תמלול הכתבה: סדר חברתי 4/2/2015

מגישה: השבוע ב"סדר חברתי": נשים חרדיות - האנדרדוג בבחירות לכנסת.
אסתי שושן: למה צריך את הכאב ראש הזה שנקרא דמוקרטיה? זו בדיוק התשובה שאני נותנת לכל מי ששואל אותי, למה צריך נשים חרדיות בכנסת ולמה פתחנו במחאה הזאת של לא נבחרות לא בוחרות
מגישה: הצלחה חלקית - מתפללות בכותל, אך ללא ספר תורה.
לזלי זקס: ביקשנו ספר תורה, מעזרת הגברים, אמר לנו לא. אמרנו אנחנו נתרום ספר תורה, כדי שאנחנו נוכל להשתמש בו בעזרת הנשים, גם כן, לא הסכים.
מגישה: למרות הרשימה המשותפת, חשש מהיעדר הצבעה של הבדואים.
חליל אל עוקבי: האימאם אומר אנחנו לא מצביעים, אני מנסה לשכנע אותו וכך תפקיד כל אחד מאיתנו להשפיע על כולם שילכו לקלפי
מגישה: גרמניות, ישראליות ופלסטיניות בכנס שלום.
חלידה אבו סובוח: פגשתי נשים ישראליות ממפלגות שמאל שתומכות בפתרון בדרכי שלום, שקוראות לכיבוש כיבוש, שקוראות לחומת ההפרדה חומה
מגישה: מחקר חדש - על הקשר בין דיור לביטחונן של נשים.
אסיה איסטושינה: "למרות שהאדמה שלנו וזאת זכותנו, באים זרים שאין להם קשר לאדמה ומאיימים עלינו בהריסת הבית. אנחנו חיים בפחד מתמיד.
מגישה: עצומת ישראלים למועצת הביטחון של האו"ם.
אלון ליאל: אם זה עובר, פלסטין תוכל להיכנס כמדינה חברה לאו"ם. אם פלסטין מדינה חברה, אנחנו כובשים של מדינה חברה באו"ם. יש ישראלי אחד שמוכן להעלות על הדעת שיסלקו אותנו מהאו"ם?
מגישה: בואו להוקיר את כלות פרס ליבוביץ'.
מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

חרדיות לכנסת
מגישה: הרשימות לכנסת הוגשו לרשם המפלגות ובשבועות הקרובים מקדישים פוליטיקאים את זמנם במפגשים עם ציבור הבוחרים. מעבר לפאנלים המתוקשרים, ניתן היה למצוא גם את אלו שהבינו שהם האנדרדוג בבחירות הללו. לדוגמא - נשים חרדיות, שדרכן להיבחר במפלגות הקיימות חסומה ע"י הרבנים. עתירתן של הנשים החרדיות לבג"ץ נדחתה.
אסתי שושן: אני רוצה לשאול אתכם שאלה, למה אנחנו צריכים מזרחים בכנסת? למה אנחנו צריכים ערבים בכנסת? למה אנחנו צריכים דתיים, או חרדים? בכלל למה צריך את הכאב ראש הזה שנקרא דמוקרטיה? זו בדיוק התשובה שאני נותנת לכל מי ששואל אותי, למה צריך נשים חרדיות בכנסת ולמה פתחנו במחאה הזאת של לא נבחרות לא בוחרות. המציאות לימדה אותנו שהקול הנעלם והנאלם ביותר, בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית זה הקול של הנשים החרדיות. אם אריה דרעי מדבר היום על שקופים, אז אנחנו השקופות אריה. אנחנו השקופות. המציאות לימדה אותנו כמו שאמרה עליזה לביא, שחברי כנסת חרדים לא מגיעים לדיונים בוועדות שעוסקות במעמד האישה, או במצבה של האישה החרדית. דיונים שעוסקים בבריאות האימא שלהם, זה מעניין אולי את הסבתא שלהם.
מגישה: אחד הטיעונים של הרבנים נגד נשים מועמדות, הוא איסור הלכתי. לנושא זה נתנו הנשים החרדיות מענה.
מיכל צ'רנוביצקי: חברי הכנסת החרדים, הצביעו כמעט כולם רק עכשיו, לאחרונה לדליה איציק בסיבוב הראשון בחירות לנשיאות, כמובן שזה היה מן הסתם בהסכמת גדולי התורה. בנתניה, הקהילה החרדית בנתניה, קהילה חסידית הצביעה למרים פיירברג לראשות העיר. ייצוג לנשים חרדיות בכנסת, זה לתת מענה למסורבות גט, ייצוג לנשים חרדיות בכנסת זה להיות אוזן קשבת לאימהות חד הוריות במגזר החרדי, שאם נשים זה אנדרדוג, אז חד הוריות זה האנדרדוג של האנדרדוג. זה ממש בושה.
מגישה: רות קוליאן, שהגישה עתירה לבג"צ לשלילת מימון ממפלגות מדירות נשים, הקימה את מפלגת "ובזכותן - חרדיות עושות שינוי" לאחר שבג"צ דחה את עתירתה.
רות קוליאן: ייצוג חרדי בכנסת זה לומר לאישה שהיא יכולה להיות יותר מאשר גננת, מטפלת, עקרת בית, זה לומר שהיא יכולה באמת לקחת, למצות את עצמה, להגיע להעצמה אישית. כשאתן יוצאות מכאן היום, אתן לוקחות אתכן בפנים את המסר שהיום מה אני עשיתי היום כדי לדאוג שלאישה שלצידי שיהיה לה טוב. מה אני עשיתי היום בשביל להעצים אישה חרדית, מה אני, שאני החזק באוכלוסיה, החזק בחברה עשיתי, איפה החובה המוסרית שלי, למען החלש בחברה.

הכותל בידן
מגישה: ומהזכות של נשים להיבחר אל זכותן להתפלל. רחבת הכותל התמלאה בנשים בבוקרו של ראש חודש שבט. בעבר כפי שדיווחנו לא פעם, נשות הכותל סולקו, נרגמו בכסאות ואף נעצרו ע"י המשטרה, בשל רצונן להתפלל בקול וUלהתעטף בטלית. פסק דין מלפני כשנתיים סלל את הדרך לקבוצות נשים שונות, להתפלל בכותל בדרכן.
לזלי זקס: פסק הדין בגדול אומר שלנשות הכותל יש את הזכות להתפלל בעזרת הנשים כדרכן. זה אומר תורת, תלית, תפילין ותפילה בקול רם.
מגישה: אמנם הישג, אך עדיין לא מושלם. אפשר להתפלל, להניח טלית ותפילין, אך אסור להכניס ספר תורה.
לזלי זקס: מה שקורה כיום זה שלא מאפשרים לנו להכניס בשער של הכותל את ספר התורה שלנו, הרב רבינוביץ', שהוא מנהל את הכותל, הוציא הוראה שאסור להכניס ספרי תורה. ביקשנו ספר תורה, מעזרת הגברים, אמר לנו לא. אמרנו אנחנו נתרום ספר תורה, כדי שאנחנו נוכל להשתמש בו בעזרת הנשים, גם כן, לא הסכים.
מגישה: נשות הכותל יושבות בוועדה בכנסת, שנועדה להקים אזור תפילה ליברלי, מעורב, לנשים ולגברים בקשת רובינזון, בכותל הדרומי.
שחר מאיר: ברור שזה חורה ברור שיש מקום הלכתי לשים ספרי תורה גם בצד של הנשים, יש מקום לתפילת נשים, יש מקום גם לקריאה בתורה לנשים, בצורה הלכתית, כן, יש מקום לזה.
לזלי זקס: הגענו להרבה מאוד הסכמות, ולדעתי, עזרה נוספת בכותל הדרומי יכול להיות דבר נהדר לעם ישראל. כיוון שיש הרבה מאוד אנשים שרוצים לעשות בר מצווה לבן או בת מצווה לבת עם עלייה לתורה ולא רוצים לעמוד על כיסא, רוצים להיות יחד. וגם לנשות הכותל כמובן זה יכול להיות פיתרון. אנחנו נוכל להתפלל, עם ספר התורה. אנחנו מאוד מקוות שהנושא הזה של רחבה חדשה, מזמינה, פתוחה, נוספת, יתקדם גם אחרי הבחירות.
מגישה: אין ספק שלהרכב הכנסת והממשלה יהיו השלכות על הישגי הוועדה בסוגיית אזור התפילה הליברלי בכותל.

בדואים בוחרים?
מגישה: ועדיין עם הבחירות. בסוף השבוע התקיים מפגש סולידאריות בנגב בין יהודים לבדואים. המפגש התקיים בלקייה, על רקע הריגת שני בדואים ע"י המשטרה בשבוע החולף.
עלי אל-אסד: מה שהיה ברהט, הרגו ילד אחד, אחר כך נכנסו לתוך בית הקברות בהפגנתיות והרגו עוד אחד. אני מרגיש שהם צוחקים עלינו. איך אפשר היום שמיעוט כמו המיעוט שאני משתייך אליו יחיה בכבוד?
מגישה: אחד הנושאים שעלו במפגש היה החשש מאי הצבעתם של צעירות וצעירים בדואים החשים ניכור.
איתן קלינסקי: אני כיהודי שיצביע בעד הרשימה המשותפת והמשפחה שלי תצביע בעד הרשימה המשותפת, כאב לי שעמדתי לפני רבע שעה בפני נשים מאוד משכילות שאמרו לי "אנחנו לא נצביע בשום פנים ואופן בשביל שום דבר כאן. אין לי בעד מה להצביע במדינת ישראל".
חליל אל-עוקבי: אין החרמת בחירות. כולם צריכים לתת את הקול שלהם למקום הנכון, למפלגה הנכונה, המפלגה הצודקת שרוצה לעשות שלום אמת. לא שלום על חשבוני.
-האימאם מוכן לומר את זה? הקול הזה נשמע?
-אני אומר לאימאם, אני מנסה לשכנע את האימאם, האימאם אומר אנחנו לא מצביעים, אני מנסה לשכנע אותו וכך תפקיד כל אחד מאיתנו להשפיע על כולם שילכו לקלפי.
שחאדה אבן ברי: בודאי, הויכוחים האלה יום יום, הויכוחים האלה בכל פינה, אבל לומר "לא" ולהרים ידיים, אז למה לצאת להפגנה? גם זה לא יעזור. אז למה להילחם נגד הריסת הבית שלך? גם זה לא יעזור.
מגישה: אז יצביעו, כן או לא - החשש, לפחות במפגש בלקייה, נותר ללא מענה.
נעמי רז: איך מגיעים לצעירים? איך אתם מגיעים אל הצעירים? לא רק אל אלה שישבו בבית לפני כן, אלא גם אל אלה שעכשיו אומרים שנשב בבית. הצעירים, אני מניחה, חמים עלינו אולי עוד יותר מאשר המבוגרים. הקולות ששמענו פה היו קולות של צעירות שאמרו "אנחנו לא רוצות ללכת להצביע". אם זה נדבק לצעירים, אז אנחנו בצרה גדולה.

טריאלוג נשים לשלום
מגישה: נשים גרמניות, פלסטיניות וישראליות נפגשו בחודש שעבר בכנס שלום בברלין, כדי ליצור שיתופי פעולה בין נשים וארגונים משני צידי הסכסוך.
אוה קויסטורפ: אני חושבת שיש לנו קצת ניסיון בהיסטוריה שלנו שניתן ממנו ללמוד. לא מהמיליטריזם, מהלאומנות, לא מהשוביניזם, אבל אולי ללמוד איך להתבונן בפשעים שלנו ממלחמות העולם, ואיך ללמוד פיוס שהוצע לנו ממדינות העולם, ואיך אנחנו כנשות שלום יכולות לעבוד בשיתוף פעולה.
קתרין וולף: זה חשוב לא רק הגרמניות כמתווכות, אלא אנחנו צריכות להביא את הניסיון שלנו. החומה שלנו נשברה [...] זה ניסיון שאני יכולה להביא ולחלוק את הניסיון הזה ודרכו להעביר מסר של תקווה והעצמה, שזה התועלת העיקרית של הכנס הזה.
מגישה: בכנס חשפו הנשים את העשייה שלהן ושל הארגונים מהן באו, בכל הקשור לסיום הסכסוך. באמצעות קבוצות עבודה קטנות ומעורבות, נוצרו מפגשים אישיים ובלתי אמצעיים בין הנשים.
חלידה אבו סובוח: פגשתי נשים ישראליות ממפלגות שמאל שתומכות בפתרון בדרכי שלום, שקוראות לכיבוש כיבוש, שקוראות לחומת ההפרדה חומה, ואני שמחה לגלות שיש קולות בתוך ישראל שחושבים ככה.
עיישה אקטם: גילינו שיש מי שאכפת לו מהקונפליקט, אז זה נותן לנו סוג חדש של תקווה.
מגישה: פעולות מחאה נגד הכיבוש ולקידום שלום, עתידות להתקיים לקראת הבחירות ביוזמת הנשים שהשתתפו בכנס.

נשים דיור וביטחון
מגישה: מדד הביטחון הינו פרויקט מחקרי הבודק עד כמה נשים מרגישות בטוחות בתחומים שונים בחייהן. אחת ממטרות הפרויקט היא להראות כי ביטחון אישי אינו מושפע רק מההיבט הצבאי. בערב שהתקיים לאחרונה הוצגו ממצאי המחקר על הקשר בין דיור לביטחון.
איריס זמיר: "המדינה הלכה לאט לאט והפריטה את כל הנושא ובעצם העבירה את האחריות לדאוג לבית אל האנשים עצמם. אפשר לראות את זה בכל מיני תהליכים, גם בזה שיש פחות ופחות דיור ציבורי אבל גם אפילו בעניין של משכנתאות, פעם היה אפשר לקבל חלק מהמשכנתא מהמדינה, היום אפשר לקבל מהמדינה 70 אלף שקל.
מגישה: רק לרבע מהנשאלות במחקר, יש דירה בבעלותן וככל שהאישה מגיעה מרקע סוציואקונומי נמוך יותר כך תחושת הביטחון שלה נמוכה יותר.
אסיה איסטושינה: אומרת לנו נינה: "עליתי לישראל כשהייתי בת 50, שנתיים לאחר מכן קניתי דירה. הייתי מהגרת, אמא חד הורית, לא היה לי כסף להון התחלתי, אז לקחתי משכנתא ל-25 שנים. דאגתי כל הזמן, מה יהיה אם אני אהיה חולה? איך אני אוכל לשלם את זה? לא הבנתי דבר באחוזים וכשהגעתי לאחרונה לבנק גיליתי שאחרי 13 שנים של תשלום משכנתא החוב שלי עדיין גדול יותר מהסכום ששילמתי."
מגישה: המחקר עסק גם בנשים פלסטיניות וגילה נתון מדאיג על פיו 67% מהנשים הפלסטיניות מפחדות שיאבדו את ביתן כתוצאה מהמצב הפוליטי.
אסיה איסטושינה (ציטוט אישה פלסטינית): "למרות שהאדמה שלנו וזאת זכותנו, באים זרים שאין להם קשר לאדמה ומאיימים עלינו בהריסת הבית. קיבלנו הודעות חוזרות ונשנות בדבר ההריסה. אנחנו חיים בפחד מתמיד. אני לא מצליחה לישון בלילות. כאשר הילדים שומעים קולות של המטוסים הם מפחדים וחושבים שהמטוס מגיע במסגרת מבצע להריסת הבית."
מגישה: החוקרות העלו את הצורך בפתרונות מצד המדינה, נוסף על פתרונות אישיים וקהילתיים, שחלק מהנשים נאלצו לייצר לעצמן.


רוח גבית ישראלית
מגישה: בהמשך לעצומה של ישראלים שקראה לפרלמנטים באירופה להכיר במדינת פלסטין, יוזמים אישי ציבור ישראלים עצומה נוספת. העצומה מופנית אל חברות מועצת הביטחון של האו"ם וקוראת להן להצביע בעד קביעת מועד לסיום הכיבוש על פי ההצעה הירדנית. בימים אלו, הרכב מועצת הביטחון משתנה ולפלסטינים יש סיכוי טוב יותר לזכות ברוב של תשע חברות. על הרוח הגבית שמעניקים ישראלים למהלך, שמענו לאחרונה מפי אלון ליאל.
אלון ליאל: והאו"ם הוא המפתח, ולכן מועצת הביטחון היא קריטית. היא קריטית, למה? כי אם יש תשע ויש דיון, כמו שהפלסטינים מבקשים, על סיום משא ומתן תוך שנתיים ונסיגה תוך שלוש שנים, ונגיד האמריקאים לא מטילים על זה וטו. נגיד יטילו על זה וטו פעם אחת, נעשה פעם שנייה, שלישית, רביעית, עד שלא יוכלו להטיל וטו. ואני זוכר כשהייתי מנכ"ל, בשנה הראשונה של האינתיפאדה השנייה, אני זוכר שהשגריר האמריקאי צלצל אלי אחרי ארבע-חמישה וטו והוא אמר "אנחנו לא יכולים יותר. אתם הורסים לנו את היחסים עם כל המזרח התיכון". כמה וטו הם יוכלו להטיל? איזה מחיר אמריקה מוכנה לשלם בשבילנו? עכשיו אם זה עובר, מתחיל לתקתק שעון של הפסקת הכיבוש, אבל אמיתי. שאחריו באמת יכולות להיות סנקציות, מטעם האו"ם. כי אם זה עובר, פלסטין תוכל להיכנס כמדינה חברה לאו"ם. אם פלסטין מדינה חברה, אנחנו כובשים של מדינה חברה באו"ם. יש ישראלי אחד שמוכן להעלות על הדעת שיסלקו אותנו מהאו"ם?
מגישה: מתוך נוסח העצומה: "אנו החתומים מטה, אזרחי ישראל, קוראים לכל הממשלות החברות במועצת הביטחון לתמוך בהצעת החלטה שתקבע מועד לסיום הכיבוש הישראלי ושתקצוב את משך המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. קביעת מועד לסיום הכיבוש והחלטה על עקרונות להסכם שלום, יאפשרו לישראל ולפלסטין סיכוי לחיים בשלום, שוויון וביטחון זו לצד זו".
עד כה חתמו מעל 450 ישראלים על העצומה. ניתן להיכנס לאתר "עצומה" ולהוסיף את חתימתכם.

כלות פרס ליבוביץ' 2015
מגישה: ולפני סיום, פרס ליבוביץ' מוענק מזה מספר שנים ע"י תנועת "יש גבול" לפעילות ולפעילים המקדמים בעשייתם את משנתו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ'. בפרס זכו בין היתר שולמית אלוני ורון פונדק - זכרונם לברכה, אורי אבנרי, שולה קשת, חגית עופרן ואחרים. השנה יזכו בפרס אילנה המרמן ועמירה הס. המרמן היא מקימת תנועת "לא מצייתות" - נשים המתנגדות לחוקי ההפרדה בין פלסטינים לישראלים המבריחות נשים וילדים מהגדה לימי בילוי בישראל. עמירה הס - עיתונאית ופובליציסטית ישראלית, אשר במשך עשרות שנים כותבת, מסקרת ומנתחת את הכיבוש הישראלי. הציבור מוזמן לטקס הענקת הפרס, שיתקיים בצוותא תל אביב, ביום שני הקרוב, תשעה בפברואר, בשעה שמונה וחצי בערב.

עד כאן סדר חברתי להפעם, נתראה במהדורה הבאה.

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 4/2/2015

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס