תמלול הכתבה: סדר חברתי 1/4/2014
השבוע בסדר חברתי:
יום האדמה ביפו - מהפגנה להרצאה.
על מאבק המרצים במכללות הציבוריות.
מפסיקות לשתוק אל מול תרבות האונס.
נשים מעלות סטטוס - תערוכה חדשה.
הליכת שלום - צועדים למען הסכם.
ביום שישי - סיור בשכם על סביבה וכיבוש.
"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
יום האדמה 38
מגישה: לרגל יום האדמה ה-38, שצוין ביום ראשון השבוע, הנה מספר נתונים עדכניים ל 2013:
מאז קום המדינה, הפקיעו השלטונות את כלל נכסי הפליטים הפלסטינים לפי חוקים שונים. כיום כ-93% משטח המדינה הם בניהול רשות מקרקעי ישראל.
על מנת לסגור פערי עבר ולענות על הביקוש השנתי הקיים, יש צורך בשיווק של כ-12,000
יחידות דיור בשנה לאוכלוסייה הערבית. ב-2013 שווקו רק כ-3,500 יחידות דיור, מספר שהוא אף קטן ממספר יחידות הדיור ששווקו רק ליהודים בהתנחלויות.
לפי נתוני הרשות לפיתוח כלכלי, שטחי השיפוט של היישובים הערביים במדינת ישראל מגיע לכ-2.5% בלבד משטח המדינה. אחוז זה כמעט ולא השתנה מאז 48'.
למרות הבטחות הממשלה לשיפור התעסוקה בחברה הערבית עם הצטרפות ישראל ל-OECD, פרסם מנהל מקרקעי ישראל 44 מכרזים להקמת אזורי תעשייה ביישובים יהודים ב-2013, לעומת אפס מכרזים ביישובים ערביים.
ממכלול הנתונים עולה כי מדיניות חלוקת הקרקעות מהווה עדיין כלי אפקטיבי להעמקת השליטה היהודית על קרקעות ערביות מופקעות ומהווה כלי מהותי להעמקת הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים.
נכבה מתמשכת
מגישה: וליום האדמה ביפו. הפגנה התקיימה בכיכר השעון, אך גולת הכותרת הייתה הרצאתו של פרופסור אילן פפה בנושא: הנכבה המתמשכת ופתרון המדינה הדמוקרטית האחת.
פרופ' אילן פפה: אני התבקשתי לדבר על הקשר שבין המושג של טיהור אתני או הנכבה המתמשכת לבין רעיון המדינה האחת. שמסתכלים על 1948 מהזווית של 1967 אתה רואה שהטיהור האתני היה כמעט מושלם אבל הוא השאיר את האוכלוסייה שישראל קראה לה "ערביי ישראל". אי אפשר היה להמשיך טהר אותה אתנית, למרות שניסו בין 48 ל – 67, אז שמו אותה תחת שלטון של ממשל צבאי קשה. ממשל צבאי וטיהור אתני אגב גם בכל המקרים ההיסטוריים שאנחנו מכירים הולכים ביחד, אם אתה לא יכול לגרש אז אתה עושה ההפך מגירוש, אתה אוסר אנשים במקום שבו הם חיים. כי הדבר הכי חשוב הרי אתה לא רוצה אוכלוסייה אתנית מעורבת, אתה לא רוצה אוכלוסייה אתנית שיש לה זכויות כמו לאוכלוסייה שלך. לכן, הטוב ביותר זה לגרש אופציה מספר שתיים זה להכניס למעצר, למאסר, לכלוא. יש כלל אחד בטיהור אתני של מדינה כמו מדינת ישראל: הוא לא נח ליום אחד. לכן הוא ימשיך בנגב אחר כך, ימשיך בגליל, ימשיך ביפו, הוא ממשיך היום בעכו. הטיהור האתני הופך להיות ה – DNA של מדינת ישראל, הוא הופך להיות התשתית האידיאולוגית של מדינת ישראל. למשל אתה בא ואומר אני אחלק את הגדה המערבית לשניים כי אני מחנה השלום, אני לא רוצה לשלוט בכל הגדה המערבית, area A B ו – C. זה רעיון ישראלי של שלום, זה לא רעיון של מלחמה. שטח C הוא שטח שצריך להיות בשליטת ישראל, הוא כמעט 50% מהגדה המערבית. זה השטח שבו התבצע ויתבצע עוד טיהור אתני.
מגישה: ההרצאה המלאה תועלה במהלך השבוע לאתר הטלוויזיה החברתית.
מרצים מן החוץ
מגישה: ולנושא אחר לגמרי. מרבית המרצים במכללות הציבוריות בישראל מועסקים בהעסקה ארעית, או כפי שמכנים זאת באקדמיה "מרצים מן החוץ". למרות שהם נושאים בתארים אקדמיים וותק כמו עמיתיהם המרצים הקבועים, תנאי העסקתם נחותים. לאחר חודשים של משא ומתן, הכריזו המרצים במכללות ספיר, שנקר והאקדמית ת"א-יפו על סכסוך עבודה, והם בעיצומו של מאבק.
קריאות מפגינים: מפסיקים לפחד מתחילים להתאגד! מפסיקות לפחד מתחילות להתאגד! טרכטנברג תתפטר המרצים שווים יותר!
יעלה להב רז: הסטטוס של המרצים מן החוץ הוא סטטוס קבלני, הוא סטטוס נצלני, אנחנו מפוטרים כל ארבעה חודשים, אנחנו לא מועסקים בתקופת הקיץ, ולכן אנחנו החלטנו להתאגד ולשנות את המצב. מה שאנחנו דורשים זה להסדיר את התנאים שלנו כמו שהמצב הזה הוסדר באוניברסיטאות.
דב חנין: מדינת ישראל מוכנה להשקיע הרבה כסף, בלהחזיר את המרצות והמרצים מכל מני אוניברסיטאות בעולם, אז אולי נשקיע את הכסף הזה בלא לגרום להם לברוח מלכתחילה?
יונתן נגבי: אני חושב שזה מאוד קל היום להזדהות איתם. בתור סטודנט אני גם סוג של עובד קבלן, בחברת אבטחה. חלקם כבר בטח הורים, עובדים, מחזיקים משרה שניה, הם גם בין היתר לומדים. אני לא רואה איך אפשר להתנהל ככה במציאות שכזאת.
מגישה: מהנהלת המכללה נמסר כי תנאי השכר של המורים מן החוץ במכללה נקבעים, בדומה לשאר המכללות הציבוריות, בהתאם להחלטות הוועדה לתכנון ולתקצוב - של המועצה להשכלה גבוהה וכי הם מזמינים את נציגי המרצים מן החוץ לשוב לשולחן המשא ומתן.
פרופ' יעל השילוני – דולב: אני כמעט בטוחה שהנהלת המכללה היא הגונה, והיא תקועה פה בין הפטיש לסדן. המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) עושים עוול למכללות ומסמנים אותנו כמי שהסגל שעובד אצלו הוא סוג ב'. אני כמרצה חושבת שזה בושה וחרפה.
במועצה להשכלה גבוהה מסרו לנו כי "לאחרונה גובש נוהל 'סגל עמית' המאפשר העסקה בהיקף משרה עם תנאים סוציאליים מלאים של מי שהועסקו עד כה כמרצים מן החוץ. בנוהל החדש שורה של דברים חדשים כמו שינוי מספר השעות למשרה מלאה, ביטול התנאי לוותק של ארבע שנים ועוד".
תמר ערב: המתווה החדש שלהם, לא רק שזה משפר, אלא זה מרע, א. רק שליש מתוך המורים מן החוץ, לפי המתווה הזה, נכנסים לתוך הסטטוס של סגל עמית, ו-ב. העסקה רציפה, שהם מציעים כוללת בתוכה בעצם עוד קריטריונים שמורידים לנו את תנאי השכר. עד עכשיו זה גם היה 4 שנים וותק, אבל עכשיו אני שומעת ממך שהם הורידו את זה, אבל רק מי שמלמד שליש משרה נכנס לסגל עמית הזה, רובנו מלמדים פחות.
מגישה: המרצים מן החוץ שהתאגדו ב"כח לעובדים" מבטיחים להחריף את צעדיהם ואף נערכים לפתוח בקרוב בשביתה.
מפסיקות לשתוק
מגישה: ולמאבק נוסף. בשבת בערב התקיימה בתל אביב הפגנה תחת הכותרת "מפסיקות לשתוק", בדרישה ליצירת מרחב חברתי בטוח מפני אלימות מינית כלפי נשים. המפגינות קראו לסולידריות עם נפגעות, זעמו על אוזלת היד בטיפול במקרים של תקיפה מינית ודרשו מיגור התופעה מן היסוד.
