ידיעה כתובה |

: שנתיים לועדת אלאלוף מה מצב המאבק בעוני?

חברה נכתב על ידי

במלאות שנתיים להגשת דוח וועדת אלאלוף למאבק בעוני, כמחצית מהמלצותיה אומצו באופן מלא או חלקי. כך עולה מתקציר מדיניות חדש של מרכז טאוב, המתפרסם לקראת הכנס השנתי שיתקיים ב-1 בדצמבר ויעסוק בנושא התמודדות עם עוני. התקציר, אשר נכתב על ידי החוקרים פרופ' ג'וני גל, ראש תכנית הרווחה במרכז טאוב, וחוקרת מרכז טאוב שביט מדהלה-בריק, בוחן את יישום המלצות הוועדה ומוצא כאמור, כי רק כמחצית מהמלצותיה אומצו, באופן מלא או חלקי. לצד זאת, החוקרים מתריעים כי בשל העובדה שטרם הוקם מטה מרכזי למלחמה בעוני ובשל תקצוב חסר, יהיה קשה לצמצם את העוני באופן משמעותי.

מתוך מסמך המדיניות של מרכז טאוב

מתוך מסמך המדיניות של מרכז טאוב

ממצאים מרכזיים:

  • בין ההמלצות שיושמו נמנות הגדלת קצבאות זקנה לקשישים החיים בעוני, הרחבת מספר התקנים לעובדים סוציאליים משפחתיים המטפלים באוכלוסייה ענייה, הרחבת היצע מעונות היום והגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי. המלצות משמעותיות אחדות, כגון פתיחת תכנית "חיסכון לכל ילד", אמורות להתממש בתחילת 2017. 
  • המלצה מרכזית של הוועדה – ריכוז הפעולות להתמודדות עם עוני בידי גוף מרכזי, אשר יוקם באחד ממשרדי הממשלה המרכזיים – טרם יושמה, וספק רב אם תיושם בעתיד הקרוב. 
  • עלויות יישום המלצות הוועדה הוערכו ב-7.4 מיליארד שקלים לשנה, אולם בפועל הקציבה הממשלה ליישומן עד היום 1.9 מיליארד שקלים בלבד. הפער נובע מהמלצות שלא יושמו, כגון הגדלת קצבת הבטחת הכנסה, וגם מהקצאת משאבים מועטים מהמומלץ לחלק מהתכניות שמומשו, ובהן הרחבת מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), הכשרות מקצועיות ורכישת דירות חדשות לדיור הציבורי.

הוועדה למלחמה בעוני (בראשות ח"כ אלי אלאלוף) הוקמה ביוזמת שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן ב-2013, כדי להמליץ על דרכים להתמודדות עם העוני ולהגברת שוויון ההזדמנויות בישראל. מטרת הוועדה הייתה שאפתנית: להביא לצמצום שיעור העוני ב-50 אחוז, כך שיהיה קרוב לשיעור העוני הממוצע ב-OECD. ניסיון דומה לא נעשה בישראל מאז ראשית שנות השבעים, ומאז גדלו הפערים החברתיים בצורה משמעותית.
במהלך עבודת הוועדה גיבשו 50 חבריה שורה ארוכה של המלצות בתחומים כמו דיור, בריאות, חינוך, ביטחון סוציאלי ורווחה. נקודה מרכזית בהמלצות הייתה יצירת מנגנונים שיבטיחו שאנשים החיים בעוני יהיו מודעים לזכויותיהם ויקבלו את השירותים והקצבאות שהם זכאים להם. המחקר של מרכז טאוב בחן את יישום ההמלצות המרכזיות של הוועדה בשנים שלאחר פרסומן (2015 ו-2016), כפי שהוא משתקף בנתוני הביצוע של תקציב המדינה ובהצעת התקציב ל-2016.

  • צפו בכתבת הטלוויזיה החברתית משנת 2014, הדנה בשאלה האם ייושמו המלצות ועדת אלאלוף:

הסופרטנקר למלחמה בעוני (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

שמונה מיליארד שקלים, זה הסכום שהמליצה ועדת אלאלוף להקצות לטיפול בעוני ובעיקר בסיוע בדיור והגדלת הקצבאות, מה שעשוי לצמצם את היקף העוני בעשרה אחוזים תוך חמש שנים. בינתיים נדמה כי שיקום כלכלי וצבאי בעקבות "צוק איתן", ידחקו את יישום ההמלצות. את המחיר ישלמו כמובן בעיקר עניי ישראל, כפי שאמרה לנו אחת המרואיינות לכתבה: "ביטחון זה לא רק מצב ביטחוני-מדיני, זה מצב בטחוני כלכלי, וזה כבר מתחיל להיות מצב ביטחוני-תזונתי, בסיסי, לילדים שאין להם, אין להם חוגים ואין להם בית ספר כמו שצריך. איך אפשר לחיות ככה? זה לא רווחה כלכלית, זה לא ביטחון כלכלי. הילד מפחד שמחר יעיפו אותו מהבית כי אין לנו איך לשלם שכירות, חבר'ה, תתעוררו, תתעוררו...!" ראיון ברדיו כל השלום על כתבה זו.
הופק ע"י: | עלה ב: 12/08/2014

בתחום הרווחה והביטחון הסוציאלי יושמו כמה המלצות, ובהן הוספת 150 תקנים לעובדים סוציאליים משפחתיים; הגדלת קצבת השלמת הכנסה בזקנה, כאשר לפי הצעת התקציב לשנים הבאות, הרחבה נוספת צפויה גם בשנים 2017-2018; גידול בסך סעיפי התקציב המיועדים לסיוע למשפחות במצוקה בקהילה (במסגרת תכנית "נושמים לרווחה") ולטיפול בקשישים, הן בשנת 2015 והן בהצעת התקציב של שנת 2016.

המלצות אחרות שנמצאות בתהליכי יישום הן מציאת פתרונות להסדרת חובות בקרב אנשים החיים בעוני, ותשלום מענק העצמה ("חיסכון לכל ילד"), שמתוכנן להתחיל בינואר 2017. לצד אלו, מציינים גל ומדהלה-בריק המלצה חשובה שלא יושמה: הגדלת קצבת הבטחת ההכנסה עד לרמה של שני שלישים מהכנסת קו העוני (המוגדרת כמחצית מההכנסה החציונית הפנויה למשק בית).

בתחום הכלכלה והתעסוקה יושמו כמה מן ההמלצות של הוועדה למלחמה בעוני, ובהן הרחבת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) עבור משפחות חד-הוריות, בעלי מוגבלויות וציבור העצמאים. השינוי צפוי להרחיב את מספר הזכאים בכ-55,000 איש ועלותו כ-130 מיליון שקלים; הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות: היקף המשתתפים בהכשרות גדל בשנה האחרונה בכ-20 אחוז; הרחבת היצע מעונות היום בסבסוד ציבורי לילדי עובדים.

בתחום הדיור, שזוהה בוועדה כמוקד מרכזי של התמודדות עם עוני, ניתנו המלצות רבות וחלקן יושמו בתקציבים לשנים הקרובות:

  • סכום הסיוע בשכר דירה לזכאים הוגדל בכ-600-900 שקלים לחודש. בהתאם לכך, חל גידול בסך סעיפי ההוצאה הקשורים לסיוע בשכר דירה בתקציב 2015 ובהצעת התקציב לשנת 2016.
  • הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי: עד אוגוסט 2016 נרכשו 806 יחידות דיור למלאי הדיור הציבורי, ונחתם הסכם עם הסוכנות היהודית לבניית 2,650 דירות לגיל הזהב.

עם ההמלצות שלא יושמו נמנות הרחבת מעגלי הזכאות לסיוע בשכר דירה ותכנית "שכונה שווה" לשיקום שכונות חלשות.

בתחום הבריאות יושמו גם כן המלצות לא מעטות, למשל: סבסוד ציבורי לטיפולי שיניים לקשישים מעל גיל 75 המקבלים השלמת הכנסה; מימון ציבורי לטיפולי שיניים לילדים עד גיל 14, ובשנים הבאות – עד גיל 18; שירותי בריאות התלמיד הוחזרו לאחריות משרד הבריאות במחוז דרום. במחוז צפון יוחזרו השירותים לאחריות המשרד בינואר 2017, ובשאר המחוזות נחתם הסכם עם חברת נטל"י לאספקת שירותי בריאות לארבע שנים נוספות. לצד זאת, לא יושמה ההמלצה לשיפור היחס למשרת אחות לכל 1,500 תלמידים. כמו כן נבחנות כעת ההמלצות להקמת מרכזי קידום בריאות ומניעה לקשישים, ולהפחתת השתתפויות עצמיות ‏בתרופות ובשירותים רפואיים.

בתחום החינוך ציינו החוקרים את יישום ההמלצה להעמיק את התקצוב הדיפרנציאלי: כ-100 מיליון שקלים בשנה נוספו לתקציב לצורך תגבור שעות הלימוד בבתי ספר חלשים מבחינה חברתית-כלכלית. בצד השלילה צוין כי לא יושמה ההמלצה להשקיע בהקמה ובתפעול של מרכזים לגיל הרך.

לסיכום, פרופ' גל ומדהלה-בריק מציינים כי יש לא מעט נקודות חיוביות בעניין יישום המלצות הוועדה למלחמה בעוני. מבחינה תפישתית הצליחה הוועדה להעלות את נושא העוני לסדר היום הציבורי, חיזקה את המעורבות הממלכתית במיצוי זכויות ותרמה לפיתוח מערכות חדשות להתמודדות עם הבעיה. מבחינה מעשית, הוועדה הביאה לשינוי בתחומי מדיניות שונים אשר יש בכוחם לתרום להתמודדות עם עוני, וניכר כי מגמה זו תמשיך להתרחב בשנים הקרובות. עם זאת, לאור הממצאים שמעלה המחקר, ספק רב אם הצעדים שננקטו עד כה (ואלו המתוכננים) יאפשרו לממש את יעדי הוועדה, ובעיקר את המרכזי שבהם: ירידה משמעותית בתחולת העוני בחברה הישראלית עד לרמה הקרובה לרמת מדינות ה- OECD. לדברי גל ומדהלה-בריק, "הספק נובע בחלקו מכך שהממשלה לא הקימה מטה לטיפול בעוני, ובכך מקשה על פעולה מתואמת בין-משרדית למלחמה בתופעה. יתרה מכך, תוספת ההוצאה הממשלתית בפועל על התמודדות עם עוני עד עתה עומדת על  1.9 מיליארד שקלים (השינוי בתקציב 2016 לעומת 2014) – סכום רחוק מאוד מתוספת ההוצאה המומלצת של ועדת אלאלוף, שעמדה על 7.4 מיליארד שקלים לשנה". הפער נובע מכך שהממשלה לא יישמה חלק מההמלצות המרכזיות של הוועדה, דוגמת הגדלת סכומי הבטחת הכנסה, והקצתה משאבים מועטים מדי לתכניות כגון מענק עבודה, הכשרות מקצועיות ורכישת דירות חדשות לדיור הציבורי.

יישום המלצות ועדת אלאלוף הוא נושא דיון מרכזי בכנס הבין-לאומי השנתי של מרכז טאוב, שעוסק השנה ביוזמות חדשות בהתמודדות עם עוני. הכנס ייערך ב-1 בדצמבר בירושלים. לפרטים נוספים ולהרשמה

המחקר בנושא ועדת אלאלוף ייכלל בפרק "ההוצאה הציבורית על רווחה", שיתפרסם כחלק מ"דוח מצב המדינה 2016" בסוף דצמבר.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס