יום חמישי   17-10-2019
תמלול הכתבה: הזכותון המצולם למפגין – חלק א'

ברוכים הבאים לפרק הראשון של הזכותון המצולם למפגין.
פעמים רבות פונים אלינו פעילים ושואלים האם להפגנה שהם מתכננים נדרש רישיון מהמשטרה. פעילים אחרים קיבלו שיחות טלפון בהם שוטרים ניסו לשכנע אותם לא לקיים פעילות מחאה כלשהי ללא קבלת רישיון מהמשטרה. במקרים אחרים שוטרים מגיעים להפגנות ומנסים לפזר אותן בטענה שמדובר בהפגנות לא חוקיות שלא קיבלו את רישיון מהמשטרה. בפרק זה ננסה לענות על השאלות החשובות שעולות בקרב מפגינים ומארגני הפגנות בנושא רישוי הפגנות.

 

אז מתי צריך להוציא רישיון להפגנה ?
הדבר הכי חשוב שצריך להבין- לא לכל הפגנה ופעילות מחאה נדרש רישיון !
רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: 1.משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר, 2.היא נערכת תחת כיפת השמיים 3.היא כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים. החוק אינו מגדיר מהם "נאומים מדיניים", אבל ביהמ"ש קבע כי הנפת שלטים, קריאת סיסמאות ושימוש במגפון אינם מהווים "נאום". מכאן, שלא נדרש רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר אין בה נאומים או צעדה, גם אם משתתפים בה למעלה מ-50 בני אדם. שימו לב, באזור משכן הכנסת נדרש רישיון להפגנה מכל סוג שהוא.

 

אז הבנתי שלהפגנה שאני מתכנן נדרש רישיון. איך מקבלים רישיון להפגנה?
אפשר להגיש בקשת רישיון להפגנה בכל תחנת משטרה, באמצעות מילוי טופס הנמצא בתחנות המשטרה ובאתר האינטרנט של המשטרה: www.police.gov.il. את הבקשה יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, ניתן לבקש לזרז את הליך האישור. עם זאת, כשמדובר בהפגנה מתוכננת מומלץ להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר כדי להותיר זמן להתמודדות עם סירוב להתיר את קיומה או עם תנאים בלתי סבירים שהתנתה המשטרה לאישורה.

 

המשטרה מסרבת לאשר הפגנה בטענה שיש חשש שהיא תפגע בסדר הציבורי (למשל כי צפוי להיות קהל עוין להפגנה). האם זה חוקי ?
חשש לסכנה לפגיעה קשה בשלום הציבור או בסדר הציבורי, למשל בשל מחסור בכוח אדם של המשטרה לאבטחת ההפגנה, או חשש להתנגדות להפגנה מצד ציבור אחר או מהפגנות נגד, אינו מצדיק סירוב לתת רישיון להפגנה, אלא אם קיימות ראיות קונקרטיות המצביעות על וודאות קרובה לפגיעה קשה בשלום הציבור או בסדר הציבורי. גם כאשר יש ראיות כאלה, המשטרה חייבת לנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותה על מנת לאפשר את קיום ההפגנה על אף הסכנה הצפויה, למשל- להגביל את משך ההפגנה, מיקומה או אופייה. אם לאחר שקילת כל אמצעים אלה עדיין קיימת סכנה ממשית לפגיעה בביטחון הציבור- מפקד המחוז יכול לסרב לתת רישיון להפגנה.

 

ואם אני מבקש להשמיע דעות שנויות במחלוקת, והמפקד טוען שלא ניתן לקיים את ההפגנה בגלל הסכנה שכרוכה בהשמעת דעות אלה ?
מפקד המחוז לא רשאי להתחשב בדעות המפגינים או בנושא ההפגנה בעת קבלת ההחלטה. עם זאת, הוא רשאי לבדוק האם בקיום ההפגנה יש עבירה פלילית ואף לסרב לתת רישיון להפגנה שכרוכה בעבירה כזו (כגון: הסתה לאלימות, גזענות וכיוצא באלה).

 

מה מותר למשטרה לדרוש מהמארגנים?

