הבוקר (שלישי) התקיים בבית המשפט העליון משפטו החוזר של יונתן היילו, שערער על כתב האישום הקודם. בשנת 2010 פסק בית המשפט המחוזי על היילו עונש מופחת, בעקבות הכרתו כנפגע תקיפה מינית – עשרים שנות מאסר בגין רצח, במקום מאסר עולם. היילו מרצה את מאסרו כבר כמעט שש שנים ושרוי במצב נפשי קשה. לאחרונה קמה תנועת מחאה גדולה שקוראת לשחרורו המיידי של יונתן. הבוקר פסק בית המשפט הקלה בעונשו והפחתתו ל-12 שנות מאסר בסך הכל, כלומר נותרו לו רק עוד שש שנים נוספות מאחורי סורג ובריח.
מתוך עמוד המאבק לשחרורו של יונתן היילו בפייסבוק
במאי 2010, בהיותו בן 23, הרג יונתן את ירון איילין, כאקט של הגנה עצמית, לאחר שזה עמד לאנוס אותו בשלישית. ההיכרות של יונתן עם איילין התחילה כמה שנים לפני כן ולוותה בסחיטה, איומים ומעשי סדום שביצע בו המנוח. בחקירתו השלישית שיחזר היילו את תחושותיו בזמן הרצח וגם הביא לידיעתם של החוקרים את התקיפות המיניות שביצע בו המנוח. "הרגשתי פחד", אמר אז לחוקרים. "אמרתי רק שלא יעשה לי את זה עוד פעם, כי שם המקום חשוך. פחדתי שלא יעשה לי את זה עוד פעם. ראיתי אותו מאחור. איך שהוא בא להסתובב, הזעם וכל הכעס, חנקתי אותו. פחדתי שהוא יהרוג אותי, פחדתי שהוא יאנוס אותי עוד פעם".
הרכב השופטים בבית המשפט העליון (חנן מלצר, אורי שהם ודפנה ברק ארז) לא קיבל את טיעונו של היילו בדבר הגנה עצמית, אך הסכים פה אחד כי היה מרכיב של קינטור (התגרות) מתמשך מצד הקורבן (ירון איילין), שבגינו צריך לשנות את סעיף העבירה שבה הורשע היילו מרצח להריגה. השופט מלצר כתב בעניין ההגנה העצמית כי "לא נשקפה סכנה מיידית לגופו של היילו, הן בהיבט של הכאה והן בהיבט המיני, ומכאן שמעשיו לא היו דרושים באופן מיידי להדיפת תקיפה", אך הוסיף "היילו אכן גיבש החלטה להמית את המנוח, אך מתעורר ספק סביר שמא הוא אכן לא פעל מתוך יישוב דעת, אלא מתוך אובדן עשתונות שנבע ממצבור מעשי ההתעמרות הפיזיים, המיניים, המילוליים והנפשיים שביצע בו המנוח, וממעשי המנוח בתכוף לאירוע ההמתה, אשר מנעו ממנו לשקול את התוצאות המוסריות של מעשיו".
השופטת ברק ארז הוסיפה בחוות דעתה: "זהו אחד מאותם מקרים שבהם המשפט אינו יכול להכיל את מלוא מורכבותם של החיים ושל הצער האנושי. כמו כן, זהו מקרה שמחייב איזון בין ההתחשבות במצוקת הפרט לבין שיקולי צדק כלל חברתיים, ובכלל זה השמירה על קדושת חייו של כל אדם, גם מי שפשע, והחשש מפני מתן הכשר לעשיית דין עצמית ולנקמה". לטענתו של היילו לפיה התקשה לפנות לגורמי אכיפת החוק כתבה בין היתר "לעתים, הוא יכול לנבוע גם מחשש של הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות לפנות לרשויות האכיפה ולתת בהן את מבטחן. זהו מחסום שרשויות המדינה מצוות להיאבק בו ולא להשלים עמו. אין גם לשפוט את הקורבן על כך שהתקשה לפנות ולבקש עזרה".
על פי פרסום ב"הארץ" עורך דינו של היילו, אלון אייזנברג, אמר כי הוא מרוצה מההחלטה אך המאבק לא תם. "אני שמח שבית המשפט זיכה אותו מרצח והפחית את העונש ל-12 שנות מאסר. צריך לזכור שיונתן הרג את מי שניסה לאנוס אותו בפעם השלישית ואני סבור שהתיק הזה היה צריך להסתיים בזיכוי מוחלט. לטעמי מדובר בהגנה עצמית קלאסית ועד שלא אראה אותו משתחרר מהכלא המאבק הזה לא הסתיים. אמנם ההפחתה בעונש היא משמעותית ובעוד שנה וחצי נוכל לעלות לוועדת שחרורים והוא ככל הנראה יקבל שליש וישתחרר, אבל אני סבור שעדיין צריך לא לעצור ולהפוך עולמות, כדי שנשיא המדינה יחון אותו הרבה לפני".
המושיע היחיד של היילו בשלב הזה, במידה ולא תהיה זאת ועדת השחרורים בעוד כשנה וחצי, הוא נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שבסמכותו לחון את היילו ולהביא לשחרורו המיידי.
הוספת תגובה לכתבה