נשים ועירוניות

תמלול הכתבה: נשים ועירוניות

מגיש: האם תכנון סביבה עירונית בישראל מותאם לנשים? איך צריכה העיר להשתפר כדי שתתאים גם לנשים? דיון, שהתקיים לאחרונה במרכז לעירוניות ותרבות בבת ים.



עינת קליש רותם: אני לא חושבת שיש דבר כזה עיר טובה לנשים. יש עיר טובה. נקודה. ברגע שהיא טובה לנשים היא טובה לכולם, זו דעתי האישית. מה שקורה זה שעד היום לצערי הרב בכל ההיסטוריה של התכנון, מי שתכנן היה העולם הגברי, ואם אני אהיה יותר מדויקת, העולם הגברי הלבן. ברגע שהמערכת תכלול את כל הקבוצות ואת כל המגזרים ואלה שיש להם יותר ואלה שיש להם פחות, ואלה שיותר ניידים ואלה שפחות ניידים, זו תהיה עיר טובה, אבל העניין הוא שיש פה איזשהו כוח של 51% שאם יתחילו לדרוש את הדבר הזה, אז בסופו של דבר העיר תהיה יותר טובה לכולם.

מגיש: בפאנל, הוצג מודל, שפותח במרכז אדוה, הבוחן את השפעת העירוניות על נשים וגברים מקבוצות שונות בחברה.



יעל חסון: בשלב הראשון אנחנו נותנות הכשרה וכלים לקריאת התקציב המקומי, להבנה של מה זה ניתוח מגדרי של תקציב, איך בעצם אנחנו מסתכלות על תקציב מפרספקטיבה כזאת שמביאה בחשבון את הצרכים של נשים תושבות העיר ובשלב השני בעצם הקבוצות של הנשים מחליטות בעצמן מה מעניין אותן לשנות בעיר, מה הן היו רוצות שיראה אחרת.

מגיש: אחת הדוגמאות לשינויים שחוללו נשים שייישמו את המודל, הייתה מכפר קאסם, שם התלוננו נשים על היעדר מקום שמספק תחושת ביטחון בשעות החשיכה לקיום הליכה ספורטיבית.



יעל חסון: התוצאה של העבודה שלהן בעצם אחרי פגישות עם ראש העיר ועם מהנדס העיר הן הלכו ואיתרו שטח, שבעצם בסופו של דבר ניתן להן, משהו כמו חמישה דונמים שהתחילו לבנות שם מסלול הליכה ופארק. עדיין בבניה, אבל הן כבר משתמשות בו כמסלול הליכה.

מגיש: בהחלט אופטימי.

סוף תמלול הכתבה: נשים ועירוניות