תמלול הכתבה: סדר חברתי 23-7-2013

מגיש: מציג את כותרות המהדורה

מגיש: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

התקשורת והאיחוד האירופי
מגיש: הנחיית האיחוד האירופי להימנע מלחתום על הסכמים עם ארגונים ישראלים מהשטחים הכבושים הוצגה בתקשורת הישראלית כצונאמי וטרור מדיני. רוב הכותרות הביאו את עמדותיהם של מבקרי ההחלטה, כאילו אלה הקולות היחידים שחשוב לכולנו לשמוע. באופן כללי קבעה התקשורת שהנחיית האיחוד האירופאי רעה לישראל. מאות ארגונים יהודים בארץ, באירופה ובארה"ב תומכים בהחלטת האיחוד, בהם משפטנים, אנשי דת ורוח ציוניים לא פחות, המבקשים לקדם שלום בר קיימא באזורנו - לפחות כמו קרי. "מאמץ ניכר" עשתה התקשורת, כדי למצוא את הפלסטיני האחד שיספר לנו עד כמה ייפגעו הפלסטינים מההחלטה ובחרה להעלים רשימה ארוכה של ארגונים פלסטינים התומכים ביוזמה. ככה יוצרים קונצנזוס.

שטח אזרחי
מגיש: ולמציאות בשטח - מי שאחראים ומסוגלים לקדם את הפיוס, עסוקים בהפרדה ובהפחדה. כך, בחסות הממשלה רוב הישראלים לא מגיעים כלל ליישובים פלסטינים בגדה ומפחדים ליצור עימם קשר. מי שיש לו איזו שהיא מוטיבציה לבקר בכפר פלסטיני - יתקל בכניסה בשלט גדול מטעם השלטונות, המורה לו כי מדובר בסכנת חיים ובעבירה פלילית.

עלמה גניהר: בפעם הראשונה שהעזתי ונכנסתי, פחדתי נורא. ממש רעדה לי הבטן, וזה לא רק זה שלא קרה שום דבר – אלא גם היו נחמדים אלי וחייכו אלי כך שבסופו של היום אני שאלתי את עצמי איך הם איך הם מחייכים אלי, זאת אומרת – איך קרה שכל התפיסה שלי של המציאות הייתה כל כך הפוכה, שאני תמיד חשבתי שאני זו שצריכה לפחד בעת זה שהם בעצם הכבושים, והם אלה שמפחדים ממני.

מגיש: ההבנה של האבסורדיות שבה הצד החזק, הכובש, נושא הנשק, מפחד מפני הנכבשים - אזרחים שרובם לא חמושים, הביאה את קבוצת "לא מצייתות" להחליף את שלטי ההפחדה והאיום בכניסה לישובים הפלסטינים.

עלמה גניהר: אדם רגיל שיגיע למקומות האלה – יראה את השלט – יפחד להכנס. הוא ירגיש שעומדים לעשות בו לינץ', כי לזה השלט מכוון – לזרוע פחד. לכן אנחנו בחרנו לכסות את השלטים האלה, להציב במקומם שלטים אחרים. "דרך זו מובילה לישובים פלסטינים. אזרחים ישראלים: אל תפחדו! בואו כאורחים לישובים הפלסטיניים. סרבו להיות אויבים!"

מחיר התקציב
מגיש: ולענייני התקציב. העיסוק בגירעון התקציבי מטשטש מעיננו נתון מדאיג: למרות הגידול בתקציב השנתי, בחישוב לנפש, המדינה משקיעה בנו היום פחות מאשר השקיעה בעבר. לדוגמא בשנת 2001 המדינה השקיעה שלושים וחמישה אלף שקלים לנפש, ואילו בהצעת התקציב ל-2013 ההשקעה לנפש עומדת על כשלושים וארבעה אלף שקלים בלבד. מרכז אדוה - העוסק בחקר החברה הישראלית, קיים השבוע דיון לגבי השלכותיו של התקציב.

יעל חסון: ככל שעולים בעשירונים, עולה מספר הגברים וההפך. והתמונה הזאת היא בעצם תמונה שמשקפת במידה רבה את המצב של נשים שכירות בשוק העבודה לעומת גברים, ולכן, כשאנחנו באים לעשות רפורמה במס, מכל סוג שהיא, צריך להביא את הדבר הזה בחשבון. זה תמיד נורא קל לעשות את קיצוצי הרוחב האלה במגזר הציבורי ובמשרדים הממשלתיים. קודם כל, נשים מהוות רוב בקרב עובדי המגזר הציבורי. 77% מקרב עובדי מערכת החינוך, 73% בקרב עובדי מערכת הבריאות ו-86% בקרב עובדי מערכת הרווחה. וזה אומר שהפגיעה היא קודם כל בעבודות שהן עבודות נשיות.

פרופ' שלמה מור-יוסף: תקציב המדינה היום לא יודע להבדיל בין הביטוח הלאומי לתקציב המדינה. אם חסכו קצבאות ילדים, הם צריכים להשאר אצלי! מה פתאום זה הולך לתקציב המדינה?

תחיית הקואופרטיבים
מגיש: מעגל התעסוקה בישראל מבוסס על שכירים, שעובדים בדרך כלל אצל מעסיקים בחברות עסקיות. החלופה למודל של עובד ומעביד היא הקואופרטיבים - עסקים בבעלותם ובניהולם של העובדים עצמם. על תחייתם של הקואופרטיבים בכתבה הבאה.

יפעת סולל: את הקואופרציה הצרכנית ראיתי כזרוע נוספת לאיגוד המקצועי. אנחנו צריכים לאפשר לציבור הפועלים להוציא את כספו בצורה הטובה ביותר מבחינת איכות המוצרים ובצורה החסכונית ביותר.

כתב: עם ציטוט זה של רפאל מרינוב, אחד ממייסדי הקואופרטיב הראשון בישראל מ-1939, בית החולים הדסה בירושלים, פתחה נכדתו, יפעת סולל, כיום יושבת ראש "ברית הקואופרטיבים" כנס שעסק בקואופרטיבים, אבל לפני זה - מה זה בכלל קואופרטיב?

יפעת סולל: אנחנו מדברים על עסקים לכל דבר ועניין. שאין בעל הון או בעל שליטה שכל העסק עובד בשביל למקסם רווחים כדי לתת לו אותם החוצה. אם אנחנו מדברים על קואופרטיב של עובדים – העובדים עובדים למען עצמם ואם אנחנו מדברים על קואופרטיב צרכני אז אנחנו מורידים מחירים לחברים ואנחנו דואגים לזה שהקואופרטיב יעבוד על בסיס של עבודה הוגנת וסחר הוגן והגנת הסביבה.

קריין: כמעט כל אחד מאתנו מכיר לפחות ארגון אחד שהיה קואופרטיב בעברו. בשנות ה-80 נזנח רעיון מדינת הרווחה ואתו רעיון הקואופרטיבים שהיו כלי חשוב בתהליך הקמת המדינה.

ניצן הורביץ: המדינה שלנו נבנתה כך, צריך לומר, אנחנו נסוגנו מהרעיון הזה, זנחנו אותו.

קריין: הרעיון הקואופרטיבי קיבל אנרגיה מחודשת בקיץ 2011 עם האוהלים שנפרשו בשדרות רוטשילד וברחבי הארץ. כך הצטרפה ישראל, אם אפשר לומר מחדש, למגמות העולמיות שמיישמות את המודל הקואופרטיבי בחיי היום יום.

יובל: כרגע אנחנו 360 חברים שכל אחד שם 1,000 שקלים וביחד יוצרים מקום שהוא של כולנו, מקום שבו החברים מקבלים הנחה, מקום שפועל לטובת קהילת החברים והקהילה בדרום תל אביב.

ג'וליאן פדר: התנועה הקואופרטיבית כיום נמצאת באחד מהשיאים ההיסטוריים שלה – יש היום כמיליארד אנשים מאוגדים בקואופרטיבים והמשברים הכלכליים הוכיחו שהמודל הזה הרבה יותר בר קיימא, הרבה יותר מבוסס.

כתב: הקואופרטיבים בארץ ובעולם שואפים לדאוג לחבריהם בכל אופן אפשרי, בין אם זה מזון, קניות, עבודה, תרבות והעשרה ואפילו בנקים – בימים אלה עומל דורון שורר ביחד עם שותפים על הקמת הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל – "אופק", שלקוחותיו יהיו בעלי מניות ויוכלו אפילו לנהל את הבנק באופן דמוקרטי.

דורון שורר: הבנק הקואופרטיבי שלנו "אופק" הוא בנק אשר יהיה פתוח ליחידים, למשקי בית ולעסקים קטנים שנושאים היום בעיקר נטל העלויות של המערכת הבנקאית.

קריין: הקואופרטיבים לא רק עוסקים בצרכנות ודואגים לחבריהם לקניות של שבת, אלא מהווים גם מקומות עבודה בהם העובדים מקבלים את ההחלטות בצורה דמוקרטית והמשכורות ותנאי העבודה הוגנים לשם שינוי.

