היום (23/2/2016) כנסת ישראל מתמקדת בקהילת הלהט"ב. הועדות השונות יקיימו דיונים בנושאים הקשורים לקהילה הגאה, הכנס המרכזי של השדולה הגאה יעסוק בנשים לט"ביות במרחב הציבורי וגם המליאה תתכנס ותציין את היום.
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תקיים
השבוע דחתה ועדת השחרורים את בקשתה של אתי אלון לשחרור מוקדם מן הכלא. הפרקליטות בוחנת את האפשרות לשחררה בעוד כחצי שנה.
אתי אלון הורשעה בעבירות של גניבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה ביכולתו של תאגיד לקיים התחייבויותיו,
"ישראל היום", העיתון הנקרא ביותר וגורם משמעותי בעיצוב דעת הקהל, פרסם כתבה (10/2/2016) על אונס קבוצתי שהתרחש בקרואטיה, במהלכו שלושה תיירים אוסטרלים אנסו נערה במועדון. בעוד שתחילת הכתבה מתארת את האונס בצורה עניינית, רוב הכתבה דווקא מקדמת את תרבות האונס,
בעוד כשבוע יתקיים אירוע שנראה מובן מאליו במדינה דמוקרטית ובכל זאת יוצא דופן במציאות הישראלית: יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת.
ביום שלישי, 23.02.16, כנסת ישראל תתמקד בקהילת הלהט"ב. הועדות השונות יקיימו דיונים בנושאים הקשורים לקהילה הגאה, יתקיים כנס
שידור בערוץ 98
מסרבות ללכת בתלם, "באופן אחר" ברמת גן, יפו דורשת חינוך דו-לשוני, האם תתפלל/י ברחבה מעורבת בכותל, סוסים חבושי עיניים, היכן מתחילה רדיפה פוליטית? ועוד שפה: עבריתכתוביות: עברית
מסתבר שלפני שנתיים וחצי ביקרה מירי רגב את משה קצב בכלא וניסתה לדאוג לו, למסכן, שיקבל את חופשת ראש השנה שלו בבית. את הביקור היא עשתה במסגרת כהונתה בתפקיד יו"ר ועדת הפנים, ו"מה שעמד לנגד עיניה של מירי רגב הוא שמירה על כבודם של בני אדם, גם כשחירותם נשללת".
אתמול
פעם הורים היו אומרים "כשתהיה גדול כבר לא יהיו מלחמות ולא תצטרך ללכת לצבא", ובחג פורים הם היו מלבישים אותך במדים קטנים של חיילת ושמים לך כומתה על הראש. ואולי היום כדאי להתחיל לייצר מדים במידות קטנות יותר ורובים וסכינים קלים יותר. עכשיו מלחמה הפכה
אנחנו חיות במציאות שמכתיבה לנו ראיית עולם דיכוטומית. יש טוב ויש רע, שחור ולבן, את הצד שלי ואת הצד שלהם. זה פשוט הרבה יותר קל להתמודד עם מציאות דיכוטומית כל כך, זה הרבה יותר ברור ולא צריך לפקפק או להעריך מחדש. אבל האמת היא, שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת.
כפמינסטית
כמו הרבה עוולות שהכיבוש מייצר הזוכות להבלגה מצד המערכת, גם חולצות החיילים המבזות, שנתפשו בעופרת יצוקה כגחמה מגניבה, חלחלו הלאה לתוך החברה הישראלית ושמו ללעג קבוצות מתוכה, הפעם נשים – רק שכאן בניגוד לפלסטינים יש מי שפועלת לשים לתופעה הזו סוף.
לאחרונה,
פעם הייתי מוצאת את עצמי מופתעת ומאוכזבת כשגבר שהערכתי היה מואשם בהטרדה מינית. היום אני עדיין מתאכזבת, אבל בדרך כלל לא מופתעת. עד השבוע, כשהתפרסמה הידיעה כי משה איבגי מואשם בהטרדה מינית. לא יודעת למה הייתי מופתעת. שש נשים שונות (ועוד הרבה יותר לפי
סמירה איסמעיל, אשר נרצחה בכפר ראמה בתחילת השבוע, התלוננה בעבר למשטרה לאחר שנדקרה ע"י רעולי פנים אך התיק נסגר מחוסר ראיות. גם לאחר הרצח הזה, עדיין לא נעצרו חשודים, בדומה למקרים רבים אחרים של רציחות נשים.
"מה שאני יכול לומר בשלב זה שחקירת הרצח ביישוב