סיקור |
העיסוק בגרעון התקציבי מטשטש מעיננו נתון מדאיג. למרות הגידול בתקציב השנתי, בחישוב לנפש המדינה משקיעה היום פחות מאשר השקיעה בעבר. לדוגמא בשנת 2001 המדינה השקיעה לנפש 35,000 ₪ ואילו בהצעת התקציב ל-2013 ההשקעה לנפש עומדת על כ- 34,000 ₪. מרכז אדוה - העוסק בחקר החברה הישראלית, קיים השבוע דיון לגבי השלכותיו של התקציב. מי ירוויח ממנו ומי הן הקבוצות בחברה שתפגענה. שפה: עבריתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
מגיש: ולענייני התקציב. העיסוק בגירעון התקציבי מטשטש מעיננו נתון מדאיג: למרות הגידול בתקציב השנתי, בחישוב לנפש, המדינה משקיעה בנו היום פחות מאשר השקיעה בעבר. לדוגמא בשנת 2001 המדינה השקיעה שלושים וחמישה אלף שקלים לנפש, ואילו בהצעת התקציב ל-2013 ההשקעה לנפש עומדת על כשלושים וארבעה אלף שקלים בלבד. מרכז אדוה - העוסק בחקר החברה הישראלית, קיים השבוע דיון לגבי השלכותיו של התקציב.
יעל חסון: ככל שעולים בעשירונים, עולה מספר הגברים וההפך. והתמונה הזאת היא בעצם תמונה שמשקפת במידה רבה את המצב של נשים שכירות בשוק העבודה לעומת גברים, ולכן, כשאנחנו באים לעשות רפורמה במס, מכל סוג שהיא, צריך להביא את הדבר הזה בחשבון. זה תמיד נורא קל לעשות את קיצוצי הרוחב האלה במגזר הציבורי ובמשרדים הממשלתיים. קודם כל, נשים מהוות רוב בקרב עובדי המגזר הציבורי. 77% מקרב עובדי מערכת החינוך, 73% בקרב עובדי מערכת הבריאות ו-86% בקרב עובדי מערכת הרווחה. וזה אומר שהפגיעה היא קודם כל בעבודות שהן עבודות נשיות.
פרופ' שלמה מור-יוסף: תקציב המדינה היום לא יודע להבדיל בין הביטוח הלאומי לתקציב המדינה. אם חסכו קצבאות ילדים, הם צריכים להשאר אצלי! מה פתאום זה הולך לתקציב המדינה?
הוספת תגובה לכתבה