יום שלישי   12-11-2019
תמלול הכתבה: סדר חברתי 23/6/2014

השבוע בסדר חברתי:

יומן מלחמה - מפקדים כותבים לעיתונים.

יום הפליט הבינלאומי בברים בתל אביב.

השלט הוא עירום, הפגנה נגד מועדון חשפנות.

מחאה חדשה דרך רשת ה-Wi Fi.

המשבר הכלכלי בתיאטרון מלנקי.

הזמנה ללילה שחור בלילה הלבן של תל אביב.

"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

יומן מלחמה

מגיש: מבצע "שובו אחים" טרם הצליח להשיב את הנערים, אך אין ספק כי לפחות בזירת היחצנות הצה"לית הוא זוכה להצלחה. שלושה רבי סרנים נקראו לדגל והעבירו לנו את חוויותיהם מהשטח. מבצע "שובו אחים" קיבל ב"ידיעות אחרונות" ו"בישראל היום" את הכותרת "יומן מלחמה. ב"מעריב" עוד לא הוכרזה מלחמה, אבל גם כאן "יומן מבצע" ישירות מן השטח. רב-סרן הופקד על המשימה העיתונאית והתוצאה משוכתבת גם בעיתון "פוסט".

כל העיתונות הכתובה, מלבד עיתון "הארץ", משתפת פעולה עם דובר צה"ל כספק תכנים, ואף מתעלה עליו ומכינה את הקרקע להסלמת המצב למלחמה. רק בכותרות "הארץ" ניתן היה לקרוא גם על הנערים הפלסטינים ההרוגים, קרבנות מבצע המלחמה של הצד השני. אם נתניהו היה מגנה או מביע צער על מותם כמו שציפה בשבוע שעבר מאבו-מאזן, היינו קוראים על זה גם ביתר עיתוני יום א'.

לא חופשי על הבר

מגיש: מספר הפליטים בעולם נמצא בשיאו מאז מלחמת העולם השנייה. כך פרסמה הסוכנות לפליטים של האו"ם לרגל יום הפליט הבינלאומי, שצוין ברחבי העולם ב-20 ביוני. בהודעה שהוציא ארגון אמנסטי נמסר כי מועצת הביטחון של האו"ם נכשלת "כישלון חרוץ" בשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים. בהקשר של המשבר בסוריה - אותן המדינות שחסמו כל פעולה משמעותית, תרמו הכי מעט כסף לסיוע לפליטים. רוסיה תרמה 0.3 אחוז מסך הקרנות ואילו סין לא תרמה דבר. דווקא המדינות המתפתחות נושאות בנטל העיקרי של המשבר. ב-2013 ירדן, לבנון וטורקיה - קיבלו למעלה ממיליון וחצי פליטים מסוריה לבדה. בישראל, התקיימו ביום הפליט מספר אירועים ביניהם אירוע במתקן "חולות", שם ממשיכה מחאת הכלואים. בתל אביב התקיימו מפגשי היכרות עם מבקשי מקלט במספר ברים, במטרה להפגיש את קהל המבלים עם מציאות חייהם של מבקשי המקלט בישראל.

השלט הוא עירום

מגיש: ולמחאה נוספת שהתקיימה בסוף השבוע, הפעם בחיפה, כנגד מועדון חשפנות חדש שהציב שלט ענק עם תמונות פורנוגרפיות.

מירית קרוגליאק: יש פה שלט ענק ענק שמתנוסס בצ'ק פוסט ופונה פה ללב המפרץ, עם נשים ערומות, חשופות חזה, ובעצם גם אם אתה לא רוצה להסתכל ולא רוצה להבין ולהיות מעורב בחלק הזה- אתה חייב. אתה חשוף לכל השיווק של המיניות. אתה רואה גם בתור ילד קטן ואתה מקבל את החינוך הזה שנשים הן בעצם שואו.

מיכל מרוז: אנחנו רוצות להמשיך בכל מיני אירועים שיעלו את המודעות, שנוכל להבין את תרבות האונס, להילחם בה. גם אנחנו כנשים רואות ופוקחות עין וגם כגברים שפועלים בעולם הזה ויש להם אינטראקציה תמידית רומנטית מידית עם כל אישה בעולם.

מגיש: תרבות האונס הוא מונח המתאר את הקשר בין התרבות הרווחת בחברה, למידת האלימות המינית הקיימת בה, והמפגינות טוענות כי התנהגות סובלנית, סלחנית ומתעלמת מהחפצת נשים במרחב הציבורי באופן כה בוטה, מגבירה את רמת האלימות המינית הנהוגה בחברה.

הפגנה התקיימה ביוזמת "מפסיקות לשתוק", "אישה לאישה" ו"תנועת דרור".

OCCUPY Wi Fi

מגיש: ולמחאה מסוג אחר. לא כל אחד מרגיש בנוח לעמוד עם שלט ולהפגין, ללבוש חולצה עם מסר מחאתי, או לרסס גרפיטי, שמבטא את מה שהוא מרגיש. לארסנל של דרכי הביטוי והמחאה התווספה לאחרונה מחאה חדשה ואנונימית. מחאה דרך רשת ה-Wi Fi. מי מאתנו לא מוצא את עצמו מחפש רשת Wi Fi, כדי להתחבר לאינטרנט. מצאתם - נלכדתם במסר חתרני שלא תדעו לעולם מי הפיץ לכם אותו. רוצים לעשות זאת בעצמכם? כל מה שאתם צריכים זה ראוטר, מסר חברתי ורצוי גם להשתתף בסדנה ל- OCCUPY Wi Fi, כמו זו שהתקיימה לאחרונה, איך לא, בהאקרספייס בתל אביב.

יובל אדם: זה המכשיר איך שהוא יצא כאילו מהקופסא, ובעצם הוא לא מקונפג לא מחובר לשום דבר, לא עשינו איתו עדיין שום דבר. מה שאנחנו רוצים לעשות זה לעשות שימושים קצת יותר מתקדמים בראוטר.

זה משהו שהפירמוור, או התוכנה שמותקנת על היא לא יודעת לעשות, ובשביל זה אנחנו נצטרך להתקין על הראוטר פירמוור אחר.

טל מסינג: הוא בין היחידים שיש לו בטריה ואפשר להסתובב איתו ברחוב.

יואב ליפשיץ: בפרקטיקה זה ראוטר שמייצר רשת ווי פיי, ועל הראוטר אנחנו מתקינים מסרים.

כמו שאתה מתחבר לרשת של בנק או לרשת של מקדונלדס אז גונבים אותך לשניה ואומרים: "כדי להתחבר לרשת תצפה בפרסומת למקדונלדס"

אז אנחנו גונבים אותך ואומרים "תצפה במסר חברתי כלשהו".

מגיש: הרעיון פשוט, כל אחד יכול לשאת בכיס ראוטר עם רשת Wi Fi זמינה. אם שם הרשת שנגדיר יהיה אטרקטיבי, או כזה שמתחזה לדוגמא לשם הבנק בו אנו נמצאים כרגע, העומדים בתור יתחברו אלינו, ואז הם יחשפו למסר החברתי שלנו.

יואב ליפשיץ: הלכנו למשרד הפנים ששמה אם הייתי רוצה לחלק פלאיירים או לקיים תעמולה כלשהי כנגד המאגר הביומטרי, לא הייתי יכול, אבל לעומת זאת, הממשלה כן יש לה טלוויזיה שמה שמקרינה פרסומות כמה המאגר הביומטרי הוא טוב. בתור משעמם להם, הם מנסים לחפש רשת ומתחברים ומקבלים את המסרים שלנו בתקווה שהם ישתכנעו.

מגיש: מאבק אחר שלקחו בו חלק פעילי OCCUPY Wi Fi, הוא מאבק עובדי מתחם מוזיאון ביאליק בתל אביב.

יואב ליפשיץ: אז גם שמה שמנו רשת קבועה, מעין קיר חמישי בתוך המוזיאון עם תערוכה של תכנים שמדברים על המאבק הזה, וכל מי שמגיע למוזיאון ומחפש רשת אז הוא נחשף לזה שהמוזיאון הוא גם אתר פוליטי בימים אלו. ויש שמה מאבק עובדים והוא חושב קצת אחרת אולי על התערוכה שמה שהוא עשה איזה ארט וושינג לעיריית תל אביב.

יובל אדם: עכשיו אני צריך להכנס לקבצי קונפיגורציה שלו שנמצאים ב- config C.T.E.

אני רוצה להתקין לו תוכנה שנקראת לוסי, שלוסי זה בעצם ממשק שנראה בעצם כמו הממשק הירוק שהיה לנו קודם, ממשק שנותן לי לנהל את הראוטר מתוך הדפדפן.

מגיש: את הרעיון של OCCUPY Wi Fi יזמה המפלגה הפיראטית הישראלית, מפלגה שצמחה בתקופת מחאת האוהלים ב-2011.

