דעה: המשך ניסיונות השתקה של תקשורת עצמאית

ביום חמישי (6/10/2016), התפרסמה ידיעה במספר גופי תקשורת בה דווח כי משרד התקשורת החליט לבטל את תמיכתו בטלוויזיה החברתית, מכיוון שהיא "חותרת תחת יסודות המדינה ונותנת במה לדה לגיטימציה של חיילי צה"ל". ההחלטה באה לאחר שתנועת "מילואימניקים בחזית" הפנו את תשומת ליבו לכתבות שמופקות בטלוויזיה החברתית לרבות סיקור משט הנשים לעזה.

ראשית, ניתן לקוות כי החלטות מנכ"ל משרד התקשורת וצוותו מתקבלות לאחר בחינה מעמיקה של עניינים ותחת נהלים, כללים ותקנות ולא ע"י לחצים של תנועות פוליטיות. במידה וזו אכן החלטתו (שכמובן אין לה שום תוקף כי לא נעשה שום הליך תקין), אפשר בהחלט להכריז על עוד בלון ששוחרר לאוויר שנועד לרצות קהל אוהד נוסח אמירותיה של מירי רגב וחברים נוספים בממשלת נתניהו.

הטלוויזיה החברתית זכאית לתמיכה של משרד התקשורת מתוקף היותה גוף שידור קהילתי המשדר בערוץ 98 בכבלים ובלוויין – הערוץ הקהילתי. הטלוויזיה החברתית עומדת בכל הקריטריונים לקבלת תמיכה – שכמובן אינה מותנת בכמה התכנים מוצאים חן בעיני הצופים או נציגי הממשלה.

הניסיון של משרד התקשורת להשתיק קולות ביקורתיים ולהלך אימים באמצעות משיכת תקציבים, מתאים באמת לרוח הציבורית הכללית, אך הטלוויזיה החברתית לא תיתן יד לניסיונות ההפחדה וההשתקה. במידה ויש כתבה שיש בה הסתה או עבירה על החוק – יואיל מנכ"ל משרד התקשורת להצביע עליה ולהסביר מה הבעיה בה. במקביל, יפנה למועצה לשידורי כבלים ולוויין שמפקחים על התכנים באמצעות ערוץ 98 וינזוף בהם על שידור התוכן המסית, לכאורה.

לעצם העניין, הטלוויזיה החברתית סיקרה בהרחבה את משט הנשים שיצא מברצלונה לעזה. האפשרות לסקר את המשט צלחה מכיוון שמתנדבת של הטלוויזיה החברתית השתתפה במשט – צילמה וסיקרה עבורנו את התנהלות המשט בחלקו הראשון – מברצלונה ועד סיציליה. עיתונאים ישראלים רבים עמדו בתור כדי להיכנס לסירות המשט, לרבות כתבת של ערוץ 2, אך ברגע האחרון עקב קלקול של אחת הסירות מספר הנשים שיכלו לקחת חלק במשט הצטמצם בחצי. השתתפותה של כתבת הטלוויזיה החברתית במשט היא בראש וראשונה הישג עיתונאי.

הטענה כי הטלוויזיה החברתית סיקרה באופן אוהד את המשט ולכן היא "חותרת תחת יסודות המדינה ונותנת במה לדה לגיטימציה של חיילי צה"ל" פשוט מקוממת. במיוחד אלו הטוענים כי הטלוויזיה החברתית לא סיפקה אמירה ביקורתית כלפי המשט כדי לאזן את הכתבה.

• צפו בכתבה שמנכ"ל משרד התקשורת מגדיר אותה "חתירה תחת יסודות המדינה":

כאשר הקול הדומיננטי בתקשורת ובציבור הוא הקול שמבקר את המשט ומכנה את הנשים – משתפות פעולה עם הטרור – באה הטלוויזיה החברתית ומביאה קול אחר – את הנרטיב של הנשים שבחרו לעלות למשט, את עמדותיהן כלפי ממשלת ישראל ודעותיהן על המצב בעזה.

גם הטענה שככלל, כתבות חייבות להיות "מאוזנות" היא טענה שאבד עליה הכלח. זו טענה שהתאימה אולי לתקופה שערוץ 1 היה הערוץ הבלעדי ורק דרכו היינו ניזונים. אך כיום, עבור כל נושא אנו מסוגלים להיחשף למגוון כתבות ומאמרים מעשרות גופי תוכן בעלי אג'נדות שונות. על הצופה לגבש לבסוף את דעתו ועמדתו לגבי סוגיה זו או אחרת. הטלוויזיה החברתית אינה אמורה לספק "תמונה מלאה" – כי אין כזה דבר. הרי גם כאשר אנחנו צופים בטלוויזיה בתוכנית בישול – שנראית לנו הדבר הכי תמים שיש – לא מראים לנו את כל התמונה בעליל – לא חושפים לנו את התוכן השיווקי והאינטרסים מאחורי התוכנית וכמובן לא מביאים לנו את עמדת ארגוני זכויות בעלי החיים על סבלה של החיה שהפכה מול עיני הצופים לסטייק עסיסי על ידי השף התורן.

תפקידה של הטלוויזיה החברתית הוא להשלים את התמונה שאליה הצופה נחשפת דרך גופי התקשורת המרכזיים – אלו שחודרים לכל בית עקב היכולת הכלכלית שמניעה אותם, ולהציג לכל סוגיה זווית ראייה נוספת, כדי לאפשר לצופים לגבש את עמדותיהם, לאתגר אותם ולאפשר רב שיח של עמדות, דעות וייצוג של קבוצות שאינן מיוצגות באופן הגון.

אין ספק, שלמשרד התקשורת ומי שעומד בראשו (שברשותו כידוע עיתון פרטי), אין שום כוונה לקדם תוכן ביקורתי. כל ניסיון של עובדי המשרד לסגור, להשתיק ולהטיל אימה על גופי שידור ביקורתיים, יחשב להישג ראוי ומוערך של הבוס.