תמלול הכתבה: סדר חברתי 26/5/2015
מגיש: השבוע ב"סדר חברתי":
מגיש: הפרדה באוטובוסים - מי באמת צריך לפחד?
נוסעת: אם אתה לא מרגיש בטוח, בבקשה. שיעצור ותרד
מגיש: יהודים מדרום אפריקה מתנצלים על תרומתם למחיקת כפר פלסטיני
רוזה מנוים: אנחנו, ילדיכם יוצאי דרום אפריקה, הגענו לכאן, לכפר הזה לובייה, להודות בעוול שנעשה לכם בהיסח הדעת על ידינו.
מגיש: רסטורציה של צדק - ציורי קיר חושפים היסטוריה מודחקת
שי פרקש: מצאנו די במקרה בקיר האחרון שעוד נותר עם טיח וצבע, שתי כתובות נדירות שמהר מאוד הבנו שזה בעצם פרסומות לתפוזים
מגיש: חרם על ישראל בפיפ"א - הקרן החדשה פספסה את השער
מגיש: קריאה לפעולות בסופ"ש - צעדת השרמוטות ויום הולדת לכיבוש.
מגיש: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
נסיעת מבחן
מגיש: ההפרדה בין יהודים לערבים באוטובוסים הייתה בכותרות בשבוע האחרון, תוך מתן קול לחששותיהם של היהודים מנסיעה משותפת. אך האם רק היהודים הם אלו שצריכים לחשוש? הנה הצצה, לנסיעה באוטובוס אגד, מתל אביב לירושלים.
נוסעת: זכותי שאף אחד לא יפתח את התיק שלי. אם שוטר בא לבדוק עם רישיון אז אני מסכימה. אם אין לך רישיון, זה דברים אישיים, אני לא מוותרת לאף אחד שיבדוק.
נוסע: העולם לא כזה היום
נוסעת: אם אתה לא מרגיש בטוח, בבקשה. שיעצור ותרד-
נוסעת נוספת: צודקת
נוסעת: אם אתה לא מרגיש בביטחון אז תזמין משטרה, אם אתה לא מרגיש ביטחון אז תפתח תיק.
נוסע: אם יש משהו חשוד שיבדוק זה הכל.
נוסעת: חשוד?! מה זאת אומרת חשוד? תסביר לי מה זאת אומרת חשוד. חשוד מטפחת שלי? זה מה שמחשיד אותך? אז תרד. אז אתה חושד אז תרד.
נוסע: זה לא אישי, זה דבר חשוד.
נוסעת: זה מאוד מעליב.
חיילת: אני באמת מבינה אותך.
נוסעת: אני אזרחית פה, כמוך, כמוהו, כמוהו וכמו כל מי שנמצא באוטובוס.
עבדו עלינו - סליחה!
מגיש: בתחילת החודש התקיים אירוע, שבמציאות אחרת, מתוקנת יותר, היה יכול לפתוח את כותרות החדשות: יהודים מדרום אפריקה התנצלו בפני פלסטינים על תרומתם למחיקת כפרם. וזה הסיפור - הקרן הקיימת לישראל, גייסה לאורך השנים תרומות מיהודים ברחבי העולם, כדי לממן נטיעת עצים ויערות, לא פעם, על חורבותיהם של כפרים פלסטינים. אחד היערות הללו, הוא יער לביא, הסמוך לצומת גולני, שהוקם על חורבות הכפר הפלסטיני לוביה. בתחילת החודש הגיעה לישראל משלחת המייצגת 200 יהודים מדרום אפריקה, להתנצל בפני עקורי לוביה, על חלקם בהקמת היער.
עמר אע'באריה: אנחנו עכשיו בשכונת בה היה בית משפחת סלמות. כל האבנים בסביבה כאן, כפי שאמרנו קודם, הם הריסות בתים. ואנחנו בדרכנו לחלק העליון של הכפר, היכן שהיה המסגד ובית הספר ושאר השכונות.
עמר אע'באריה: אנחנו הקמנו את שלט המסגד, סביר להניח שהמסגד היה כאן עד 1948, ואז הוחרב. בזמנו, לוביה היתה הכפר האחרון שהתנגד לכיבוש אולם בסופו של דבר, תושבי לוביה כמו שאר אחיהם הפלסטינים אולצו לעזוב את המקום. מאז תחילת הנכבה ב-1948, הפלסטינים נעקרו אל מחוץ למולדתם, אל הפזורה והם עדיין חיים וסובלים במחנות הפליטים. הם חיים הרחק ממולדתם והרחק ממשפחותיהם וקרוביהם. האירוע הזה הוא תוצאה של תהליך ארוך שהתחיל לפני 5 שנים. התקיימה פגישה של עקורים מלוביה עם קבוצה מדרום אפריקה, שביקרה את הכפר לאחר שהבינו שהיער הזה הקרוי "יער דרום אפריקה" והם הפיקו סרט הקרוי "הכפר מתחת ליער". חברים בקבוצה עצירת קק"ל דרום אפריקה הבינו שהם היו שותפים בנטיעת היער הזה על חורבות הכפר.
רוזה מנוים: הכפר הזה, לובייה, היה מקום של חיים, חיו כאן משפחות, היו עצים, בארות מים ובתי תפילה. אנחנו, ילדיכם יוצאי דרום אפריקה, הגענו לכאן, לכפר הזה לובייה, להודות בעוול שנעשה לכם בהיסח הדעת על ידינו.
שרין אוסדין: זה היער שאנחנו נטענו. בין אם אנחנו אוהבים זאת או לא. בין אם ידענו או לא. הכסף שתרמנו לקק"ל קנה את הזרעים שגדלו לעצים האלו שמכסים את בתיכם, בארותיכם והמקומות הקדושים שלכם.
רוזה מנוים: מה שאנחנו חשבנו שהוא מעשה של רצון טוב הפך להשתלטות וגזל וסייע בהרס הכפר הזה. חוסר הצדק הזה נעשה על ידינו, בשמנו.
שרין אוסדין: אנחנו מעבירים לכם התחייבויות החתומות על ידי יהודים דרום-אפריקאים נוספים,
לפחות 200 יהודים דרום-אפריקאיים, שכמותנו, רוצים להנציח, להודות בעוול ולתת פיצוי סימבולי לאנשי ליביה ומשפחותיהם.
סול מוסקר: כיהודי דרום-אפריקאי אני רוצה להצהיר, שבין אם כילד או כמבוגר, תרמתי לקרן קיימת לישראל. תרומה זו ניתנה לפני שהבנתי את התפקיד האמיתי והנסתר ששיחק קק"ל בישראל-פלסטין.
נאיף אחמד חאג'ו: אני מוכן לקבל התנצלות מכל מי שחושב את עצמו שהוא היה גורם והוא יש לו השפעה על מה שקרה, ומה שהוא יכול להשפיע או לעשות פיתרון שייתן לי את זכויותיי על האדמות שלי שאני השארתי, או ההורים שלי השאירו לפני 67 שנים.
סוף עונת התפוזים
מגיש: ועדיין עם ההווה וההיסטוריה שמאחוריו. מי לא שמע על תפוזי ג'אפה, תפוחי הזהב מארץ ישראל, הידועים ברחבי העולם במתיקותם - מיטב העבודה הציונית. לאחרונה, בבניין לשימור ביפו, שנבנה ב-1850, התגלו כתובות קיר נדירות, החושפות נידבך נוסף בהיסטוריה של יפו. תחת שבע שכבות צבע, התגלו לוגואים של חברת תפוזים ערבית של משפחת חג'אג', שפעלה ביפו בשנות ה-30.
שי פרקש: מצאנו די במקרה בקיר האחרון שעוד נותר עם טיח וצבע, שתי כתובות נדירות שמהר מאוד הבנו שזה בעצם פרסומות לתפוזים שהיו מצוירים על ארגזי תפוזים, ומישהו שעבד כאן פשוט צייר אותן על הקיר.
מגיש: במהלך עבודות השימור, אותרה קלייר חג'אג', נכדתו של בעל חברת פרי ההדר. החודש היא הגיעה לבית בו נמצאו הכתובות. קלייר התרגשה לגלות פרק נעלם בהיסטוריה של משפחתה.
קלייר חג'אג': סעיד חג'ג' הוא סבי. תמיד הכרתי אותו כסעיד וזוהי אחותו יוסרה. תמיד חשבתי שמחמוד היה אביו, אולם ייתכן כי הוא היה אחיו. וזה היה הלוגו של חברת התפוזים שלהם. זה משהו שבאמת אף פעם לא ראיתי לפני כן וזה ממש מדהים לראות את זה.
שי פרקש: הסיפור המעניין פה הוא שאנחנו מכירים את כל הפרדסנות היהודית, את חברת "פרדס" וכל מה שהיה פה בשנות ה-20 וה-30, של ייצוא פרי הדר מארץ ישראל לאירופה בעיקר, כמה זה הכניס פרנסה, תפוזי ג'אפה (יפו) היו מפורסמים בכל העולם ומעט יודעים על הפרדסנות הערבית שהייתה במקביל. באמצעות הגילוי הזה אנחנו מתחילים להיחשף בעצם לפרדסנות הערבית שהייתה הראשונה פה.
מגיש: עד קום המדינה תפוזי ג'אפה היו משותפים ליהודים ולערבים ונוכסו לא אחת, לשיווק הציונות. עם קום המדינה, במסגרת הנכבה, נושלו הערבים מעסקי התפוזים וככל הנראה זו הסיבה שמשפחת חג'אג' ירדה מנכסיה ונאלצה להגר ללונדון.
קלייר חג'אג': אבי נולד בתחילת שנות ה-40 והוא נשאר כאן במהלך המצור על יפו, במהלך המלחמה ב-48' למרות שרבים מחבריהם עזבו. בשלב הזה כבר לא היה להם כסף לחיות כאן,
הם נדחקו כלכלית, אז הם מכרו ועזבו בשנות ה-60'.
גול עצמי
מגיש: ליגת הכדורגל הסתיימה, אליפות המדינה שוב בידי מכבי תל אביב, אך מסתמן חשש שהכדורגל הישראלי יישאר בגבולות הארץ בלבד. בסוף השבוע יתכנסו בשוויץ, במסגרת הקונגרס השנתי של פיפ"א, מעל 200 נציגים של התאחדויות כדורגל מרחבי העולם. על הפרק, החלטה להשעות את ישראל מהארגון, או להטיל עליה סנקציות בעקבות תלונות חוזרות ונשנות של התאחדות הכדורגל הפלסטינית. ברשימת התלונות: התעמרות בשחקנים ובשופטים, מעצרים במהלך משחק, הגבלות תנועה וצרוף קבוצות מהתנחלויות להתאחדות הישראלית. החרמת ישראל בפיפ"א תהווה עליית מדרגה ביחס להחרמות של אומנים בינלאומיים. ניתן ללמוד זאת ממאמצי הנגד של משרד החוץ, של שגרירויות ישראל בעולם ואף של נתניהו, שנפגש בשבוע שעבר עם נשיא פיפ"א כדי להשפיע על ההחלטה. גם רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל, פנתה לנשיא פיפ"א בבקשה כי לא ישעה את ישראל מהמשחקים. מאמציהם של ארגוני זכויות האדם ושל הקרן החדשה להעלות את סבלם של הפלסטינים למודעות ציבורית שתוביל לשינוי, לא צלחה במיוחד, בעשרות השנים האחרונות. מנגד, התפנית שעשו הפלסטינים כדי לזכות בתשומת לב הישראלים - מנטישת פיגועי טרור, ללחץ בזירה הבינלאומית, ראויה להערכה. על כן תמוהה התערבות הקרן החדשה בניסיונה לחבל במהלך הפלסטיני, רגע לפני שהאחרונים, מצליחים באופן לא אלים להגיע כמעט לכל בית בישראל. יתכן שמכתבה של מנכ"לית הקרן, שפורסם במקור בעברית, ואינו מופיע בדף הפייסבוק ובאתר הקרן באנגלית, פונה בעיקר לציבור הישראלי, במהלך שנועד להתקרב אליו.
מצעד השרמוטות והפגנה נגד הכיבוש
מגיש: ולפני סיום - קריאה לפעולות. ביום שישי הקרוב תתקיים בירושלים "צעדת השרמוטות" - במחאה נגד התפישה הרווחת שנשים המתלבשות או מתנהגות בצורה מינית מביאות על עצמן אונס ואלימות מינית. בנוסף, ביום שבת תתקיים בירושלים ההפגנה המרכזית לציון 48 שנים לכיבוש בשטחי 67, ולקריאה לסיומו.
עד כאן סדר חברתי להפעם, נתראה במהדורה הבאה.
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 26/5/2015
הוספת תגובה לכתבה