יואב ליפשיץ: מה שנקרא פיראטיות, הדברים שהם מחוץ לחוק, כמו רדיו פיראטי בעבר או אינטרנט פיראטי, או מסמכים עכשיו שדולפים וויקיליקס, אדוארד סנודן וכדומה, אלה הם דברים שאמנם החוק, אוסר אותם, אבל הם דברים שהם כן טובים לחברה

ואנחנו כמו תנועת הפאנק או כמו תנועות אחרות לוקחים את כינוי הגנאי שמצמידים לנו שאומרים אתם פיראטיים אתם גונבים אתם שודדים ולא אנחנו גאים בזה,

אנחנו אולי שודדים את המידע אבל אנחנו משחררים אותו לחופשי לטובת הציבור.

מגיש: כדי לא להסתבך עם כל ההגדרות הטכניות, המפלגה הפירטית מוכנה לספק לכם ראוטר מוכן כך שכל מה שנותר הוא רק לשלב את המסר החברתי שלכם.

"צינור" מלנקי

מגיש: תיאטרון מלנקי שהוקם בשנת 97, המהווה בית לתכנים ויוצרים יוצאי חבר העמים, נמצא בסכנת סגירה, בשל התמודדות עם קשיים כלכליים הנובעים מבעיית תקצוב. בנוסף המדינה קנסה את התיאטרון מכיוון ששימש "צינור" להעברת כספים לפסטיבל שערך בשותפות עם משרד הקליטה.

שרית רמתי: זאת לא הפעם הראשונה שרשות ממשלתית פונה לעמותה ומבקשת ממנה להעביר כספים לעמותה אחרת, היו דברים מעולם, כולל מנהל תרבות שפנה לעמותה מסוימת שתעביר לעמותה אחרת. ואז הגיע האוצר ואמר "פעילות צינור", ואז הייתה התערבות של מנהל תרבות... פנו לאוצר ואמרו- 'לא, זה לא פעילות צינור, זה יוזמה שלנו'. מה שחמור מאוד, זה שאותו חשב (פקיד מ. האוצר) הוא גם התובע, הוא גם השופט, הוא גם התליין.

איגור ברזין: הם הרגו בי רצון לביים, ואני עוד מעט צריך לצאת עם פרויקט חדש, ואני פשוט מרגיש איך כל בוקר קשה לי לקום, וללכת לעשות חזרות.

למרות שמשרד האוצר הקטין את הקנס בחצי ופרש אותו בהסדר של חמש שנים, התיאטרון נמצא בקשיים כספיים המאיימים על קיומו.

שרית רמתי: אנחנו לא יכולים לחיות עם הקיזוז של 60,000 ₪ כל שנה, לאורך חמש שנים, כי אנחנו במצב נוראי. אם לא מבטלים לנו את הקנס אנחנו ב- 2016 מגיעים לגרעון של משהו כמו למעלה מ- 600,000 שקל. אנחנו קיבלנו עכשיו את פרס רוזנבלום, איגור כבר זכה בפרס לנדאו ופרס יורי שטרן, והתיאטרון קיבל הרבה מאוד פרסים ורק לאחרונה השנה קיבלנו את פרס קיפוד הזהב, זאת אומרת אנחנו מאוד מוערכים על ידי הברנז'ה. כיוון שהתיאטרון מחושק מבחינה כלכלית, אין לנו אפשרות לפרסם, ואין לנו אפשרות לקחת יחסי ציבור.

יונתן מילר: רק הדלק של הג'יפ שהלך להביא איזה ילד מסכן בן 17 משכם ולתחקר אותו, רק הדלק של הג'יפ- זה התקציב של ההצגה שלנו.

לילה שחור

מגיש: ביום חמישי, 26 בחודש, תחגוג תל אביב ברוב פאר והדר את הכרזתה כ"עיר לבנה" באירועי הלילה הלבן. אירוע זה נועד לפאר את העיר הלבנה והשבעה. בקצה השני והמוזנח של העיר, יתכנסו תושבי שכונות הדרום, ויציינו "לילה שחור" - ערב תרבות ומחאה נגד הגזענות של ההגמוניה התל- אביבית! האירוע יתקיים בבית תנועת "אחותי" ביום חמישי החל משמונה בערב והוא יכלול הקראת שירה פמיניסטית מזרחית, הופעה של יהודה קיסר, נאומים ו DJ.

עד כאן סדר חברתי להפעם, נתראה במהדורה הבאה.

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 23/6/2014

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית