תמלול הכתבה: על הבמה מול החרם
קריאות בהפגנה: שחררו את פלסטין!
אריק עשת: אנחנו ציפינו שיהיו הפגנות, והמשטרה במקרה שלנו, לא חסמה אותם, היא נתנה להם לחסום את התאטרון, היא נתנה להם למנוע מאנשים להיכנס לתאטרון.
אחינועם ניני: אני מרגישה מאוד רע שה-BDS באים ומפגינים מול ההופעות שלי. הם מחלקים פלאיירים, הם קוראים לי טרוריסטית, הם שמים ילדים מתים ליד התמונה שלי, הם עושים דברים ממש נוראים. ברור שזה משפיע עלי רגשית בצורה מאד מאד קשה.
קריינות: החרם על ישראל וסימון מוצריה אמנם בכותרות, אך אחד המוצרים שכבר שנים מוחרם בעולם, הוא התרבות הישראלית. אמנים ישראלים רבים עומדים לבדם על הבמה הבינלאומית וסופגים הפגנות וחרמות בשל השתייכותם למדינת ישראל. מבחינת תנועת ה-BDS, אמן ישראלי על הבמה, מייצג את ישראל הכובשת, השוללת זכויות מהפלסטינים. רוני ברקן, פעיל BDS מקבוצת "חרם מבפנים" מסביר את דרישות ה-BDS.
רוני ברקן: קמפיין ה-BDS דורש שלוש זכויות בסיסיות שקיימות, שמעוגנות בדין הבינלאומי, שמעוגנות באמנות של זכויות אדם שישראל חתומה עליהן. מדובר על סיום הכיבוש של 67', הכיבוש הצבאי, מעבר לזה מדובר על שיוויון בתוך שטחי ישראל, מה שאנחנו קוראים שטחי 48', עבור אותם 20% מהאכלוסיה שהם במקרה הטוב אזרחים סוג ב'. והזכות השלישית והחשובה אולי מכולן זה זכות השיבה. זה שיח של זכויות, הזכויות האלה הן אבסולוטיות, צריך לכבד אותן, אחר כך, אחרי שנכיר בזכויות, נוכל לדון ולחשוב ביחד איך לממש את הזכויות האלה.
קריינות: מדינת ישראל רואה בתנועת ה-BDS איום אסטרטגי, אך מהמשרד לנושאים אסטרטגים האמון על התמודדות עם האיום – סרבו להתראיין לכתבה.
אופיר אקוניס: BDS הוא טרור מדיני נגד מדינת ישראל, בדיוק כפי כשהרשות הפלסטינית מאיימת לפנות לפורומים בינלאומיים נגד מדינת ישראל באמצעות הפחדה שאם לא נאמץ את הפתרון המדיני שלהם, הם יעשו את החרמות שלהם.
קריינות: באירוע חסר תקדים, בקיץ 2014 בוטלו הופעותיו של תיאטרון האינקובטור בפסטיבל הפרינג' היוקרתי באדינבורו שבסקוטלנד. בערב הבכורה חסמו פעילי ה-BDS את הכניסה לתיאטרון ומנעו את גישת הקהל להצגה.
כתבת: איך הרגשתם?
אריק עשת: איום ונורא.
כתבת: ספר
אריק עשת: איום ונורא. בדיכאון. אתה נמצא שם מול מערכת שאתה לא מסוגל לעשות שום דבר מולה, אוקיי? חוסמים לך את ההצגה, התאטרון שהיה אתך, כי הם דחו את החרם, הם לא הסכימו לשתף פעולה עם החרם, אומר לך "אם תמשיכו להופיע פה, אני אתרושש".
קריינות: "העיר הזאת", הייתה ההצגה הראשונה שאי-פעם בוטלה בפסטיבל באדינבורו מאז הקמתו ב-1947. מאז ביטולה ועד היום, נותר הפרינג' הישראלי מחוץ לאירוע עולמי זה.
רוני ברקן: לא מחרימים אמנים ישראלים רק בגלל שהם מישראל, כן מחרימים את אותם האמנים שבאים לשגרר את מדינת ישראל.
קריינות: אחינועם ניני, זמרת מצליחה בקנה מידה בינלאומי מתויגת על ידי ה-BDS כשגרירת התרבות הישראלית. היא מוחרמת גם בהופעותיה אשר אינן נתמכות ע"י משרד החוץ. למרות דעותיה הפרו פלסטיניות, מגנה אחינועם ניני את תנועת החרם בכל תוקף.
אחינועם ניני: אני בן אדם מאוד מאוד מזוהה עם מחנה השלום. בכל העולם, בישראל. העובדה שה-BDS באים ומתנגדים לאדם כמוני ומפריעים בהופעות שלי ועושים הכל בשביל לגרום לי נזק, בדיוק מוכיחה את הנקודה שלי. אם אתה לוקח את הקול מתוך ישראל שפועל למען השלום ומנסה להשתיק אותו, זה אומר שאינך מעוניין לקדם את השלום. אתה מעוניין להעניש את ישראל.
קריינות: מכיוון שיעודה של התנועה הוא הפסקת הכיבוש ומתן זכויות לפלסטינים, ה-BDS מחרים את האמנים ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות. פעילי ה-BDS לשיטתם, לא יניחו למי שמשגררים את ישראל.
רוני ברקן: כל תפקידו של משרד החוץ זה תעמולה. תעמולה על מנת להגן על מדינה שלכל הפחות מיישמת שלטון של כיבוש ואפרטהייד.
אופיר אקוניס: בדיוק כפי שקורה במדע, בטכנולוגיה, בסייבר ובתעשיית החלל, כך גם בתרבות הישראלית, כאשר אנחנו מפיצים אותה אנחנו מראים את פניה היפים של מדינת ישראל. אני קורא ואני אומר, כל הזמן להמשיך להופיע, להמשיך לצאת למסעות הופעות, פשוט לבוז ליוזמות החרם, לבוז להם, זה מה שמגיע להם, בוז אחד גדול.
קריינות: וכך מוצאים עצמם אמנים רבים מישראל חשופים לעתים קרובות, לאש הBDS. כנגד זאת, אריק עשת מהאינקובטור וחבריו טוענים שמדובר בחרם אלים.
אריק עשת: יש להם חופש דיבור, הם יכולים להפגין, הם לא צריכים להחרים. הם אלימים ברטוריקה שלהם והם אלימים באקט שלהם. חרם זה דבר אגרסיבי.
קריאות בהפגנה: שחררו את פלסטין!
קריינות: כוחה של תנועת ה-BDS טמון בהיותה בלתי אלימה. היא משתמשת בכוח ההמונים ובתחושת הצדק שלהם. התנועה צוברת תאוצה ולא מעט יהודים ברחבי העולם לוקחים בה חלק. את הצלחתו של החרם התרבותי קשה לאמוד, אך שיתופי הפעולה האמנותיים עם ישראל הולכים ופוחתים. באשר ללהקת האינקובטור - את סבב ההופעות האחרון שלהם הם עשו במזרח אירופה במקומות בהם ה-BDS אינו פעיל. מרחב הפעולה של אמני ישראל הולך ומצטמצם. כל עוד ממשלת ישראל לא תסיים את הכיבוש ואת מפעל ההתנחלויות שמאחוריו, ימשיכו האמנים לשלם את המחיר.
סוף תמלול הכתבה: על הבמה מול החרם
שורה תחתונה, זה לא ה"כיבוש" שהוא בעיה.. זה עצם הימצאות היהודים שמפריעה להם. די להיתמם