מתי נזכה להנגשת מבני ציבור?

תמלול הכתבה: מתי נזכה להנגשת מבני ציבור?

קריינות: את מאיר זוארץ ליווינו לפני חמש שנים בדרכו לבית המשפט בנתניה, שם נחשפנו לאתגרים הרבים עמם מתמודדים אנשים עם מוגבלות בכניסה למבנה.

מאיר זוארץ: קשה מאוד לעלות, אני עלול להתהפך...

עובר אורח: צריך עזרה?

מאיר זוארץ: לא, לא צריך.

קריינות: היום 5 שנים אחרי, המציאות הזו שנכונה לאלפי מבנים ברחבי הארץ, רחוקה מלהשתנות. על פי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: מתוך המבנים הממשלתיים המחויבים בהנגשה בלמעלה מ40% עדיין לא בוצעו התאמות נגישות. באשר לבתי החולים והמרפאות, לא כל הגופים העבירו עדין את המידע הרלוונטי לנציבות. ועל פי הערכותיה ברב המבנים שנדרשו לכך, עדין לא בוצעו ההתאמות.

דורון יהודה: אני רוצה להיכנס לכל מקום, לראות את מה שאני קונה, לדבר עם הפקיד בעיניים. לא שיגיד לי, "אתה יודע מה אני יורד אליך עוד רגע". אתה יודע כמה זה עוד רגע? אני יכול לשבת שלוש, ארבע שעות למטה והוא עוד לא ירד. וזה קרה כבר להרבה נכים וגם לי.

קריינות: על פי תקנות כבר ב-2018 היו אמורות להסתיים כל עבודות ההנגשה במלואן. אלא שאז, במסגרת חוק ההסדרים המאפשר לממשלה להטיל גזירות ללא דיון ציבורי, הכנסת אישרה דחייה של חובת הנגישות. עד סוף שנת 2020 למבני ממשלתיים, ועד 2021 לקופות ובתי החולים.

יואב קריים: יש לי תחושה וחשש, שהמדינה הרוויחה אותו ביושר, שב-2019 נשב פה שוב ונגיד שיש המון בעיות, וב-2021 נשב פה שוב ונגיד את זה שוב, מכיוון שיש כאן גרירת רגליים בסיפור של הנגישות.

קריינות: היום למרות שניתנו תשע שנים ליישום התקנות. בחסות משבר הקורונה, וממשלה רווית אינטרסים פוליטיים, לקראת חוק הסדרים חדש , דחיית ההנגשה שוב על המוקד.

יובל וגנר: עסקים נדרשו להנגיש עד 2017 ולהם אין הנחות, מי שלא נגיש יקבל תביעות. מדובר בתעודת עניות למדינה. שבמקום להוות דוגמה היא מאריכה לעצמה, קרי מלבינה לעצמה את החוק. ובסוף ביום יום מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות שצריכים את הנגישות הזו נפגעים יום יומית.

קריינות: משרדי הממשלה סירבו להתראיין בנושא הנגישות. ממנהל הדיור הממשלתי, יחידה במשרד האוצר האמונה על מבנים ממשלתיים נמסר כי: עד סוף שנת 2020 לא צפוי להסתיים הליך ההנגשה במלואו פתרון לאתגר זה מצוי בדיונים, באשר למרפאות ובתי החולים, במשרד הבריאות אמרו: כי לאור משבר נגיף הקורונה המתמשך, ובתקופה של כמעט שנתיים ללא תקציב המדינה, עם תחילת הדיונים בחוק ההסדרים, תיבחן האפשרות להאריך את המועדים שנקבעו בתיאום ובשיתוף הנציבות. בנציבות לעומת זאת, הבהירו כי: הנציבות מתנגדת לכל דחייה של לוחות זמנים בחוק ההסדרים. גם הרשויות המקומיות שקיבלו מראש זמן ארוך במיוחד להנגשה עד 2021 - לא נערכו לכך. וכיום 50 אחוז מהמבנים שבתחומן אינם מונגשים.

רות דיין מדר: בלתי נמנע שתצטרך להיות דחייה ליישום החוק. אי אפשר להוציא 250 ראשי ערים עבריינים, כשמדינת ישראל לא הקצתה לזה תקציב. לא קיבלנו מענה. לא ממשרד הפנים ולא מהאוצר.

יובל וגנר: תמיד מנפנפים בעניין הזה של בעיות תקציביות. זה עניין של סדר עדיפויות. גם מחוסר נגישות אנשים מתים. לא רק מקורנה. יש המון דברים שאפשר לעשות באפס תקציב. אם מנהל מקבל החלטה,לדוגמה: שכל דבר חדש שהוא עושה יהיה נגיש מראש, אם חוק בלי חוק, היינו במקום נגיש. אם רשות קיבלה החלטה עקרונית  שהיא לא מנגישה עד שהיא תתוקצב, אז היא לא מתעסקת עם זה היא לא עושה כלום.

רות דיין מדר: דווקא כשאתה רואה שהסיבה לכך היא לא בהכרח רק תקציבית אתה מבין שיש קשיים נוספים. ב-9 שנים הראשונות היה תהליך של למידה, היה שוק ,היה אי הבנה. הרשות המקומית לא ידעה מה היא צריכה לעשות. היה לה תהליך למידה מאוד ארוך. אבל היום, הרשות המקומית נמצאת על המסלול, היא כבר על פסי הרכבת. אנחנו חושבים ש-2024 הוא תאריך הגיוני.

קריינות: 2024 זה תאריך היעד החדש שמבקשים לקבוע ברשויות המקומיות. כלומר ב4 שנים להנגיש יותר ממה שהנגישו ב-9 השנים האחרונות. אז מה מבטיח שזו אכן תהיה הדחייה האחרונה? 

יובל וגנר: להגיד לדחות את המועד, זה גישה מאוד פופוליסטית. מה זה לדחות את המועד, לדחות את המועד להכל? אין הבדל בין שירותים שונים, נושאים שונים?

רות דיין מדר: אנחנו לא נכנסו לשום סוגיה שדנה באיזה אופן, ההליך הזה התקיים. אבל זה בלתי נמנע.

כתב: בנציבות מבקשים שגם אם תהיה דחייה, היא תהיה בחקיקה רגילה שתאפשר סנקציות חריפות כדי להימנע מדחייה נוספת, ולא בחוק ההסדרים. את מסכימה עם התנאי הזה?

רות דיין מדר: אני מסתכלת, על מה שהנציבות עשתה אחורה. הנציבות דחתה את ההשלמה של היישום לממשלה, עד כמה שזכור לי בחוק ההסדרים. אז אני לא מבינה…

קריינות: אז האם ההנגשה היא רק עניין של זמן? ואפשר לפתור אותה ללא סנקציות? הסיפור הבא מוכיח אחרת. עד 2014 היו צריכות כל תחנות האוטובוס העירוניות להיות מונגשות, ללא דחיות.

רות דיין מדר: בנושא התחבורה משרד התחבורה עשה דבר מאוד יפה. משרד ממשלתי שלוקח אחריות על נושא מסוים. מגייס את התקציב שצריך בשביל זה. ורב הארץ באמת מונגשת בנושא של תחבורה. זו דוגמה איך מדינת ישראל צריכה לנקוט בכל התחומים ששייכים להנגשה, ואז הרשות המקומית יהיה לה את הכח לבצע את זה.

קריינות: חרף דבריה של רות נכון ליולי 2015 מעל שבעים אחוז מהתחנות בנתניה, לא היו מונגשות על פי כתב התביעה שהגישו מספר תושבי העיר.

דורון יהודה: רק השוט של התביעות שאנחנו מגישים, רק זה יגרום לכם, לעשות. כי אם לא יהיה את זה אתם לא תעשו גם עוד 20 שנה.

קריינות: רק היום לאחר הליך משפטי ממושך, קרובה הסאגה לסיומה. העירייה התחייבה להנגיש את כל התחנות תוך 5 שנים מאישור הסדר, כלומר התחנות יונגשו באיחור של עשור.

טל לביא: התביעה מוגשת מיולי 2015, אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לשלוט בהכל. הרשות המקומית באשר היא הייתה צריכה לעשות את זה בעצמה. לא היו צריכים לחכות לבעלי מוגבלויות ולעורכי דין שיעשו את זה. יש פה מכת מדינה. אין פה רשות אחת שמפרה יש פה משהו מערכתי, עצם זה שיש לוח זמנים ויש צו אכיפה, אנחנו עשינו את שלנו.

אלון אלישע: בית המשפט לעומת זאת, עדין לא הונגש. מועד ההנגשה הסופי של מבנים ממשלתיים, עדין לא פג. בנתניה טוענים שהמבנה באחריות הממשלה. ובדיור הממשלתי, סרבו לתת צפי סופי להנגשה, בטענה שהשטח נמצא בבעלויות של כמה גופים שונים. בנובמבר 2021 לא נקום ונגלה שהכל מונגש. בארגוני הנכים מקווים שאז לפחות, תביעות אזרחיות יצליחו היכן שהתקנות לבדן נכשלו, טוב בהנחה שלא יגיע חוק ההסדרים וישנו את החוק, שוב…

סוף תמלול הכתבה: מתי נזכה להנגשת מבני ציבור?