יום חמישי   21-11-2019
תמלול הכתבה: ברבור – גלריה בלב ירושלים

מיכל רפפורט: ברבור זה מוסד, הפך להיות מוסד. הוא פועל כבר 15 שנה והוא שוקק חיים. הגלריה היא אחת מהגלריות הראשונות שהוקמו בירושלים, כגלריה חברתית.
גוסטבו סגורסקי: אני צלם, הסטודיו שלי פה בשכונה, הדלת פה תמיד פתוחה.
שולמית מזרחי: זה נותן המון, המון לי ולסביבה ולשכונות פה.
חנה יכין: כשהיה לי את היום הולדת 75 אז עשו לי הפתעה, ושמו את כל הציורים שלי שמה על הקיר, הגענו לברבור ושמה כל הציורים שלי וכל המשפחה.
תמה הללי בר עובדיה: הגינה של ברבור זאת בין הגינות הקהילתיות הראשונות בעיר, בירושלים. המפגש החברתי, המקום הזה שעובדים בו ותוך כדי לדבר עם הבן אדם שלידך, על מה היה או לא היה בחיים שלך.
שולמית מזרחי: באים, כל אחת מספרת על מה שעבר עליה, אוכלות קצת, ואחר כך אנחנו יושבות לצייר.
מיכל רפפורט: סטודנטיות חרדיות, סטודנטים חילונים כמובן, יהודים, ערבים, צעירים, ילדים ומבוגרים. והם כולם מגיעים לכאן, ובעצם פוגשים אחד את השני.
אברהם קריצמן: יש משהו מאוד מרגש בזה שאומנות יכולה להיות משהו שמחבר בין אנשים במקום מפגש.
מיכל רפפורט: האיכות של התערוכות כאן מבחינת אומנות היא באמת מאוד גבוהה. חוץ מזה יש תערוכות חברתיות, של כל מיני עמותות שאנחנו מקיימים איתם דיאלוג. כמו עמותת שק"ל, שזה בעצם שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים. השנה הולכת להיות תערוכה חדשה של אנו"ש.
רוז'ה ישי: המקום כמעט בשבילי הכל אידיאלי, בשביל לעשות תערוכה...
מאשה זוסמן: היום אנחנו בפתיחה חגיגית של תערוכה: פוגה בשלושה קולות. והאומנים והאוצרות, והאוצר של הגלריה כאן. 
נגה פרחי: מיד גרמו לנו להרגיש בבית, ולהרגיש שזה איזה שהוא של מקום שמקיים חיים קהילתיים ותרבותיים.
מיכל רפפורט: יש כאן גם תערוכות אומנות, אבל גם יש כאן המון אירועים של חברה וקהילה, כמו שירה, ונגינה וספרות.
לוני מונקה: "אני בחרתי בירושלים, ירושלים הנצחית שבנייתה לא נגמרת". הגלריה נותנת למשתמש את החלל באופן חופשי, לא רק נותנת להם להשתמש בחלל גם עובדת אתנו על האירועים.
אברהם קריצמן: חבר'ה שסיימו עכשיו את בצלאל, מוסררה, התיאטרון החזותי, שיהיה להם איזשהו מקום להציג פה בתוך העיר, מקום להתבסס, להראות איזשהו צעד ראשון בתוך העולם. אנחנו דואגים לתת איזשהי אופציה להישאר כאן בעיר.
מיכל רפפורט: הרעיון הוא באמת להביא איזשהו מגוון שמייצג את החברה ואנחנו מאמינים ורואים בעצמנו שזה הכל יכול להתקיים במקביל. 
אברהם יכין: מרכז תרבות.
חנה יכין: מרכז תרבות ביתי לא... מרכז תרבות כמו תיאטרון ירושלים, שאתה לא יכול להיכנס, קודם כל אתה צריך להתלבש ככה... ושנית אתה צריך לקנות כרטיסים, שאין לך את הכסף. כל הדברים היפים, הקטנים, כמו הסנדלר הקטן שישב כאן והמכולת הקטנה, זה חשוב בשביל אנשים שאין להם כל כך הרבה כסף ואין להם כל כך הרבה תכניות, הם נכנסים ויש משהו יפה.

סוף תמלול הכתבה: ברבור – גלריה בלב ירושלים
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית