שיחות הפחדה

תמלול הכתבה: שיחות הפחדה

מגישה: ולפרקטיקה לדיכוי פלסטינים, שזולגת אל הציבור הישראלי.
בשנה האחרונה, החל השב"כ להזמין אליו פעילות ופעילים פוליטיים וחברתיים לשיחות אזהרה. מעדויות הפעילים עולה, כי השיחות לא היוו חקירות פורמאליות בחשד לעבירה ספציפית, אלא שימשו להרתעת הפעילים. השיחות כללו שאלות אישיות על פעילות פוליטית, על יחסים ועל כסף. לעתים נאמר לפעיל במפורש, כי "בינתיים" אין כלפיו חשד לעבירה על החוק – אבל "שמים עליו עין".

פעיל: הסוכן שביט הזמין אותי לשבת על ספה לידו, שם את היד ככה בנוחות על המשענת והתחיל לספר על פרטים מהחיים שלי, פרטים אישיים. בשבילי בעצם זה היה כאילו להגיד "אנחנו מכירים אותך, אנחנו יודעים מי אתה, אנחנו עוקבים אחריך, ותזהר". לפני שהלכתי הם אמרו – "אנחנו לא אוהבים חשיפה, אנחנו מבקשים שלא תדבר על מה שהיה פה, שלא תציין שמות, שלא תספר לאף אחד".

מגישה: השבוע, עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"צ, כדי שיורה לשב"כ להפסיק נוהג זה.
בעתירה נטען כי זימון פעילים פוליטיים לשיחות אזהרה מהווה חריגה מסמכויות השב"כ, ופוגע בצורה עמוקה בזכויות יסוד חוקתיות של האזרחים.

עו"ד שרונה אליהו-חי: כתבנו בעתירה הזאת דוגמאות, עשרות דוגמאות כמדומני, על שיחות לכאורה ידידותיות, על כוס תה, של פעילי מחאה פוליטיים שמתבקשים להגיע למשטרה ושם הם נשאלים שאלות לגבי כל דבר, כל תחום אפשרי בחיים שלהם. כשהם מגיעים, אז גם, לא מציגים את זה בתור חקירה, אומרים להם – "אנחנו שמנו עליך עין, תזהר שלא לעבור את הגבול, כרגע אתה עוד נקי..." משתמשים במן ביטויים כאלה שהתפקיד שלהם זה להגיד לפעיל בעצם "תשים לב למה שאתה עושה, אנחנו עוקבים אחריך, הפעילות שלך נתפסת כאיום בטחוני" ובעצם זה מאוד מרתיע פעילים מלהשתתף ולארגן פעילות מחאה. כמובן שהפרקטיקה הזו היא בלתי חוקית, לשב"כ אין שום סמכות לפנות לפעילי מחאה ולזמן אותם לשיחות שאינן מוגדרות כחקירה. הם יכלו לא להגיע אבל המידע לצערי לא ניתן להם לפני שזימנו אותם, ולכן רובם מאוד חוששים שלא להגיע כי הם לא יודעים איך הסירוב יתקבל.

מגישה: באתר הטלוויזיה החברתית ישנם סרטוני הדרכה בנוגע לזכות להפגין ולגבי התנהגות במהלך חקירות משטרה ושב"כ - כדי להימנע מהגשת כתב אישום. כדאי לצפות.

סוף תמלול הכתבה: שיחות הפחדה