עוני בישראל

תמלול הכתבה: עוני בישראל

גלעד טנאי: כדי למדוד עוני צריך לענות קודם כל על השאלה, זאת שאלה שאף מומחה לא יכול לענות עליה, אלא רק הציבור. שאלה ערכית לחלוטין. מי נחשב לעני בחברה הישראלית?
ערן וינטרוב: אז כשמחפשים את התשובה למי הוא עני, קודם כל זה תלוי מי שואל את השאלה. המדינה מגדירה עוני לפי 50% מהשכר החציוני במשק.
ג'וני גל: איך עושים את זה? אנחנו בודקים את סך-הכול ההכנסות של משפחות בישראל, ויוצרים קו שהוא חציון. זאת אומרת שמחצית מהמשפחות מרוויחות מעל אותו סכום ומחצית מהמשפחות מרוויחות פחות. מזה לוקחים 50%. 50% מאותו סכום זה קו העוני.
ערן וינטרוב: פרמטר של הכנסה הוא לא האינדיקציה היחידה שיכולה להגדיר האם באמת אדם נמצא בעוני או בהעדר עוני.  אנחנו בארגון לתת מאמינים שעוני הוא לא דבר חד-מימדי ולכן פיתחנו את מדד העוני הרב-מימדי שלמעשה מודד את מידת המחסור של אדם ביחס לחמישה צרכים שחיוניים לקיום בכבוד: דיור, בריאות, השכלה,
אי-ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחייה.
ישי מנוחין: העניים הם השקופים האמיתיים בחברה הישראלית. אף אחד לא סופר אותם בשיח הציבורי, הם לא מחליטים מה החלק שלהם, מה האינטרסים שלהם, כאילו הממשלה יודעת יותר טוב מהם מה יהיה. על-פי המוסד לביטוח לאומי, 1.8 מיליון אנשים עניים במדינת ישראל. ארגון לתת מצא שיש במדינת ישראל כ-2.5 מיליון עניים. 700,000 יותר מאשר המוסד לביטוח לאומי. וה-700,000 האלה שקופים לביטוח הלאומי. הם לא רואים אותם.
חיה שטייר: קודם כל הערבים. זאת הקבוצה שסובלת הכי הרבה מעוני. במיוחד בולט הסבל שלה מעוני מהבחינה הזאת שרוב האנשים שם עובדים. יש עוד קבוצה אחת שמאוד בולטת בשיעור העוני שלה, זאת הקבוצה של האימהות החד-הוריות. נשים שיש להן ילדים קטנים בבית.
נח לוין אפשטיין: קבוצה אחרת שהיא חשובה מאוד היא קבוצה של אנשים עם מוגבלויות. שמנסיבות של מוגבלות כזאת או אחרת או שלא יכולים לעבוד במקרים קיצוניים או שיכולים לעבוד אבל לא הצלחנו לשלב אותם כראוי.
חיה שטייר: קבוצה שנייה זאת קבוצת החרדים, שאצלם העוני הוא קצת עם סממנים אחרים, כי המשפחות שלהם מאוד מאוד גדולות. הגברים בהרבה מקרים לא עובדים והנשים מפרנסות ואנחנו יודעים שהשכר של נשים הוא נמוך בשוק העבודה.
ירון הופמן דישון: הסיבה לשיעור העוני הגבוה בישראל הוא בראש ובראשונה מערך הביטחון הסוציאלי כלומר מערך הקצבאות הנמוך. המשמעות של זה זה ששיעורי הקצבאות: קצבת אבטלה, קצבת ילדים, קצבת נכות וזיקנה נמוכים. למקום הזה של מערך קצבאות קמצן לא הגענו במקרה. הוא תוצאה של מדיניות מכוונת שמי שמוביל אותה הוא שר האוצר ואחר-כך ראש הממשלה נתניהו שממש באופן מכוון אומר לציבור: אנחנו נחתוך בקצבאות כדי שתצאו לעבוד. במקום להקטין את הקצבאות כדי לדחוף אנשים לשוק העבודה בשכר נמוך הפיתרון הוא דווקא למשוך אותם לשוק העבודה על-ידי מישרות בשכר גבוה. איך עושים את זה? לבטל את התופעה של עבודה קבלנית. לעודד התאגדויות עובדים. להעלות את שכר המינימום. כל הדברים הללו ימשכו אנשים לצאת לשוק העבודה, שם הם ישתכרו בשכר טוב שיחלץ אותם מעוני.

סוף תמלול הכתבה: עוני בישראל