שלי קירה: אנחנו לא צריכות לדאוג יותר לכוס שלנו, תדאגו אתם. אנחנו מודעות ומזדהות ועומדות בסולידאריות ומבינות כמה זה קשה להתלונן.
בהפגנה השתתפו מאות נשים וגברים, אשר אירועי הימים האחרונים ובהם עוד פרשת אונס קבוצתי והאשמת המתלוננת נגד השר סילבן שלום בתלונות שווא, היו הקש ששבר את גבן.
ספי רכלבסקי: מתלוננת לא יכולה להיחקר לא על העבר שלה ולא על מי היה לה. מותר למישהי להיות עם 119 חברי כנסת ולא עם סילבן, אותו היא לא רוצה, זה לא קשור.
זה לא מאבק בין גברים לנשים, זה מאבק בין הרוע לטוב.
מגישה: יוזמות ההפגנה מבטיחות כי זה היה רק הצעד הראשון במאבק, אשר צפוי להתרחב לפעילויות נוספות. נמשיך לעקוב.
נשים מעלות סטטוס
מגישה: "נשים מעלות סטטוס", היא תערוכה קבוצתית ייחודית, המייצרת קריאה מחודשת למשמעותו של המרחב הציבורי, בעקבות עלייתן של הרשתות החברתיות. בתערוכה שנפתחה לפני שבועיים, מוצגים 28 "סטטוסים" המורכבים מטקסטים קצרים לצד תמונות דיוקן של המשתתפות, והיא מהדהדת את השינוי החברתי שנוצר בסגנון הכתיבה ובתוכן, בעקבות כניסתה המסיבית של המדיה החדשה לחיינו.
שלומית ליר: התערוכה בעצם באה למלא חלל ריק של קולות של נשים, של ייצוגים של נשים שאנחנו לא רואות אותן במרחב הציבורי. להציג בעצם איזה סוג של תפיסה שבאמצעות המדיה החברתית ניתן ליצור שינוי. מי שלמדה מגדר יודעת על הקאנון הגברי. התערוכה הזאת מבקשת להפוך את המבט – להכניס נשים לתוך הממסד, לתוך מקום שהוא מאוד מרכזי, לתוך מקום של ספרות כתובה ולאתגר את המקום הזה ליצור בעצם איזה סוג של שיבוש תרבות.
מגישה: משחק המילים בין "סטטוס" כמעמד חברתי לבין "סטטוס" כטקסט פייסבוק, נועד לסמן את הפוטנציאל של המדיה החדשה לשנות את הסטטוס השולי של קהלים מודרים מהשיח הציבורי. המשתתפות "משמיעות" מגוון דעות ותפיסות שאינן זוכות, בדרך כלל, למקום בשיח התקשורתי.
ד"ר יעל יצחקי: תקרת הזכוכית קיימת במקומות שונים. המושג תקרת זכוכית מתייחס לחסם חיצוני, אך לעיתים החסם הוא פנימי כי אנחנו לא מספיק מאמינות ביכולות שלנו להגיע לתפקידים או למקומות שנראים לנו קשים להגיע אליהם או שעלול להיות קשה להשתלב בהם. חשוב שנשים ירגישו שהן לא לבד, הקבוצה נותנת לנו כוח ומפיגה בדידות.
אלונה דניאל: "אם לא תמצא אותי עכשיו, לא תקבל אותי אחר כך"
התערוכה "נשים מעלות סטטוס" מוצגת בגלריית בית אריאלה בתל אביב עד סוף חודש יוני.
הליכה לשלום
מגישה: בחודשים האחרונים מתקיימות צעדות שלום בישראל במסגרת קמפיין "מיליון ידיים לשלום", במטרה להעביר מסר למקבלי החלטות על תמיכת הציבור בהסדר מדיני. בניגוד לצעדות הקודמות, ביום שישי האחרון, הצטרפו לישראלים גם כ-100 פלסטינים, להליכה שקטה, משותפת בלבוש לבן בנמל תל אביב.
כתב: אם הרשות לא תלך על ההסכם הזה זה מה שיביא לפירוק שלה.
מוחמד מעדני: המטרה שלנו הפלסטינים, שלא תהיה רשות תחת כיבוש, הרשות תתפרק אם יתקיים שלום, כלומר הרשות לא מעניינת אותנו, כמו שהשלום מעניין אותנו, הרחוב הפלסטיני נמצא סביב המנהיג אבו מאזן ורובו משוכנע בהסכם שלום, גם בגדה המערבית וגם בעזה, ומחוץ לפלסטין, ולכן אנחנו מקווים שיהיה שלום בצורה ברורה, אנחנו לא מבקשים את הירח.
איברהים אבו לאווה: לא ראו את המים בו וברוך השם היום הזה באו, ראו את הים וראו את המים. ערבים לא נפגשו עם יהודים פעם הראשונה וזה סימן טוב. אנחנו רוצים זה שיעבור את המסר הזה לאנשים גדולים פה ומסביב לעולם איך העם יכול לחיות ביחד.
סוזן עמאס: אנחנו מבקשים שיהיו אתנו פה כאן ועכשיו שראש הממשלה של אבו מאזן ושל כולם שיבואו כאן ועכשיו ויראו איזה סמיכות יש פה איזה שילווה של שלום שיש פה איזה קשר וגשר שיש פה.
מגישה: אם לצופי המהדורה יש ביטחון כי נתניהו הוא סרבן השלום, שמענו בצעדה גם אמירה על סרבנות השלום של אבו-מאזן.
חמודה פרא: אני אומר לאבו מאזן בצורה נכונה אם אתם לא יודעים לעשות משא ומתן אז תתנו למדינת ישראל תקיים את השלום ותעשה את השלום ושני העמים יחיו ביחד. אם שתי מדינות מקובל ואם מדינה אחת מקובל רק ששני העמים יחיו ביחד מתחת לתקוות שלום וחיים ביחד, שנצא מהחושך אל האור של החיים.
עטווף פרא: אינשאללה השלום יחול על כולם, וכולנו נהיה יד אחת, עם אחד.
בומה ענבר: אני נמצא כאן כי אני מכבד את אלו שארגנו את זה ואני גם עוזר להם בכל מיני צורות מבלי להיכנס לזה אבל אני לא מאמין בדרך הזו. אני לא מאמין בדרך הזאת בהפגנות ובדיבורים אל מדני וזה. במציאות ואני חי אותה כמעט יום יום יום יש **תטביע, יש התארגנות מאוד מאוד רצינית שכבר הופכת לעממית. נורמליזציה, **תטביע נגד מערכת יחסים בין ארגונים ישראליים לבין ארגונים פלסטינאים. אנחנו מתעסקים, אני והחברים שלי, בקטע ההומניטרי ואני למרות הכול ממשיך עם זה ואני מאמין בזה כי מה שמעניין אותי זה לא בדיוק פוליטיקה מה שמעניין אותי זה השכנים שלי.
כתב: תגיד לי עלי אתה נתקל בהתנגדות לפעילות שלך בצד הפלסטיני?
עלי אבו-עוואד: ברור, ברור אנשים לפעמים קוראים לזה נורמליזציה שהבן אדם לא יכול להיות חלק משלום כל עוד שהוא סופג כל יום. העם הפלסטינאי שהוא תוקף והוא כועס לא מפני שהוא שונא אלא מפני איזשהו חוסר התמודדות עם הסבל היומיומי. צריכים לשנות את התנאים של העם ולא רק לדבר על השלום. אז אני אומר לאנשים אי – אלימות זה כלי לשחרור לפני שהוא יהיה כלי לפיוס.
סיור ירוק מעבר לקו
מגישה: ולפני סיום ועדיין בנושא המדיני. האם מפגעים סביבתיים יודעים גבולות? כיצד היעדר פתרון מדיני באזורנו פוגע בסביבה ובמשאבי הטבע ומשפיע על חייהם של ישראלים ופלסטינים בשטחים ובתוך ישראל? ביום שישי הקרוב, 4 באפריל, יתקיים סיור באזור הכפרי של שכם, להכרת המציאות הסביבתית בגדה. הסיור, שמאורגן ע"י תנועת "לוחמים לשלום" וקבוצת "דהרמה מעורבת חברתית" - יכלול מפגש עם תושבים פלסטינים ונציגי ציבור מהאזור, ואיתם, יועלו רעיונות כיצד אפשר לפעול באופן שיקדם את ההגנה על הסביבה ויחזק את האמון והיחסים בין שני העמים. הסעה מאורגנת מת"א, פרטים בדף הפייסבוק: האם ירוק מעבר לקו הירוק.
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 1/4/2014
הוספת תגובה לכתבה