עמית פרידמן מזרחי: אנחנו משווקים אירועי הגברה ותאורה, אנחנו עובדים באירועים האלה, מקבלים תמורתם שכר ובשכר הזה אנחנו מתחלקים. אנשים התרגלו כבר שעדיף להיות שכיר על פני להיות בעל הבית כי כשאתה שכיר אז אין לך את האחריות, אבל התשובה לזה היא שכשאתה שכיר גם אין לך את הביטחון ואין את האחראיות כלפיך.

ג'וליאן פדר: כשיש לך מפעל ששייך לאנשים שצורכים את המוצרים שלו ולאנשים שעובדים בו הסיכוי שהוא יעביר את עצמו לסין אפסי – אף אחד לא יצביע בעד חיסול מקום העבודה שלו.

קריין: ואיפה הממשלה שלנו בכל העניין? שלא כמו מדינות מערביות בעולם, הממשלה נשארת הרחק מאחור.

יפעת סולל: בממשלה הבריטית היום מקדמים מדיניות מאוד דומיננטית של קידום קואופרטיבים של עובדים. הם הולכים עכשיו לשנות את מדיניות המיסוי כך שדיבידנדים שמחולקים לכל העובדים לא ימוסו.

קריין: ומה מנהיגי הקואופרטיב הישראלי מייחלים לעתיד?

יפעת סולל: האלטרנטיבה הקואופרטיבית היא כאן – היא כאן בכל התחומים ואני חושבת שהשינוי שהיא תייצר גם בנושאים של יוקר מחייה, גם בנושאים של זכויות עובדים, אי-אפשר יהיה להתעלם ממנו.

מגיש: הנה יש אלטרנטיבה אופטימית, שמגיעה מהעובדים והצרכנים.

תיאטרון אלחכוואתי
מגיש: בשבת האחרונה, השתתפו אמנים, פעילים, ואישי ציבור בערב סולידריות עם התיאטרון הפלסטיני "אלחכוואתי". האירוע הוא חלק מקמפיין ציבורי נגד החלטת השר לביטחון פנים לסגור את התיאטרון ולבטל את פסטיבל תיאטרון הבובות לילדים שאמור להתקיים בו, בטענה שהוא מקבל מימון מהרשות הפלסטינית.

ראידה אדין: פסטיבל הבובות של תיאטרון אלחכוואתי נסגר, כמו הרבה דברים שנסגרים בפנינו (הפלסטינים). אני זוכרת שהייתי קטנה והיה חד, אני לא הייתי נרדמת מרוב התרגשות, כי בשבילי זה היה יום של חופש. אני בטוהח שהרבה ילדים בירושלים ובמחנות הפליטים חלמו על פסטיבל הבובות ואז מישהו בא בשקט וגנב להם את החלום.

מוחמד חלאיקה: הפסטיבל הזה, אין לו כל עניין באל-קעידה, או איראן או ג'יהאד... רק הוא (יצחק אהרונוביץ') מזכיר לנו - יש לי הכוח, אני יכול לעשות מה שאני רוצה, אפילו לסגור תיאטרון ולאסור פסטיבל ילדים. איפה? במזרח ירושלים. הסיפור של תיאטרון אלחכוואתי הוא סיפורם של 280,000 פלסטינים בירושלים המזרחית, רובם סובלים מדעות קדומות ואפליה.

ראידה אדין: אם שמתם לב, אין הרבה שחקנים ערבים – הם החליטו לא לבוא, לא בגלל שהם עצלנים, אלא מייאוש, חוסר אמון שנוצר ביננו – בין היהודים ובין הערבים. ופה אתם צריכים לשאול את עצמכם הרבה שאלות – למה?

יוצאים לשנות
מגיש: ולפני סיום ועדיין בירושלים המזרחית. בימים אלו מקדמת הממשלה תכנית להכרזה על שטחי הכפר עיסאוויה כגן לאומי. הפרקטיקה הנהוגה של הכרזה על אדמות פלסטיניות כגנים לאומיים נובעת בדרך כלל משיקולים לאומנים ולא במטרה להגדיל את השטחים הירוקים ולטפח את הסביבה. ביום שלישי ה-30 ביולי) תקיים עמותת "עמק שווה" סיור פתוח לציבור בגנים הלאומיים ובאתרי העתיקות בירושלים המזרחית, כדי ללמוד על הנעשה שם ולהבין מהן האלטרנטיבות. הסיור כולל מבט על הפיתוח הארכיאולוגי סביב הר הבית והשפעותיו הפוליטיות. פרטים והרשמה בדף הפייסבוק: "סיור בגנים הלאומיים".
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 23-7-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס