תמלול הכתבה: סדר חברתי 1-5-2013
מגישה: מציגה את כותרות המהדורה
מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
למה לי 1 במאי
מגישה: ההכנסה הלאומית גדלה בעשור האחרון, אך לא באופן שוויוני. בעוד שחלקם של העובדים גדל ב-35%, חלקם של המעסיקים גדל ב-160%. כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסם אתמול מרכז אדוה לרגל 1 במאי. עוד עולה מהדו"ח - כי אילו עמד חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית כפי שהיה לפני עשור, היו העובדים מקבלים ב-2012, כקבוצה, כ-40 מיליארד ₪ נוספים. במילים אחרות כל עובד עשוי היה לקבל תוספת של כ-11,000 ₪ בממוצע בשנה. אלא שהתוספת של כל אותם מיליארדים, במקום שתתווסף לעובדים, נפלה בחלקם של המעסיקים.
חופרים מן המניין
מגישה: בכל אופן ולרגל 1 במאי, בחרנו להביא הישג ולו קטן - לעובדים. אך לפני ההישג הנה העוולה: מה עושה גוף ציבורי שרוצה לעקוף את חוקי העבודה? שוכר חברה קבלנית שתבצע עבורו את הפרת החוק. שיתוף הפעולה בין רשות העתיקות וחברת כוח האדם "בריק" הביא לניצול של עובדי החפירות, אשר הועסקו לחודשים ספורים ופוטרו רגע לפני הפיכתם לעובדים מן המניין.
עבד אל-קרים אשאיב: הועסקנו ע"י חברת הקבלן ואחרי עבודה של 8 או 9 חודשים היו מפטרים אותנו ושלחים אותנו ללשכת התעסוקה לתקופה של חצי שנה.
זה היה קורה בסוף יום העבודה עם חלוקת כרטיסי תיעוד שעות העבודה, הם אמרו כל אחד שעבד יותר מתשעה חודשים שילך הביתה ולא יחזור לעבוד. פשוט כך. בקלי קלות.
מגישה: העובדים שמאסו בהתנהלות הפוגענית של חברת הקבלן ורשות העתיקות, התאגדו דרך ארגון העובדים "מען" ופנו לביהמ"ש בדרישה להעסיקם בצורה ישירה.
ארז וגנר: בעצם, ב-2008 נכנס לתוקף חוק של העסקה ישירה,
סעיף 12 א' לחוק חברות כוח האדם, שמחייב את מזמין השירות להעסיק את העובדים אוטומטית אחרי העסקה של 9 חודשים. מה שרשות העתיקות עשתה זה לדרוש מחברת כוח אדם, מ"בריק", לפטר את כל העובדים בשביל למנוע מהם העסקה ישירה ולמנוע מהם לקבל את הזכויות הסוציאליות שיגיעו להם אם הם יועסקו ישירות.
בית המשפט קבע שעובדים צריכים להיות מועסקים ישירות, מהרגע שמלאו להם 9 חודשים, לכן הפיטורים בכלל לא תקפים כי "בריק" בעצם פיטרה עובדים שלא היו כבר עובדים שלה. רשות העתיקות החליטה לא ליישם את הפסיקה, היא פנתה לערר ובית הדין הארצי לעבודה אימץ את הפסיקה של בית הדין האזורי. התוצאה של זה הייתה שעכשיו כל העובדים הוזמנו להיות עובדים ישירים של רשות העתיקות.
מגישה: כאמור, בימים אלו קולטת רשות העתיקות את העובדים אליה, דבר שמהווה עבורם הישג של ממש. הפסיקה שהושגה מהווה פרשנות מחמירה לחוק ומחזקת את המאבק בהעסקה זמנית ופוגענית כזו במשק.
של מי החוף הזה?
מגישה: השרב הפוקד אותנו בימים אלו, מזכיר כי מקום המפלט מהחום עבור רבים מאתנו נמצא בסכנה. חופי הרחצה הציבוריים ביניהם: פלמ"חים, נחשולים, תל ברוך וגם חופי תל אביב, ניצבים מול בנייה מאסיבית שתצמצם את שטח החוף (המועט ממילא) שנשאר לרשות הציבור. על כך בכתבה הבאה:
של מי החוף הזה?
קריין: הבילוי בחוף הים נראה כדבר מאוד טרוויאלי לרובנו, אבל האם אנחנו מוכנים להפוך את חוף הים שלנו לסביבה אורבנית של טיילות, חנויות ובתי מלון על חשבון החוף עצמו?
חנה קופרמן: הסטטיסטיקה אומרת שבממוצע יש לכל אדם במדינת ישראל פחות משני סנטימטר. במקביל יש המון המון תוכניות בנייה, נדלן, תשתיות גדולות של הגז לדוגמה שגם יהיו קרוב לחוף. ואם כל התוכניות האלה יתממשו יש סכנה ממשית שבמדינת ישראל תוך עשר שנים לא יישארו חופים יהיו טיילות, בתי מלון, מתקני גז, מפעלים, אבל חופים לא יהיו.
קריין: אחד המאבקים המתוקשרים להגנה על החופים מפני בנייה היה המאבק בחוף נחשולים. הפעילים שנשמו לרווחה לאחר שהוועדה המחוזית עצרה את פרויקט הבנייה, התייצבו גם הפעם מול ישיבת וועדת הערר בירושלים, כדי להציל מחדש את חוף נחשולים.
גיא ג'אנה: הוועדה המחוזית החליטה לא לבנות בחוף עקב ההתנגדויות הרבות שהיו מהציבור – היא עשתה החלטה נכונה. אני חושב שאם ההחלטה תהיה לבנות בכול זאת בחוף זה יהיה אבסורד אחד גדול.
דב חנין: אני יזמתי הצעת חוק בכנסת שהממשלה מתנגדת לה אבל אם היא תעבור היא תוכל להבטיח הגנה הרבה יותר טובה על חופי ישראל.
ערן ניצן: חסרים היום כ-10 אלפים חדרי בתי מלון, האם כולם צריכים להיות על חוף הים – לא, וודאי שלא, אבל, בשוליים – כן ישנו גם צורך מסוים לבנות בתי מלון כדי לנצל את מה שנקרא "הטווח הימי" ואת העובדה שמדינת ישראל מצויה לחופי הים התיכון.
גיא ג'אנה: זה לא עניין של עוד בית מלון למשרד התיירות אלה זה משהו שיהפוך להיות כמו סיי-אנד-סאן שהפך להיות דירות לעשירים. אנחנו רואים את זה בכל החופים בארץ שנבנים מגדלים או מבנים בתור מלונות והופכים להיות מקומות איחסון לאלפיון העליון.
קריין: בנוסף לאי הצדק החלוקתי, חוזרים וטוענים הפעילים הסביבתיים שהבנייה על שטח החוף נעשית ללא תסקיר סביבתי ולכן תפגע בסביבה הייחודית ובמארג האקולוגי של בעלי החיים והצמחים.
שי אגמוןי: מפגש רכסי כורכר שקיים בנקודה הזאת קיים רק בנקודה אחת בעולם - בבריכות נחשולים. אז בא המחוקק ואמר החוף שלוש מאות מטר – מישהו סיפר את זה לשועל, מישהו סיפר לצבעוני מישהו סיפר לנרקיס האפיל, שזה המקום הייחודי שהוא צומח בו להם לא סיפרו.
קריין: טענה דומה מעלים גם הפעילים שנאבקים נגד תוכנית הבנייה בחוף תל ברוך.
מיכל בוקצ'ין: במידה והתוכנית הזאת תעבור, לרכס אין שום סיכוי שבעולם. לא מבחינה נופית שלו, הוא לא יישאר טבעי כמו שהוא, התוכנית פשוט תהרוס הכל, הם לא יוכלו להתקיים יותר.
מפגינים: "חוף הים הוא לא נדלן..."
גיא ג'אנה: משרד התיירות, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל הם גופים שאמורים לשרת את רצון הציבור והם אלה שהגישו את ההתנגדות הזאתי זה מאוד מתמיהה בעיני וחוף נחשולים זה חוף אחד מני רבים.
קריין: על התמיהה השיב ענה לנו בשיחה ערן ניצן ממשרד התיירות כי התיקון לחוק החופים לא יעבור מצד המשרד, כל עוד לא יינתן פיצוי כספי ליזמים שרכשו קרקעות על קו החוף.
ערן ניצן: כל עוד הממשלה או מנסחי החוק, או מנסחי ההצעה לא יתמודדו עם הסוגיה הזאת – באיזה דרך הם מפצים אנשים שרכשו קרקעות כשהם יודעים מה התוכניות שקיימות עליהן ופתאום מבטלים להם אותן באבחת חוק – אז אנחנו נסרב לקדם ולאשר את החוק הזה.
קריין: מנסחי התיקון לחוק דווקא מצאו פתרון למצוקת היזמים בדמות חלופת מיקום הפרויקטים כפי שעולה מטיוטת הצעת התיקון.
חנה קופרמן: זה המצב אם לא נעצור את זה עכשיו והציבור בארץ לא יתעורר אז פשוט היזמים יאכלו אותנו, והשיקולים הכלכליים יאכלו אותנו – וזה משקף גם את מצב החברה לא רק את מצב החופים.
כתב: אל מול הלחץ של היזמים ומשרדי הממשלה המגבים אותם, עומד הכוח של האזרחים ונציגיהם בכנסת – האם יצליחו להגיע לעמק השווה? או אולי לחוף מבטחים? אנחנו נמשיך לעקוב.
76 נרצחות
מגישה: ולנושא אחר. 76 נשים ערביות נרצחו בעשור האחרון. בסוף השבוע יזמה הועדה למאבק ברצח נשים בחברה הערבית, אירוע מחאה במטרה להעלות מודעות ולהיאבק ברצח הנשים. שיירות רכבים יצאו מ-28 יישובים ערביים בארץ, תחת הסיסמא "אנחנו מסרבות לתת לגיטימציה לרצח נשים".
סמאח סלאימה אגבאריה: קבוצה של ארגוני נשים, 13 במספר התאגדנו והקמנו ועדה למעקב בנושא של רצח נשים בישראל, רצח נשים ערביות. והיום זו אחת מהפעילויות, בעצם גולת הכותרת. אנחנו כבר חודשים מתכננים את המצעד הזה, קראנו לזה "מצעד החיים", והרעיון הוא ששירת מכוניות מחאה נגד רצח נשים ערביות תצא מהדרום עד הצפון ותהיה עצרת כללית במרכז בכפר קרע והאמירה היא אחת "לא לרצח נשים וכן לחיים".
מגישה: במצעד נכחו גם משפחות הקורבנות, אשר דורשות את מיצוי הדין עם הפושעים שרובם עדיין חופשיים בשל אוזלת ידה של המשטרה.
פאטמה שעבאן: אחותי עברי אבו קטיפאן נרצחה (בשנת 2010) בגיל 33. עד היום לא ידועה לנו הסיבה לרצח או מי ביצע אותו. שום דבר. אפילו למדינה אין עניין לגלות מי רצח את אחותי. למדינה יש את הכלים, אך אין את הרצון לגלות.
פוזייה פייסל: האלה, בתי היקרה, הלב של נחמץ מרוב עצב וגעגוע, לא משנה כמה אצרח, לא אצליח לבטא את מה שאני מרגישה בתוכי. אני מקווה שאלוהים שם אותך בגן עדן. אותך, וכל קורבן שנרצח בזדון . אני מודה לכולכם. הגיע הזמן לצעוק בקול רם, ולומר - די לאלימות . די לשתיקה. די להרג הנשים.
הנרצחת ה-76!
מגישה: נשאלת השאלה - מה קודם למה, אוזלת ידה של המשטרה או חוסר עניין תקשורתי? פחות מיממה אחרי המצעד נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית, נרצחה מונא מחאגנה, בת 29, מהעיר אום אל-פחם. הרצח המזעזע, שנעשה לעיני ילדיה, לא הצליח לעניין את העורכים בגופי התקשורת הישראליים. במהדורת החדשות של ערוץ 2 באותו יום בחרו שלא לציין את הרצח. ערוץ 10 לעומת זאת סיקר את המקרה בסוף המהדורה, לא לפני, שדן בנושאים חשובים לא פחות כמו מדורות ל"ג בעומר שיצאו משליטה, חיפוש אחר המזרחי שעל השטר והפוני החדש של אובמה. גם העיתונים הנפוצים לא מיהרו להביא את סיפור הזוועה ביום שלמחרת והסתפקו באזכור מוצנע בתוך העמודים הפנימיים.
אביב ערבי - או חורף איסלאמי?
מגישה: גל המחאות הערבי שפרץ בשלהי 2010 בתוניסיה והתפשט לשאר העולם - עדיין בעיצומו. ביום חמישי האחרון התכנסו אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים ערבים מישראל ומהגולן, לדיון שהעלה את השאלה האם האביב הערבי הוא אכן מהפכה דמוקרטית, כפי שרבים ייחלו לה, או שמא זהו חורף איסלאמי?
עודה בשאראת: מה שקורה בעולם הערבי זה למעשה רנסנס, הרנסנס הערבי, שימוש מושכל בכלי המדיה שנמצאים באינטרנט, שנמצאים בפייסבוק, שנמצאים בתחנות טלוויזיה.מה שלומדים האנשים, גם האנשים הפשוטים, צעירים שנמצאים בכפרים הנידחים. הם משתמשים בשיח דמוקרטי כל כך מתקדם, והכל נפרש על השולחן.
מגישה: השינויים שהביאו לאביב הערבי מייצגים לדעת רבים את הכיוון אליו צועד העולם כולו.
אסמה אגבריה זחאלקה: השפה שמתחילה להתגבש בעולם היא שפה אחת, היא שפה של מהפכה, מהפכה תודעתית, מהפכה אמתית ושינוי שורשי של צורת החשיבה, של צורת ההתייחסות ובעיקר צורת ההתייחסות של האזרחים לתפקיד שלהם בחברה, שהם לא צריכים להיות שפוטים של המשטר או של המדינה או של מוסדות המדינה, אלא אנשים שלוקחים את גורלם בידיהם ומתחילים לפעול וליזום את השינוי ולדרוש את מה שמגיע להם ואפילו להגיע למוקדי הכוח ולעשות את השינוי הזה.
פסטיבל סרטי פועלים
מגישה: ולפני סיום: בחזרה ל-1 במאי. פסטיבל סרטי פועלים יוצא לדרך זו הפעם השישית בהפקה משותפת של המכללה החברתית-כלכלית וסינמטק חיפה. הפסטיבל כולל שבעה ערבים של סרטים והרצאות על מעמד עובדים, עולמם וזכויותיהם. בפסטיבל יתקיים גם ערב שירה מעמדית - בהשתתפות המשוררים החברתיים: מתי שמואלוף, דורית וייסמן ונוספים. הפסטיבל יתקיים החל מ-1 במאי בסינמטק חיפה. שיהיה בילוי מהנה ומעניין.
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 1-5-2013
הוספת תגובה לכתבה