המאבק על הבית בראמיה

תמלול הכתבה: המאבק על הבית בראמיה

המאבק על הבית בראמיה
מגיש: ומכפר לכפר. ראמיה הוא כפר בדואי "לא מוכר" הקיים עוד מלפני קום המדינה ומוקף בשכונותיה של כרמיאל. למרות שאדמות הכפר רשומות על שם התושבים בטאבו, אסור להם לבנות על אדמתם. ביום שני השבוע, התקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניינם. מהדיון יצאה קריאה למנהל מקרקעי ישראל ולעירית כרמיאל, ליזום משא ומתן עם התושבים ביחס להמשך מגוריהם במקום, וכן לחברם למערכת המים והחשמל.
באסל גטאס: על מנהל המקרקעין להוסיף לתושבים עוד חלקות, לתת לכל משפחה חלקה שיכולים להתגורר, לגור בראמיה. אנחנו חיים על אדמות, טאבו, בואו נחלק אותן כמגרשים ולגור כמו השכנים שלנו. השכנים שלנו יש לנו יחס טוב, גרים ביחד, יהודים ובדואים ביחד, מה הבעיה? התושבים רוצים לחיות ביחד אבל השלטון לא רוצה את זה.

מגיש: ב-76', בעיצומה של תנופת ייהוד הגליל, הוצא צו ההפקעה לאדמות ראמיה בטענה של "צרכי הציבור". לאחר מאבק משפטי, ב-95' הוסכם כי התושבים יפוצו באדמה חלופית בכרמיאל, שאכן אותרה על ידי העירייה.

סלאח סואעד: המנהל ורשויות המדינה לא עמדו באותו הסכם, ועכשיו אחרי 20 שנה הדרישות והצרכים של האנשים הרבה יותר גדולים פי כמה.
מגיש: ב-2009 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה כי המנהל "הפר את ההסכם", וכי "קיום ההסכם כמו שהוא, במצב הדברים נכון להיום, אינו אפשרי".
סלאח סואעד: אנחנו נגד בכלל המושג הזה של לפנות אנשים מאדמתם בגלל שהם ערבים ולהביא יהודים לגור במקומם. זה אפרטהייד.
מגיש: ב-2013 התקבל פסק דין חדש במחוזי, שהתעלם מההחלטות הקודמות וקבע כי מי מתושבי ראמיה שלא יחתום על הסכם פינוי עם המנהל תוך 90 יום, יחשב כמוותר מרצונו על הפיצוי שסוכם לפני 20 שנה. מאבקם של התושבים עבר לבג"צ ומחאתם הציבורית ממשיכה.

סוף תמלול הכתבה: המאבק על הבית בראמיה