תמלול הכתבה: נטיעות בקוסרא – ט"ו בשבט 2013
קריינות: הפלסטינים החיים בגדה המערבית סובלים מנישול אדמות והרס מקורות המחייה. כל זאת במטרה לדחוק אותם מבתיהם. הכפר קוסרא שסבל השנה מהתנכלויות של שכניו תוך עצימת עין של גורמי הבטחון, נבחר לעמוד במרכז אירועי נטיעות ט"ו בשבט של רבנים למען זכויות האדם.
הרב יחיאל גריינמן: תודה לאנשי הכפר שהזמינו אותנו, לבוא, להראות סולידריות. אנחנו יודעים שזה מקום, קוסרא, שסבלו הרבה מהשכנים מאש קודש, גם היו פה בעיות עם הצבא. זה מקום שמרגישים את הכיבוש.
גסאן דאגלס: כל אחד מאתנו ששותל עץ זית שותל גם אהבה ושלום באדמת פלסטין. חייבים כולנו לדעת שיש כאן בכפר קוסרא ילדים שוחרי שלום שרוצים לחיות בכבוד, ולא אוהבים לראות מתנחל וחייל מצבא הכיבוש.
הרב יחיאל גריינמן: יש פה מאבק עם ההתנחלות הזאת, ואנחנו אומרים שאנחנו לא מוותרים. אנחנו בסוף ננצח את השגעון הזה, את המשכיות ה-בעיניי, שקרית הזאת, לכיוון של חיים.
קריינות: לכל שתיל הוצמדה ברכה בעברית, ערבית ואנגלית.
יעקב מנור: תפילה לשתיל עץ זית קטן: אני שותל\ת אותך היום כאות לתמיכתי בתושבי קוסרא, בהזדהותי עמם. כמאמינ\ה בזכות לחיים של כל ברוא וכל צומח על פני האדמה, אני מושיט\ה את ידי לתושביו במעשה של אחווה ואהבת השלום, ככתוב – "ובחרת בחיים".
מחאסן עבדאללה: ימים קשים עוברים על קהילה שלווה זו. זדים וחורשי רע מתנכלים לה ופוגעים בה ללא רחם. שתיל יקר, אתה המסר למחויבותי לכפר קוסרא ולאנשיו. אני מייחלת לשגשוגך יחד עם תושבי הכפר ומצפה לסיום הכיבוש ולבוא השלום.
שרית וינו אלעד: הגעתי לפה לטעת עצי זית כדי שיהיו ליונים ענפים לקחת איתן ולפזר אותם. אני מסתכלת על המקום הזה ואני מתבאסת עד עמקי נשמתי שאני לא יכולה להביא את הילדות שלי לטייל פה. אני מתבאסת עד עמקי נשמתי שאני לא יכולה לטייל פה. זה מקום כל כך יפה, יש פה מקום לכולם, והשנאה והמחשבה על גבולות, והפוליטיקה מחרבת אותו. זה גומר לי את הבריאות.
ליאורה: אני שמחה להביע תמיכה בשלום, תמיכה בעם הפלסטינאי שזוכה להתנכלות מהשכנים המתנחלים היהודים, חלקם, ולדעתי אין יפה יותר וטוב יותר להביע את התמיכה מאשר על ידי נטיעת עצי זית – סמל לשלום.
קריינות: עבור חלק מהמתנחלים השחתת עצים פלסטינים מהווה שליחות לאומית ודתית. התשובה של רבנים ושומרי משפט היא כי נטיעת עצים היא הציווי היהודי האמתי, המבטא טוב מכל את שליחותנו לחיות בשלום עם שכנינו.
הרב יחיאל גריינמן: בשבילנו, היהודים, העץ, כמו בשבילכם המוסלמים, עץ זית, הוא סמל של שלום, גם בתורה שלנו כתוב שעץ שנותן פרי אסור לעקור. מי שעושה את זה עושה את זה נגד התורה, אפילו שהוא אומר לעצמו שהוא אדם דתי.
הרב אריק אשרמן: על פי היהדות, גם של היהודים בארץ ישראל, זו האחריות שלנו לא להתעלם, לא להרים ידיים, לא לשבת בחיבוק ידיים, אלא להיות כאן יחד עם בעלי האדמות, לדעת שהם יכולים לממש את זכותם על אדמתם.
קריינות: במהלך הנטיעות הועלה חשש מפי השותלים כי השתילים לא ישרדו לאורך זמן במקומם, וודאי שלא יניבו פרי.
חקלאי פלסטיני: אנחנו מקווים, הלוואי שיישאר עוד שבוע. העצים שאנחנו שותלים, הלוואי שיישארו עוד שבוע.
– אתה חושב שיהרסו אותם?
חקלאי פלסטיני: יהרסו אותם, אולי מחר, אולי מחרתיים יהרסו אותם. לא מחכים. לא חושבים שהם יישארו עוד חמש שנים, הלוואי. יישארו עוד חודש, עוד שבוע, מקווים. מי ששומר עליהם זה החיילים, לא אני. אם הורסים והחיילים מסתכלים ואנחנו מבקשים כמה פעמים מהחיילים – "תעצרו אותם, שלא ישרפו, שלא יחתכו, שלא יוציאו.." לא שומעים אפילו. לא נותנים לך לדבר אפילו.
שרית וינו אלעד: אני באמת חושבת שהאנשים האלה מבינים שלא כל בן-אדם עם זקן וכיפה הוא מרושע, שזה יופי, והאנשים שבאו לפה מבינים שלא כל בן-אדם עם כאפיה הוא מרושע, שזה גם יופי. זה אנשים, זאת אדמה, זה שיחה. דיברתי עם ילדים פה שלא מדברים מלה בעברית ואני לא מדברת כמעט מלה בערבית, ודיברנו וצחקנו. אנחנו לא צריכים יותר מאשר לאהוב. זה הכי הכי בסיסי.
סוף תמלול הכתבה: נטיעות בקוסרא – ט"ו בשבט 2013
הוספת תגובה לכתבה