סדר חברתי 16/10/2013

תמלול הכתבה: סדר חברתי 16/10/2013

השבוע בסדר חברתי:
צילום במצלמה נסתרת מעמת נשים עם ייצוגן הדל ברשויות.
מדד המגדר - שורה של מדדים לבחינת אי השוויון בין גברים לנשים.
תושבים ותיקים, פעילים ומבקשי מקלט דורשים ביטחון בתל אביב
צווי הריסה חוזרים ונשנים במאחז מצפה יאיר, הרשויות ל¬א ממהרות לבצע.

"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

הכניסה לנשים מוגבלת
מגישה: במהדורה הקודמת עסקנו בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בשבוע הבא ובדילמות של הנשים המתמודדות, ביחס למרכזיותו של הנושא הפמיניסטי בקמפיין הבחירות שלהן. השבוע השיקו עמותת ידיד ועמותת כ"ן קמפיין המציין כי רק 10% מחברי המועצה ברשויות המקומיות הן נשים. כדי להמחיש עד כמה המצב הזה לא הגיוני, הן יצאו לייצר את המציאות הזאת במקומות נוספים, בליווי מצלמה נסתרת. הנה קטעים מהתוצאה.
מאבטח: שלום, סליחה אני מצטער את לא יכולה להיכנס כרגע. את תצטרכי להמתין כי יש יותר מ-10 אחוז נשים כרגע.
אישה: מה זאת אומרת?
מאבטח: לא מכניסים יותר מ-10 אחוז נשים.
אישה: אתה רציני? את מי אתה מייצג?
מאבטח: את המצב. או שיכנסו גברים הוא שכמה גברים יצאו. זה המצב שצריך.
בבקשה אדוני.
למה לא מקובל עליך?
אישה: כי אני רוצה לדעת מי נתן את ההוראה, שבגלל שאני אישה אני צריכה לעמוד בחוץ.
בהחלט יצירתי!
צריך שיהיו 50 אחוז נשים!
מאבטח: 50 אחוז?
ברור! אני אישה, אני לא שווה פחות ממך. אם אני אישה אני רוצה להיות בפנים עכשיו!

מדד המגדר
מגישה: ועדין באותו נושא. המונח "מגדר" - Gender מתייחס להגדרות החברתיות של תפקידי גברים ונשים ולציפיות החברתיות המנתבות אותם למיקומים חברתיים שונים בעולם הכלכלי, הפוליטי, האזרחי והתרבותי. המבט המגדרי, מצביע על האופנים שבהם ההסדרים החברתיים הללו, מפרידים בין נשים וגברים ומיצרים אי שוויון ביניהם. כדי לחשוף את המנגנונים המכוננים אי-שוויון יצר "שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית" - את "מדד המגדר", הכולל שורה של מדדים לבחינת אי השוויון בין גברים לנשים.

דר' הגר צמרת-קרצ'ר: זה מדד שכרגע אנחנו מציגות, בעצם במחקר הנוכחי, יש בו שמונה תחומים.
שוק עבודה, אלימות, פריפריה, החברה הערבית, עוני, השכלה, פוליטיקה ובריאות.
בכל אחד מהתחומים יש מספר אינדיקטורים, סך הכל 31 אינדיקטורים. מה שאנחנו ניסינו לבדוק זה את היחס, כלומר, היחס בין גברים לנשים.
המטרה שלנו היא לייצר מתודולוגיה שהיא פלטפורמה, שאליה אנחנו מתעדות להכניס עוד ועוד נתונים כדי לשקף כמה שיותר פנים של אי-שוויון.
פרופסור חנה הרצוג: הכוח והייחוד של המדד שלנו, זה שנשים מחליטות מה יימדד וכיצד יימדד. היינו שהן תגדנה מה הדבר הרלוונטי להן, ומה הדבר שמגדיר את ניסיון חייהן.

מגישה: ממדד המגדר עולה כי שיעור המשכילות השתווה ב-2011 לשיעור המשכילים. דבר המעיד, על פי כותבות הדוח, על רצונן של נשים להשתתף השתתפות מלאה במרחב הציבורי. בכל המדדים האחרים שנבחנו, יש עדין פערים משמעותיים בין גברים לנשים.

דר' הדס מנדל: מעמד האישה בחברה זה גורם שמנבא כל כך הרבה דברים בחברה. יותר מאשר רמת הדמוקרטיה בחברה, יותר מאשר רמת העושר של החברה, וכל מיני מדדים מקובלים אחרים.

החברה שלנו לא הפנימה את המסר הזה, שהבעיה המגדרית היא לא בעיה מגדרית- היא בעיה חברתית, והיא בעיה חברתית ראשונה במעלה.
ח"כ מרב מיכאלי: הקשיים והאתגרים הם עכשיו בלפרוט את זה למדיניות שתשנה את המציאות הזאת, אך בשביל זה צריך רצון פוליטי. לצערי הפוליטיקה שלנו עוד לא ערוכה בשביל מה שצריך לעשות כדי להשיג את השינוי הזה, אבל חלקנו עובדות בזה אז אנחנו אופטימיות.

מגישה: את מדד המגדר פיתח צוות "שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית" במכון ון ליר, בראשות פרופסור נעמי חזן ופרופסור חנה הרצוג.

כוח לקהילה
מגישה: מזה שנים ששכונות דרום תל אביב סובלות מבעיית ביטחון אישי, הנוגעת לכל הקהילות החיות במקום. בהפגנה שהתקיימה ביום ראשון השבוע בגן לוינסקי ביקשו תושבים להעלות את הנושא שוב לסדר היום, וקראו לעירייה ולמשטרה לקחת אחריות על טיפול בבעיית האלימות ברחובות השכונה.
מפגינים: קול קורא מהשכונות – לפרק את הגטאות!
סילבי: הבעיה שאישה בגיל שלי, מסתובבת עם גז פילפל.
אני כמעט נאנסתי במאהל לווינסקי, ואחרי שלושה שבועות מישהו בא לבקש אוכל, ולא היה לי אז הוא רדף אחרי עם סכין. תראה מי שעושה בעיות זה חלק מהמהגרי עבודה, תקרא להם, הפליטים.
עכשיו, אני לא עושה הכללה, שלא יבינו אותי לא נכון. אני מגנה עליהם, אני רוצה שימצאו להם פתרון. כי קודם כל ואחרי הכל הם בני אדם. אני יודעת מקרוב על מקרים נוראיים שקורים כאן ואני חושבת שצריך גם להוציא החוצה את הסבל שלהם כי הם סובלים.
שולה קשת: להגיד די למצב הנוראי הזה שממנו סובלים כל התושבות ותושבים, בין עם זה ישראליות וישראלים, בין אם זה פליטות ופליטים.
סילבי: המיוחד בהפגנה שחברו עלינו אריתראים, שגם הם סובלים, שגם הנשים שלהן סובלות.
טדרוס אברהם: מנסים אנחנו להבין, בהפגנה הזאת, להבין את כל התושבים- גם פליטים וגם ישראלים. אז אם מבינים אותי ישראלים גם אני מבין אותם. אני רוצה שיבינו, האנשים הישראלים, שקודם כל אנחנו פליטים, פה יש לנו בעיה.
סילבי: ראש העיר, חייב, והוא יכול, לפתור את כל הבעיה האלו, יש לו יכולות. אם לדוגמה הוא סוגר לזוג שפתחו חנות. סוגר להם את החנות בגלל שאין להם רשיון. למה הוא מצפה? איך הם ישלמו שכר דירה? הם ילכו לגנוב.
מפגינה: אני רוצה שאתה (חולדאי) תחיה יום אחד בחיים שלנו פה בדרום תל אביב.

מגישה: מעבר לקריאה לטיפול בבעיית הביטחון האישי, נשאה ההפגנה מסר ברור של שיתוף פעולה ויכולת להתעלות מעל שיטת "הפרד ומשול", שנוקטות הרשויות גם בתחומים אחרים.

אום אל- ערייס
מגישה: מדוח מדד הדמוקרטיה שהתפרסם לאחרונה, עולה כי בשנים האחרונות, בין 60 ל-70 אחוזים מהציבור בישראל נותנים אמון בבית המשפט העליון. הכתבה הבאה עוסקת בעינוי הדין אותו חווים תושבי אום אל-ערייס בדרום הר חברון. אין ספק שאם היינו שואלים אותם לגבי האמון במערכת המשפט, תשובתם הייתה שונה לחלוטין מתוצאות מדד הדמוקרטיה. אום אל-ערייס - הכתבה המרכזית.
חלים אל-ג'ברין: אנחנו מהעיירה יטא וזו האדמה שלנו. לפני שנתיים זרענו וקצרנו בה. לפני שנה זרענו ומנעו מאתנו לקצור, אני לא יודעת למה מענו זאת מאתנו?
סעיד עוואד: הבעיה התחילה ב-1999 שבאו המתנחלים עם קרוון אחד, ושמו אותו בגבעה למעלה הגשנו תלונה במשטרת חברון, ולמת"ק חברון בשנת 2003 קיבלנו החלטה מבית משפט צבאי בבית אל להוציא את הקראוון.
קריינות: שמחתם של משפחת עוואד הייתה מוקדמת, לא רק שאדמתם לא הוחזרה להם, מתנחלי "מצפה יאיר" הקימו חממות על שטח נוסף של אדמתם.
עו"ד שלמה לקר: מתנחל ממצפה יאיר בשם דוייטש, איש חקלאות, כך הוא מגדיר את עצמו, ראה לנכון להקים חממות דווקא על חלקת משפחת עוואד שנמצאת מחוץ למצפה. כבר בשנת 2002 לאחר שהוא הקים כשתי חממות הוצאו לו צווי הריסה. ב2006-2007 התחילו המתנחלים לרדת לחרוש בתוך האדמה שם איפה שהחממות.
מרדכי דויטש: "מנובל אתה ועזרא! שני חולרות!"
בשנת 2010 הגשתי עתירה לבג"צ, ולעתירה אנחנו צרפנו מסמכי בעלות של משפחת עוואד. המדינה התחייבה בכתב ובע"פ במסגרת הדיון בג"צ, שהתנהל בפני כבוד הנשיא גרוניס, שהחממות יהרסו עד לסוף אוגוסט 2012.
קריינות: חשבתם שכאן יגמר הסיפור?
החממות יהרסו ואדמה תחזור לבעליה החוקים אחרי עשור של החלטות שיפוטיות שקבעו שהאדמה שייכת לפלסטינים?
ממש לא!
מרדכי דויטש שלא הצליח להוכיח שום בעלות על האדמה במשפט הראשון,
מחליט לעתור לבג"צ שוב, ולפתוח את התהליך מחדש.

עו"ד שלמה לקר: יש לנו התכתבות, שהועברה אלינו, על כך שעורכי הדין של רגבים שייצגו את דוייטש פנו לראש המנהל האזרחי ובעיקר ליועץ המשפטי, והיועץ המשפטי בעצמו, של המנהל האזרחי, אמר להם: "תראו, אני לא יכול לעשות שום דבר התחייבנו, אבל אולי תגישו עתירה חדשה?"
זאת אומרת הוא (העו"ד של דויטש) קיבל הנחיה מהיועץ המשפטי של יו"ש להגיש עתירה חדשה, שהיועץ המשפטי של יו"ש הוא הגורם שהתחייב בעתירה הקודמת להרוס את החממות.
קריינות: בסופו של דבר העתירה של דויטש נדחתה והוא חויב בהוצאות משפט,
אבל האם האדמה חזרה לבעלים?
להפך, לא רק שצווי ההריסה לא מומשו, תושבי המאחז השתלטו על שטח נוסף.
"תגיד לו עכשיו שיחזור, אם לא אני לוקח לו את הילד."
שהגענו בזמן החריש ב-2012, בחודש- 10.
הגענו לפה לחרוש, הגיעו המתנחלים, עמדו לנו על הטרקטורים, הגיע הצבא, הגיע משטרה.
עו"ד שלמה לקר: ומנעו מהם לעבד את החלקה, אפילו שאין מחלוקת כלל שמדובר בחלקה שלהם, ושלא יושב עליה מתנחל.
חגית עופרן: למתנחלים בעצם יש שיטה הם קובעים עובדות בשטח,
אם זה בניה של מאחז אם זה בעיבוד של קרקע, ועכשיו לך תוציא אותם.
תושבי הכפר יצרו קשר עם פעילים ישראלים מארגון תעאיוש שמלווים אותם בכל שבת לשדות שבבעלותם, ובכל שבת עוצר הצבא את הפעילים והתושבים מלהגיע לאדמות הכפר.
עדה בילו: אם אני יכולה לאזרח מאבק ולא לחמש אותו אני רואה בזה חובה.
יש חשיבות מאוד גדולה בלהתמיד ולבוא, להראות נוכחות ולהראות שלא מוותרים.
ולתהליך המשפטי שבסופו של דבר הפלסטינים, המשפחות הפלסטיניות יוכלו לחזור ולעבד את האדמות שלהם, וגם לחיות עליהם.
קריינות: המצב הזה של אפליה גלויה בשיתוף רשויות המדינה והמנהל, ובעצימת עיין של בית המשפט מול ההפרות הבוטות של החלטותיו, יוצרת מצב של אפליה גזעית דה - פאקטו בשטח.
חגית עופרן: לפני כמה שנים בקשנו מהמנהל האזרחי, את רשימת כל צווי ההריסה, אז היו 10 אלפים צווי הריסה בכל ההתנחלויות, ובמשך השנים כמעט לא שמענו על הריסות אצל מתנחלים.
עו"ד שלמה לקר: יש פה עניין של אפליה ברורה מטעמים פוליטיים, שהכוח השולט קובע את מה שהוא רוצה לעשות, שזה בעצם לנסות לטהר כמה שיותר את אזור C מפלסטינים ולהעביר אותו לחזקה ייחודית של המתנחלים ושל מדינת ישראל.
חלים אל-ג'ברין: אנחנו אוהבים את החיים והשלום, שיישארו (המתנחלים) בהתנחלויות שלהם ויעשו מה שהם רוצים. אבל שלא יבנו כל יום עוד התנחלות, וכל יום יפקיעו עוד אדמות. וכל יום יגרשו אותנו מהמקום שלנו. זה בלתי אפשרי.
זה מה שאנחנו רוצים להגיד: אנחנו רוצים לחיות בשלום.

בג"צ על הגז
מגישה: ולפני סיום. המאבק נגד ההחלטה לייצא חלק משמעותי של הגז הטבעי שהתגלה בחופי ישראל עולה מדרגה. חברי כנסת וארגוני חברה וסביבה טענו בעתירה לבג"ץ, כי לממשלה לא הייתה סמכות חוקית לקבל החלטה על יצוא הגז של ישראל וכי הנושא צריך להיות מוכרע בכנסת. ב- 20 בחודש, יקיים בג"צ דיון בהרכב מורחב, בו תצטרך הממשלה לנמק מדוע היא מסרבת להביא את הדיון לכנסת. באולם בית המשפט יתייצבו נציגי הטייקונים, נציגי הממשלה המחוברים לטייקונים והלוביסטים שמחברים ביניהם. גם הציבור שדורש את אותה שקיפות בהחלטה על משאבי הטבע שלנו, מוזמן להגיע לאולם בית המשפט. יום ראשון הקרוב בשעה 11:00 בירושלים.

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 16/10/2013