פעמים רבות המשטרה מאשרת את הבקשה לקיום הפגנה אבל מתנה את הרישיון בתנאים שונים ומשונים. למשל, שההפגנה לא תיערך בשעות מסוימות או לא תתקיים בשכונות מגורים או שהמארגנים יוציאו אישורים ממכבי אש ומד"א.

הפגנות עלולות לפגוע בשגרת החיים של התושבים המתגוררים באיזור ההפגנה ואפילו לפגוע בחופש התנועה של העוברים והשבים. עובדות אלה לכשעצמן אינן סיבות לדחות את ההפגנה או להזיזה למקום אחר. המשטרה יכולה לדרוש שינויים במסלול ההפגנה, להגביל את מספר משתתפיה ולהתנות תנאים נוספים לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות.
המשטרה יכולה להתנות תנאים לקיום ההפגנה, אך החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה. ביהמ"ש אישר כי המשטרה רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א, ובמקרים שבהם מוקמת במה אף אישור מהנדס קונסטרוקציה וחשמל. תנאי מקובל נוסף הוא מינוי סדרנים מטעם המארגנים כל עוד שהדבר אינו מטיל עליהם מעמסה כספית בלתי סבירה. בנוסף, המשטרה מבקשת בדרך כלל אישור של מהנדס בטיחות, אך היא לא רשאית להטיל על מפגינים את האחריות על השגת האישור ואת עלויות עבודתו של מהנדס בטיחות או של השוטרים שיאבטחו את ההפגנה.
לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים, למשל, שלא יושמעו מסרים שפוגעים בשמה של מדינת ישראל. אין בסיס לשום דרישה שקשורה לתכנים של ההפגנה. ברור שאסור להשמיע תכנים שמהווים עבירה פלילית, כמו הסתה לאלימות או הסתה לגזענות, אבל זה לא קשור לרישיון להפגנה. כמו כן, למארגנים אין אפשרות לשאת באחריות להתנהגותם של כל משתתפי ההפגנה, וכדאי לסרב לתנאי כזה על מנת להימנע ממצב שבו התחייבות זו תשמש עילה לפיזור ההפגנה.

 

ביקשתי רישיון מהמשטרה ואחד התנאים שניתנו ברישיון להפגנה הוא לבקש את אישור הרשות המקומית להפגנה או לידע אותה בדבר ההפגנה. האם עלי למלא חובה זו?
אין חובה על מארגני ההפגנה לתאם מראש עם הרשות המקומית והתניית רישיון הפגנה באישור הרשות המקומית אינה חוקית, שכן אין בדין כל מקור סמכות לדרישה כזאת. הסמכות לאשר הפגנות נתונה למשטרה בלבד. גם פקודת המטה הארצי של המשטרה בעניין רישוי הפגנות קובעת כי "אין צורך בהסכמת הרשות הציבורית לקיום הפגנה שנועדה להתקיים במקרקעין הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליו חופשית ואינה מוגבלת בתנאים".

 

איך אדע האם האירוע שאני מתכנן נחשב להפגנה או לא?
במקרים שבהם ההפגנה כוללת הקמת במה ומופעים עשויה המשטרה להתייחס להפגנה כאל "אירוע תחת כיפת השמיים", כגון מופע אומנים. ההבחנה בין אירוע שנחשב להפגנה, למרות שהוא כולל סממנים של אירוע בידור, לבין מופע אומנים אינה כל כך ברורה. אם הדבר אפשרי, רצוי להתייעץ עם עו"ד לפני הפנייה למשטרה לקבלת רישיון. בכל אופן, מומלץ כי מארגני המחאה יבהירו בעת הגשת הבקשה לרישיון כי מדובר ב"אירוע מחאה", גם אם משתתפים בו אמנים.

 

שר הביטחון אישר ביצוע פעולה מסוימת ואני רוצה לקיים הפגנת מחאה נגד פעולה זו שתעורר דיון ציבורי בלגיטימיות של הפעולה. האם מותר לי להפגין מול ביתו הפרטי של השר?
מותר לקיים הפגנות או משמרות מחאה מול בתים פרטיים של אנשי ציבור, ועל הפגנות אלה חלים הכללים הרגילים בנושא רישוי הפגנות . עם זאת, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא חירות ההפגנה, ישנם כללים המנחים את המשטרה כיצד לפעול במקרים אלה.
כאשר מתבקש רישיון להפגנה מול ביתו של איש ציבור, המשמש אותו אף בעבודתו הציבורית, על המשטרה לערוך את האיזונים הנדרשים בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, גם של השכנים. אם ההפגנה טעונת רישיון, ומתבקש אישור להפגנה מול ביתו הפרטי של איש ציבור (להבדיל ממעון רשמי כמו בית הנשיא או בית ראש הממשלה), המשטרה יכולה לסרב להעניק רישיון להפגנה, אם קיימות חלופות אפקטיביות לערוך את ההפגנה במקום אחר, כגון מול משרדו.
אם מתקיימת משמרת מחאה מול ביתו הפרטי של איש ציבור – כלומר הפגנה שאינה טעונה רישיון - יכולה המשטרה לבקש מהמפגינים להתפנות תוך זמן קצר, שייקבע בהתחשב בהפרעה לשכנים שגורמת המחאה.
הנחיות היועמ"ש מבחינות בין עובד ציבור שהוא נבחר ציבור לעובד ציבור שאינו נבחר ציבור. לא יותרו הפגנות מול ביתו של עובד ציבור שאינו נבחר ציבור.

 

האם וכיצד ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?

הניסיון מלמד כי ניתן לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרישיון. אם אין הסכמה אפשר לעתור לבג"ץ.
אני משתתף קבוע בהפגנות ופעיל בקבוצת מחאה ידועה. קבלתי זימון לחקירה מאת המשטרה בנושא כוונות המחאה העתידיות שלי. האם עלי להתייצב לחקירה? למשטרה אין סמכות לזמן לתחנות המשטרה אזרחים כאשר המטרה היחידה היא לעמוד על כוונותיהם של פעילים המתכננים פעילות מחאה ולקבל מידע על תכניות כאלו. זימונים מסוג זה מהווים ניצול לרעה של סמכויות החקירה שנתונות למשטרה, שתכליתן היא לחקור עבירות ולטפל בפשיעה. למשטרה גם אין כל סמכות להניא אזרחים מפעילות מחאה עתידית באמצעות קיום שיחות טלפון עימם, אשר כל מטרתן היא להרתיע פעילים מהשתתפות במחאה לגיטימית. לפיכך, לאזרחים המקבלים זימון מסוג זה לתחנת המשטרה אין חובה משפטית להיענות לו. עם זאת, מאחר שלאי התייצבות לחקירה עשויות להיות השלכות משפטיות, במקרים שבהם סיבת הזימון לחקירה לא ברורה, מומלץ ליצור קשר עם התחנה הספציפית שאליה זומנתם ולנסות לברר מדוע זומנתם לחקירה. אם המשטרה מבקשת מידע כדי להיערך כראוי לפעולות מחאה מתוכננות, היא יכולה לנסות ולתאם פגישות עבודה עם מארגני המחאה, תוך שהיא מבהירה להם שלא מוטלת עליהם חובה חוקית כלשהי להיפגש עימה. על פי הנחיות המפכ"ל, אם שוטר ממשטרת ישראל יעשה שימוש בהליך ההידברות על מנת להניא את משתתפי המחאה מלממש את זכותם להפגין, וחמור מכך- ינקוט בלשון מאיימת ובהפעלת לחץ פסול לצורך כך, הרי שפעל שלא כדין וצפוי יהא לעמוד לדין משמעתי המתחייב בנסיבות העניין.

מכאן, אדם שזומן לחקירה במשטרה על מנת לברר את כוונות המחאה העתידיות שלו, או הופעל עליו לחץ מכל סוג שהוא על מנת שיימנע מלהשתתף בפעולות מחאה, יכול להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור של המשטרה.

סוף תמלול הכתבה: הזכותון המצולם למפגין – חלק א'

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית