סוף עונת התפוזים

תמלול הכתבה: סוף עונת התפוזים

מגיש: מי לא שמע על תפוזי ג'אפה, תפוחי הזהב מארץ ישראל, הידועים ברחבי העולם במתיקותם - מיטב העבודה הציונית. לאחרונה, בבניין לשימור ביפו, שנבנה ב-1850, התגלו כתובות קיר נדירות, החושפות נידבך נוסף בהיסטוריה של יפו. תחת שבע שכבות צבע, התגלו לוגואים של חברת תפוזים ערבית של משפחת חג'אג', שפעלה ביפו בשנות ה-30.
שי פרקש: מצאנו די במקרה בקיר האחרון שעוד נותר עם טיח וצבע, שתי כתובות נדירות שמהר מאוד הבנו שזה בעצם פרסומות לתפוזים שהיו מצוירים על ארגזי תפוזים, ומישהו שעבד כאן פשוט צייר אותן על הקיר.
מגיש: במהלך עבודות השימור, אותרה קלייר חג'אג', נכדתו של בעל חברת פרי ההדר. החודש היא הגיעה לבית בו נמצאו הכתובות. קלייר התרגשה לגלות פרק נעלם בהיסטוריה של משפחתה.
קלייר חג'אג': סעיד חג'ג' הוא סבי. תמיד הכרתי אותו כסעיד וזוהי אחותו יוסרה. תמיד חשבתי שמחמוד היה אביו, אולם ייתכן כי הוא היה אחיו. וזה היה הלוגו של חברת התפוזים שלהם. זה משהו שבאמת אף פעם לא ראיתי לפני כן וזה ממש מדהים לראות את זה.
שי פרקש: הסיפור המעניין פה הוא שאנחנו מכירים את כל הפרדסנות היהודית, את חברת "פרדס" וכל מה שהיה פה בשנות ה-20 וה-30, של ייצוא פרי הדר מארץ ישראל לאירופה בעיקר, כמה זה הכניס פרנסה, תפוזי ג'אפה (יפו) היו מפורסמים בכל העולם ומעט יודעים על הפרדסנות הערבית שהייתה במקביל. באמצעות הגילוי הזה אנחנו מתחילים להיחשף בעצם לפרדסנות הערבית שהייתה הראשונה פה.
מגיש: עד קום המדינה תפוזי ג'אפה היו משותפים ליהודים ולערבים ונוכסו לא אחת, לשיווק הציונות. עם קום המדינה, במסגרת הנכבה, נושלו הערבים מעסקי התפוזים וככל הנראה זו הסיבה שמשפחת חג'אג' ירדה מנכסיה ונאלצה להגר ללונדון.
קלייר חג'אג': אבי נולד בתחילת שנות ה-40 והוא נשאר כאן במהלך המצור על יפו, במהלך המלחמה ב-48' למרות שרבים מחבריהם עזבו. בשלב הזה כבר לא היה להם כסף לחיות כאן, הם נדחקו כלכלית, אז הם מכרו ועזבו בשנות ה-60'.

סוף תמלול הכתבה: סוף עונת התפוזים