תמלול הכתבה: מייבשים את אל-קודס
מגישה: ולכתבה המרכזית - מאות אלפי תושבים במזרח ירושלים חיים ללא אספקת מים שוטפת וללא תשתיות ביוב נאותות. שכיניהם בעיר המערבית, דווקא נהנים מאספקה והקצאת מים ללא הגבלה. מייבשים את אל-קודס.
קריינות: ישנם דברים שהם ברורים לנו מאליהם. לחזור מהעבודה ולהכנס למקלחת, לקום בבוקר - לפתוח את הברז ולצחצח שיניים, להוריד את המים באסלה, להשקות את העציץ ולהכין כוס קפה.
קריינות: דברים רבים אנחנו עושים כל יום עם מים - ליתר דיוק עם 200 ליטר מים בממוצע לאדם ליום. האם ניתן לקיים שגרת חיים כאשר הברז יפלוט מים רק פעמיים בשבוע? שאת המים לדירה שלנו נצטרך לספק בעצמנו ולאגור אותם במיכל מים פרטי על הגג? שמי השפכים שלנו יזרמו אל הרחוב? הייתכן? בהחלט!
נסרין עליאן: כיום לפי נתונים לא רשמיים חסרים 50 קילומטר של קווי ביוב ראשים במזרח ירושלים.
קריינות: תארו לכם מתקשרים לחברת המים ומבקשים לחבר את הבית שלכם למערכת מים ואומרים לכם שבעבר היו בעיות תשלום עם השכנים אז הם לא מוכנים לחבר את השכונה שלכם.
עבד חלים דארי: יש ביקוש למדי מים, והתושבים סובלים. גיחון אומרת שהיא לא רוצה או לא מעוניינת כי היא ניסתה ולא הצליחה וזה עלה לה כסף , ואני חושב שזה עונש קולקטיבי לתושבים.
קריינות: תארו לכם מצב שיום אחד המדינה בונה חומה שמפרידה בין השכונה שלכם לעיר בה אתם גרים ומאותו רגע מפסיקה לספק שירותים עירוניים – אין חיבור למים, אין איסוף זבל, הביוב זורם ברחוב והמשטרה לא מוכנה להיכנס – נשמע כמו המערב הפרוע? זה המצב בשכונות שמעבר לחומה מאות אלפים מתושבי ירושלים נותקו מהעיר שחוברה לה יחדיו.
ג'מיל סדוקה: אנחנו עכשיו בלי מים , התחלנו לקנות מכל של מים גדול, 180-200 שקל וזה לא יספק את הילדים יום או יום וחצי. ועכשיו גם יש מחלות, עושים מקלחת פעם בשבוע, זה עולה הרבה ואין מים.
שועפט - בישיבה שהייתה לנו בגיחון הם היו אומרים לנו אתם מבזבזים הרבה מים, אני אמרתי לו למה? אנחנו לא כמו פסגת זאב אין לנו בריכות. אשתי עם שני דליי מים היא משתמשת, ומנקה את כל הבית. אז הוא (נציג הגיחון בישיבה) גם כעס מאוד והוא אמר אנחנו לא נותנים לכם שעון עד שתפסיקו לגנוב מים, תשים להם שעון בשכונת השלום שלא יגנבו מהמחנה (מחנה הפליטים).
נסרין עליאן: השכונות הפלסטיניות שבתוך ירושלים שנמצאות מעבר לגדר ההפרדה הן הדוגמה הבולטת ביותר למחסור של תשתיות - צינור המים שמגיע לשכונה אותו צינור מים שהיה מחובר לפני 20 שנה. אז אף אחד לא לוקח בחשבון את הגידול באוכלוסין ששם, ובקיץ האחרון ,למשל, עם תחילת הראמדן עבר שבוע שלם לאנשים לא היה מים בבית.
אביב טטרסקי: מצד אחד יש את האקסיומה המקודשת של ירושלים המאוחדת, ומצד שני יש את האקסיומה המקודשת לא פחות של ירושלים היהודית. עכשיו כשבגבולות האלה של ירושלים, הלכאורה מאוחדת, קרוב ל40% - 38% מהאוכלוסייה הם פלסטינים, כמובן שזה לא מסתדר עם ירושלים יהודית ולכן המדיניות העקבית והלא מוסתרת היא לצמצם את גודל האוכלוסייה הפלסטינית בעיר, עכשיו איך אפשר לצמצם את גודל האוכלוסייה הפלסטינית אם את לא מגרשת בפועל? רק על ידי זה שאת לא מאפשרת להם לנהל חיים תקינים, אזאנחנו רואים מחסור אדיר בתשתיות חינוך, אנחנו רואים אפלייה אדירה בכול מה שקשור לתחבורה ציבורית, וגם בנושא המים אנחנו רואים שלא מספקים את התשתיות ומים זה כמובן משאב בסיסי שאי אפשר לחיות בלעדיו.
סוף תמלול הכתבה: מייבשים את אל-קודס
אפשר לספק להם מים ולהטיל אמברגו רק על הכוזברה גם בגדה כמו בעזה ואפשר לרסס את שדות הכוזברה עם מזל"טים, וכך יישמר ביטחון ישראל ושבאב עזה לא ישליכו אותנו לים.
ברור שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לספק להם גם כוזברה וגם מים, כי אז הלכה המדינה היהודית דמוח'רטית
ערבים, מפוצצים לעצמם, מים מרמאללה, לא שייכים למערכת המים הירושלמית.
אז מה הבעיה?
שיהגרו לרמאללה !