כתבה |
פליטים פלסטינים ממחנה הפליטים עין אל חילווה בלבנון, שב-1948 גורשו מכפרם ראס אל אחמר (כיום המושב כרם בן זמרה) בגליל, באו לביקור בשדרות רוטשילד בת"א לרגל ציון 60 שנה לתוכנית חלוקת הארץ. פרויקט של עמותת "זוכרות" במטרה לספר את סיפור הנאכבה לציבור הישראלי. שפה: עבריתכתוביות: אנגלית
מפתיע אותי לראות, שיש ישראלים שחושבים שאפילו החלטת החלוקה היא "מעשה גזל" ביחס לערבים שחיו בארץ ישראל / פלשתינה, ושנשמע מדיבריהם כאילו ההחלטה להפריד בין שני הציבורים האלו, יהודים וערבים, היא שורש הרע.
יש, אם כך, שתי קבוצות שטוענות שההפרדה היא מקור הרע: קיצוני הימין הישראלי דוגמת המתנחלים ומי שרוצים לספח את השטחים למדינת ישראל, ואנשים כמו אלו שהופיעו בכתבה, שלא מצביעים על פתרון, אלא רק רוצים בנתחיל בהכרת הרע שההפרדה גרמה.
מה לעשות שבארץ הזו יושבים שני עמים, ולפחות שתי קהילות גדולות. האחת לא יכולה (ולא רוצה) להשליט את מרותה על האחרת. אין להם אלא להסתפק בפחות מכל תאוותן, וחלוקה היא כורח מציאות. גם אם לא אידאלי, הוא פשרה סבירה והוגנת.
שישים שנים לחלוקה
אני מוכן לקבל את העובדה שבגלל הנצחון במלחמת העצמאות בתש"ח הפכו חלק מהעם הפלסטיני לפליטים כשהם סובלים מכך סבל רב. עתה הנכם טוענים שתכנית החלוקה גם היא גרמה בעצם לסבל רב. האם העובדה ששרדנו את אאושוויץ לא גרמה גם היא בעקפין לסבל של העם הפלסטיני. ומה לגבי הסבל שעברנו (עד תש"ז) מידי הפלסטינים כולל השתתפות פעילה של הנהגתם בתכנית השמדת הלאום היהודי בידי הנאצים. מתי הפלסטינים יקחו אחריות על מה שהם עשו גם לנו וגם להם. מדוע הביטוי "ציונות" הינו ביטוי לגנאי לאילו הביטוי "לאומיות פלסטינית" הינו ביטוי לגטימי ומקובל על כולם. האם זה בסדר וצודק. פעם אחת כבר עניתם לי שאין לכם תשובות. אולי הגיע הזמן שלפלסטינים יהיו תשובות ולא רק דרישות. יתכן שהמשמעות של צדק והתחשבות חייבים להיות לשני הצדדים. או ששוב אנחנו אשמים לנצח בכל דבר העולה על הדעת.
ניצול הטבח שייעדו לי הפלשתינים ב-1948:
מה לעשות איתן ואפרת, המזימה של הפלשת' + אחיהם ממדינות ערב השכנות והלא כל כך שכנות, לחסל אותי כבר בהיותי ילד לא הצליחה.
אבל אין זה אומר שצאצאיהם הניחו וזנחו מטרה זו.
אם ח'ו יצליחו אני אמות זקן ואתם תיטבחו צעירים (ואת אפרת, הכיני עצמך למוות בעינויים רבים תוך אונס בלתי מסתיים).
לפחות תצליחו, ברגעי חייכם הקצרים האחרונים, להתנחם ששנואיכם, היהודים הציונים, ייספו מהחלד.
כעסי וזעמי עליכם כה רב עד שהוא הופך לצחוק עצוב.
ברור לי שאתם אינכם היהודים הראויים שתהיה להם עצמאות וריבונות מדינית.
לכם ראוי שתחיו תחת שלטון של ערבים.
ועכשיו נראה אתכם מפרסמים את דברי, אבירי הצדק, היושר והיושרה, השוויון ואחוות עמים ושאר סיסמאות חלולות ודמגוגיות.
בודאי שאינכם ראויים שיהודי, ולו אחד, אחד בלבד, יאבד את חייו עבור שמירת קיומכם.
האמת היא, שדבר אחד טוב אני יכול להגיד על האתר הזה:
לפחות, בשונה מרוב האתרים שדוגלים בחופש הביטויי, הוא מפרסם גם את התגובות של מי שלא מסכים איתו.
מה שמוזר לי, זה שאני לא ממש רואה תגובות של מי שכן מסכים איתו.
אתם מפרסמים את האתר הזה רק לימנים?
שבת שלום ויום עצמאות שמח.
מפתיע אותי לראות, שיש ישראלים שחושבים שאפילו החלטת החלוקה היא "מעשה גזל" ביחס לערבים שחיו בארץ ישראל / פלשתינה, ושנשמע מדיבריהם כאילו ההחלטה להפריד בין שני הציבורים האלו, יהודים וערבים, היא שורש הרע.
יש, אם כך, שתי קבוצות שטוענות שההפרדה היא מקור הרע: קיצוני הימין הישראלי דוגמת המתנחלים ומי שרוצים לספח את השטחים למדינת ישראל, ואנשים כמו אלו שהופיעו בכתבה, שלא מצביעים על פתרון, אלא רק רוצים בנתחיל בהכרת הרע שההפרדה גרמה.
מה לעשות שבארץ הזו יושבים שני עמים, ולפחות שתי קהילות גדולות. האחת לא יכולה (ולא רוצה) להשליט את מרותה על האחרת. אין להם אלא להסתפק בפחות מכל תאוותן, וחלוקה היא כורח מציאות. גם אם לא אידאלי, הוא פשרה סבירה והוגנת.
שישים שנים לחלוקה
אני מוכן לקבל את העובדה שבגלל הנצחון במלחמת העצמאות בתש"ח הפכו חלק מהעם הפלסטיני לפליטים כשהם סובלים מכך סבל רב. עתה הנכם טוענים שתכנית החלוקה גם היא גרמה בעצם לסבל רב. האם העובדה ששרדנו את אאושוויץ לא גרמה גם היא בעקפין לסבל של העם הפלסטיני. ומה לגבי הסבל שעברנו (עד תש"ז) מידי הפלסטינים כולל השתתפות פעילה של הנהגתם בתכנית השמדת הלאום היהודי בידי הנאצים. מתי הפלסטינים יקחו אחריות על מה שהם עשו גם לנו וגם להם. מדוע הביטוי "ציונות" הינו ביטוי לגנאי לאילו הביטוי "לאומיות פלסטינית" הינו ביטוי לגטימי ומקובל על כולם. האם זה בסדר וצודק. פעם אחת כבר עניתם לי שאין לכם תשובות. אולי הגיע הזמן שלפלסטינים יהיו תשובות ולא רק דרישות. יתכן שהמשמעות של צדק והתחשבות חייבים להיות לשני הצדדים. או ששוב אנחנו אשמים לנצח בכל דבר העולה על הדעת.
ניצול הטבח שייעדו לי הפלשתינים ב-1948:
מה לעשות איתן ואפרת, המזימה של הפלשת' + אחיהם ממדינות ערב השכנות והלא כל כך שכנות, לחסל אותי כבר בהיותי ילד לא הצליחה.
אבל אין זה אומר שצאצאיהם הניחו וזנחו מטרה זו.
אם ח'ו יצליחו אני אמות זקן ואתם תיטבחו צעירים (ואת אפרת, הכיני עצמך למוות בעינויים רבים תוך אונס בלתי מסתיים).
לפחות תצליחו, ברגעי חייכם הקצרים האחרונים, להתנחם ששנואיכם, היהודים הציונים, ייספו מהחלד.
כעסי וזעמי עליכם כה רב עד שהוא הופך לצחוק עצוב.
ברור לי שאתם אינכם היהודים הראויים שתהיה להם עצמאות וריבונות מדינית.
לכם ראוי שתחיו תחת שלטון של ערבים.
ועכשיו נראה אתכם מפרסמים את דברי, אבירי הצדק, היושר והיושרה, השוויון ואחוות עמים ושאר סיסמאות חלולות ודמגוגיות.
בודאי שאינכם ראויים שיהודי, ולו אחד, אחד בלבד, יאבד את חייו עבור שמירת קיומכם.
האמת היא, שדבר אחד טוב אני יכול להגיד על האתר הזה:
לפחות, בשונה מרוב האתרים שדוגלים בחופש הביטויי, הוא מפרסם גם את התגובות של מי שלא מסכים איתו.
מה שמוזר לי, זה שאני לא ממש רואה תגובות של מי שכן מסכים איתו.
אתם מפרסמים את האתר הזה רק לימנים?
שבת שלום ויום עצמאות שמח.