תמלול הכתבה: סדר חברתי 8/3/2016
סדר חברתי 8/3/2016
מגישה: השבוע ב"סדר חברתי": איפה המנחות? - תיק תקשורת חוגג אלף.
ניב רסקין: ארבעה מנחים מיתולוגיים של התוכנית: רזי ברקאי, מיכה פרידמן, דוד גלבוע וחיים זיסוביץ.
מגישה: מסמכים אסורים - האם ישראל תחשוף את חלקה בטבח ברואנדה?
איתי מק: בשום שלב, לא בהליך של חופש המידע ולא בבית המשפט, לא במחוזי ולא היום בעליון המדינה לא הכחישה כי התקיים ייצוא ביטחוני בזמן רצח העם.
מגישה: "לובי 99" - הלובי שמייצג את אינטרס הציבור בכנסת.
לינור דויטש: השם בא לייצג את המטרה שאותה אנחנו מייצגים שזה לחבר בין ההמון לשלטון.
מגישה: ליצן פלסטיני במעצר מנהלי - הקרקס בא לבקר בכלא מגידו.
יובל רוט: עד שלא נקבל תשובה הגיונית אז אנחנו נהיה פה למחות על זה שבן אדם עצור ואף אחד לא מסביר למה.
מגישה: 100 קולות - טעימה ראשונית מקמפיין הסרטונים שלנו.
אמינה סלאמה: אני קמה כל בוקר עם חיוך, רב, בגלל המשפחה שלי, בגלל האנשים שתומכים בי כל הזמן, חברים שלי.
מגישה: אקטיביזם לסוף השבוע - צעדת יום האישה, מפגש לוחמים לשלום ותמיכה בהקמת בית ספר ערבי-יהודי.
מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
איפה המנחות
מגישה: יום האישה המצוין השבוע מהווה הזדמנות לשינוי, בראש וראשונה בתקשורת - בה ייצוג דומיננטי לגברים. הנה - ב"חינוכית" ציינו את מהדורת האלף של "תיק תקשורת" - התוכנית שמבקרת את התקשורת ובדקו מה השתנה בתקשורת במהלך 25 השנים האחרונות.
ניב רסקין: תיק תקשורת חוגגת היום אלף תכניות, סיבה מצוינת למפגש פסגה של ארבעה מנחים מיתולוגיים של התוכנית: רזי ברקאי, מיכה פרידמן, דוד גלבוע וחיים זיסוביץ. כדי לדבר על מה השתנה בתקשורת ב-25 השנים האחרונות ואיך היא תראה בשנים הבאות.
מגישה: דבר אחד בברור לא השתנה - גם אצל שומרי הסף, מנחים מיתולוגיים יש, מנחות אין! ולא נראה שמישהו זז באי-נחת בכיסאו.
מסמכים אסורים
מגישה: מאז מלחמת העולם השנייה, יצאה אל הפועל פעם אחת נוספת, תוכנית של פתרון סופי להשמדת עם. ב-1994 רצחו בני שבט ההוטו ברואנדה בין 800 אלף למיליון מבני שבט הטוטסי. סוחרי נשק מרחבי העולם וגם מישראל מכרו נשק להוטו ששימש לטבח ההמוני. השבוע, דן בית המשפט העליון בעתירת חופש המידע, הדורשת לחשוף את המסמכים של הייצוא הביטחוני מישראל בזמן רצח העם ברואנדה. למרות עדויות חותכות לסחר, המדינה לא מוכנה להודות בעובדות. מטעמים של "הגנה על בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה" היא מסרבת להציג את המסמכים המעידים על משלוחי הנשק.
איתי מק: הגשנו עתירה לחשוף את המסמכים של הייצוא הבטחוני הישראלי בזמן רצח העם ברואנדה. המדינה הודתה שהיא מצאה את המסמכים אצלה והיא מסרבת לגלות את התוכן שלהם. בשום שלב, לא בהליך של חופש המידע ולא בבית המשפט, לא במחוזי ולא היום בעליון המדינה לא הכחישה כי התקיים ייצוא ביטחוני בזמן רצח העם, הוויכוח היחיד האם צריך לגלות מסמכים, כן או לא. השופטים קיבלו את העמדה שלנו שיש בעיה שהשופטת בבית המשפט המחוזי לא דנה בסעיף 17 ד' שזה בעצם סעיף שמאפשר לגלות מסמכים גם אם יש חשש לפגיעה ביחסי החוץ ובטחון המדינה אם האינטרס הציבורי מספיק חזק. והם הודיעו שהם יתנו את ההחלטה שלהם, את פסק הדין בשלב מאוחר יותר. התחושה של החסינות שיש למי שייצאו נשק בשנת 94' היא זו שגם מאפשרת היום את המשך הייצוא הביטחוני למקומות שבהם נעשים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כמו למשל בדרום סודן.
מגישה: האם באמת מדובר בסיבות בטחוניות? או שאולי יש כאן ניסיון להסתיר את חלקה של ישראל ושל סוחרי נשק ישראלים בטבח.
הלוביסטית של הציבור
מגישה: ולנושא אחר, על חברות וחברי הכנסת מופעלים לחצים אדירים מכיוונם של בעלי הון ותאגידים, המיוצגים על ידי מאה ושבעה לוביסטים. באוקטובר 2015, לאחר קמפיין גיוס המונים מוצלח, הוקם משרד לובי חדש שמקדם את האינטרסים של הציבור - "לובי 99". את לינור דויטש - הלוביסטית הראשונה שפועלת למען האינטרס הציבורי, פגשנו בחוג בית ברעננה.
לינור דויטש: "לובי 99" זה בעצם הלובי ל-99 אחוזים הלא מיוצגים לעומת האחוז הקטן שכן יש לו את הכסף להיות מיוצגים על ידי לוביסטים וללחוש על אוזנם של מקבלי ההחלטות. ו-99 האחוזים, שזה רוב האוכלוסייה, אני ואתם וכולנו, אין את הממון הזה. ולכן השם בא לייצג את המטרה שאותה אנחנו מייצגים שזה לחבר בין ההמון לשלטון. לובי 99 קיים מזה חמישה חודשים. התחלנו לפעול רשמית בראשון לאוקטובר. למעשה, בחמישה חודשים האלה הצלחנו להשיג רשימת הישגים מאוד מאוד מרשימה. אם את שואלת אותי מה האחד שאני אומרת בוודאות שהוא ההישג הכי גדול אז זה כן "חוק הלוביסטים" שלנו שבעצם מחייב את הלוביסטים להירשם לפרוטוקול ועדות הכנסת ולרשום מיהו הלקוח אותו מייצגים. אם את שואלת אותי למה דווקא זה, כי יש לנו חוקים יותר חשובים, פשוט זה בגלל שזה עבר קריאה שנייה ושלישית, ונכנס לתוקף וכבר מיושם החל מהראשון לפברואר.
מגישה: כל אחד ואחת יכולות להצטרף ולהשפיע בבחירת הנושאים שיקודמו על ידי "לובי 99" באמצעות דמי השתתפות חודשיים, בכל סכום שתבחרו, אפילו שקל.
לינור דויטש: העובדה שאנחנו הארגון החברתית הראשון שמבוסס אך ורק על מימון המונים ולכן כדי לייצר ודאות תקציבית לאורך זמן אנחנו חייבים שבעצם ההשתתפות תהיה קבועה כדי שנוכל לדעת מה התקציב שלנו קדימה.
מגישה: אז הנה - משתמשות בכלים של בעלי ההון, הפעם לטובת הציבור, מוזמנות להצטרף.
ליצן במעצר מנהלי
מגישה: אמני קרקס התייצבו בשבוע שעבר בכלא מגידו, במחאה על מעצרו של חברם - מוחמד פייסל אבו סח'א, הנמצא במעצר מנהלי. אבו סח'א, עובד סוציאלי בן 24, ליצן ב"קרקס פלסטין" ומדריך אנשים וילדים עם לקויות נפשיות. הוא נעצר בדצמבר האחרון, ללא כתב אישום למשך חצי שנה, בטענה כי הוא מסכן את בטחון האזור.
חניתה קרולין הנדלמן: מהיום הראשון אנשים התחילו קודם כל לתהות מה קרה והציפו את הקרקס הפלסטיני בשאלות "מה קורה, מה איתו?"
יובל רוט: שאלתי את השאלה שכל בן אדם שואל, למה עוצרים ולא קיבלתי תשובה ועד שלא נקבל תשובה הגיונית אז אנחנו נהיה פה למחות על זה שבן אדם עצור ואף אחד לא מסביר למה.
חניתה קרולין הנדלמן: השב"כ טוען שהוא חבר בחזית העממית. מופרך לחלוטין. כשאין לשב"כ מה להגיד הוא מוצא משהו, או חמאס או החזית העממית.
קריאה בהפגנה: החברים שלך בקרקס הפלסטיני מוסרים לך שלום, הם כולם מתגעגעים אליך. הילדים שלך מתגעגעים אליך מאוד.
חניתה קרולין הנדלמן: הוא גם זה שבעצם התחיל את המסלול של עבודה עם חינוך מיוחד ובעצם נכון לרגע זה כל הפעילות הזאת מושבתת. והרבה מהילדים שהם עובדים איתם מן הסתם עברו טראומות לא פשוטות. הקרקס מהווה בשבילם גם מקום מפלט לאיזה משהו קצת נורמלי, קצת שפוי, וזה גם מקום שהם מתחילים להאמין בעצמם, מקבלים כוחות, מקבלים קצת תקווה.
יובל רוט: לנו בתור שכנים יש עניין שהקרקס הזה יעבוד כמו שיש לנו עניין שהם כמובן יהיה להם גם חיים טובים שם, יקבלו את הזכויות המלאות שמגעיות להם.
מפגין: הכלא הזה מוקף בליצנים, אל תנסו לברוח.
מגישה: בתום חצי שנת מעצר מנהלי שתסתיים ביולי, יכולה ישראל, כפי שקורה בדרך כלל, לחדש את המעצר המנהלי בחצי שנה נוספת וחוזר חלילה. בשבועות האחרונים גוברים הקולות לשחרורו של אבו סח'א באמצעות קמפיין אמני קרקס הכולל גם עצומה בינלאומית הקוראת לשחרורו המידי.
מאה קולות – טעימה ראשונה
מגישה: "100 קולות" - פרויקט של הטלוויזיה החברתית, החל את דרכו בקמפיין גיוס המונים שמטרתו הפקת מאה סרטונים קצרים. בסרטונים - צעירים וצעירות פלסטיניות אזרחי המדינה - יספרו על חייהם בישראל - מעין הכרות וחשיפה לציבור הישראלי. הנה טעימה ראשונה.
אמינה סלאמה: קוראים לי אמינה סלאמי, אני בת 20. אני גרה בכפר מע'אר. אני נולדתי במשפחה מרובת ילדים, יש לי שישה אחים ועוד אחות אחת שכולם חוו את החוויה של הלימודים. אני לומדת מדעי מעבדה רפואית, הוא תחום יחסית חדש בצפת, זאת השנה השלישית בצפת. אני כבר בשנה ב'. אני מאוד שמחה במקצוע, בבחירה שלי. אני מאוד מתחברת למדעים, אם זה ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, כל מיני דברים. מבחינת התעסוקה של התחום הזה, אין הרבה תעסוקה, כמו שאני יודעת. אבל מי שמחפש, מי שרוצה לעשות משהו, שרוצה לעבוד ולהגיע אז הוא כן יכול. אחים שלי למדו בתל אביב, באוניברסיטה, אחים מוסמכים, סיעוד ומצאו עבודה במרכז. בצפון, לצערי הרב, לא הייתה אופציה לעבוד. הם ממש סיימו את הלימודים שלהם ואז התחילו לעבוד בתל אביב. אני קמה כל בוקר עם חיוך, רב, בגלל המשפחה שלי, בגלל האנשים שתומכים בי כל הזמן, חברים שלי. את האמת אני כן מאמינה בשותפות, בדו קיום, בשלום. זה הדבר הכי מעניין בחיים, להיות בן אדם. כאילו אם אתה מתנהג עם מישהו כבן אדם אז בטוח הוא יעביר לך את אותה תחושה. זה הדבר העיקרי.
מגישה: בימים הקרובים נחל בפרסומם של סרטונים נוספים.
יוצאות לשנות בסופ"ש
מגישה: ולפני סיום - קריאה לפעולות: תנועת מאבק סוציאליסטי מזמינה אתכן ואתכם לציין את יום האישה בצעדה שתצא ביום שישי בבוקר מאלנבי-קינג ג'ורג' בתל אביב לכיכר הבימה. ביום חמישי יתקיים חוג בית בירוחם להיכרות עם תנועת לוחמים לשלום. במפגש ישתפו בסיפורם, שני פעילים - ישראלי ופלסטיני, אשר היו חלק ממעגל האלימות והיום הם פעילים במאבק לא אלים, לסיום הסכסוך. עם הקריאה "רוצים ללמוד יחד!" יפגינו תושבות ותושבי יפו בדרישה להקמת בית ספר משותף ערבי-יהודי. ההפגנה תתקיים ביום שישי בצהריים ותכלול נאומים, קטעי משחק ומוזיקה בהשתתפות אמנים ערבים ויהודים. עד כאן סדר חברתי להפעם, נתראה במהדורה הבאה. סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 8/3/2016
הוספת תגובה לכתבה