תמלול הכתבה: מי מפחד מהקו הירוק?

רמי יונס: מה זה ירוק, לפעמים מקוקו, שורטט על מפות עם קום המדינה, אבל לאט לאט הולך ונעלם מהתודעה הציבורית?
-הקו הירוק? קו ירוק, הפרדה בין ערבים ליהודים.
-הקו הירוק? ארץ ישראל.
-זה הכל שלנו, גם גבולות, הכל הכל שלנו.
-הקו הירוק הקודם? מסמן את הגבול הישן מאוד של ישראל שלא הייתי רוצה לחזור אליו.
רמי יונס: לא סתם הקו הירוק לא מובן לרוב הציבור בישראל. למעשה מדובר בגבול של מדינת ישראל  לפי הסכמי שביתת הנשק משנת 49'. אז מאיפה נובע חוסר הידיעה אודות אותו קו? בראש ובראשונה חשוב להסתכל על מערכת החינוך הישראלית, אולי המערכת המשמעותית  ביותר לעיצוב התודעה הפרטית או הקולקטיבית שלנו.
גל אורון: אני מלמד אזרחות, אני יודע מבדיקה שעשיתי, ומחקרים שקראתי אז המצב לא שונה בספרי הסטוריה וספרי גאוגרפיה. אין אזכור לקו הירוק. תלמידים בכיתה י' לא יודעים מה זה הקו הירוק. לא יודעים לעומק מה זה ששת הימים.
קריינות: הללי פינסון, דוקטור לסוציולוגיה של החינוך, חוקרת כבר שנים את הקשר בין השיח הפוליטי-חברתי לביטוי שלו במערת החינוך בישראל.
הללי פינסון: אז באמת הבאתי פה כמה דוגמאות, אז אפשר לראות באמת את ההעלמות של הקו הירוק, אם רוצים, אם מסתכלים למשל על ספרי גאוגרפיה. אז יש פה שתי דוגמאות. אחת מ-1982, שאנחנו רואים, מופיע יהודה ושומרון, לא כתוב הגדה המערבית, כן?
רמי יונס: אבל אני רואה כאן באמת את הקו.
הללי פינסון: הקו הירוק משורטט, והוא משורטט, מי שקורא מפות פוליטיות, זה סימון של גבול.
רמי יונס: נכון.
הללי פינסון: ויש הבחנה.
רמי יונס: כן, כן.
הללי פינסון: מה קורה ב-2007. אוקי? פה, קודם כל, ארץ ישראל הגדולה, כולל הגדה וכולל רצועת עזה, הן יחידה אחת.
רמי יונס: פשוט אין כאן כלום, אין כאן התייחסות.
הללי פינסון: אין שום דבר. אין כלום. זאת אומרת, יש מפה אחת, יש יחידה אחת, הגבולות של ישראל הם הגבולות של ישראל כולל הגדה, אין אפילו סימון של הגדה. מה שיש, זה מן כתמים כאלה, שאגב לא מוסברים. שהם שטחי A.
רמי יונס: כשאתה מדבר על הקו הירוק, היו לך תלמידים שידעו מה זה?
גל אורון: היו שידעו, אבל זה היוצא מן הכלל, שמעיד על הכלל וזה מהבית. תלמידים שגדלו בבית עם אוריינטציה פוליטית, לפעמים לימין, לפעמים לשמאל, אבל... שבבית זה נוכח. אבל לא תוצר של מערכת החינוך.
קריינות: הנה מפה שהגיעה לידינו. זוהי מפה שחולקה לתלמידי כיתה ב' עליה נדרשו לסמן היכן טיילו בחופש. שימו לב לתגובתה של המנהלת על העדרו של הקו הירוק.   
מנהלת בית ספר: אין ספק שכל משרד החינוך, כל מפה שתראה בכל ספר תופיע ככה. יש תהליך של מחיקת הקו הירוק. והספרים מאוד השתנו... הקו הזה לא מופיע באף ספר של משרד החינוך, כי הוא נמחק.
רמי יונס: ככל שאנחנו מעמיקים בנושא, אנחנו מבינים שאין כאן רק ניסיונות טשטוש, אלא פשוט העלמה טוטאלית. בספר האזרחות החדש שבו מלבד כמה מפות בודדות, שהעדכנית מבניהן היא משנת 49, אין מפות של ישראל של היום.
גל אורון: זה ממש מהשנה, זה מפה שהבריטים כבשו את האיזור, ופה יש של ועדת פיל, ותכנית החלוקה יש מפה, והמפה הזו של קווי שביתת הנשק ב-49'. אם אנחנו נלך לחפש מפה של מדינת ישראל היום, לא נמצא.
רמי יונס: אין יותר מפות? מעל לחמש-מאות עמודים, אין לי אף מפה.
גל אורון: כל העניין הזה שיש איזושהי ישות, מי יושב שם? מי גר שם? מה השאיפות הפוליטיות שלו? הדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד בשוליים, אם הוא קיים, ובנוכחות של מפה, נגיד שמפה היא סוג של עיצוב תודעה. זה לא בנט, קל לזרוק את האשמה על בנט אבל זה דבר שהוא כבר, הדברים האלה קיימים הרבה זמן, עם שינויים. אני יכול לתת לך דוגמה על הקו הירוק. יולי תמיר הייתה שרת חינוך היא ניהלה מאבק להחזיר לספרי הלימוד את הקו הירוק ואז טענו נגדה שהיא עושה פוליטיזציה של החינוך. עכשיו, כשאין קו ירוק אז זה לא פוליטיזציה של החינוך? וכשיש קו ירוק זו כן פוליטיזציה של החינוך.
קריינות: את מטעני התודעה המשובשת מביאים עימם התלמידים לאוניברסיטה. הנה תוצאות מחקרה של פרופסור אפרת בן זאב, שביקשה מסטודנטים לצייר את גבולות מדינת ישראל.
אפרת בן זאב: מה שעניין אותנו זה איך אנשים תופסים את המרחב שלהם, ואיזו מן מפה יש להם בראש. אספנו 400 מפות כאלה, ועשינו ראיונות שליוו חלק מהמפות, כדי לנסות ולהבין למה אנשים משרטטים את מה שהם משרטטים. איך זה שהם יודעים על מקומות מסויימים ולא על אחרים. ביקשנו שיציירו אותו (הקו הירוק) וביקשנו גם שיציירו ערים שנמצאות בתוך השטחים. 50% מהסטודנטים בכלל לא ציירו אותו למרות שביקשנו, כי הם פשוט לא היו מסוגלים, וזה גם תסכל אותם שביקשנו, כי מה פתאום מבקשים מהם דבר כזה. וגם זה בייש חלק מהם שהם לא ידעו.
רמי יונס: איך זה קורה? האם זה כי בספרים שיצאו בשנים האחרונות כמעט ואין מפות?
אפרת בן זאב: אז מחקרים הראו שכן היו מפות, אבל גם כשהיו מפות הן היו מבלבלות. כי נגיד נתנו לך מפה של ישראל אז נתנו לך ארבע מפות: ישראל בתקופת המנדט, ישראל לפני 67 ישראל אחרי 67. ותלמיד לא יודע לפרש את הדברים האלו, לא מבין מה יש עכשיו, הוא מבין שיש איזה מן בלבול לגבי זה. ואני חושבת שזה קשור לתפיסה בארץ, שלפעמים העבר והעתיד יותר חשובים מההווה, יש איזה טשטוש של ההוויה הנוכחית.
קריינות: מה שכן, בישראל של 2017, מורים שמעוניינים להעלות מודעות אצל תלמידיהם, יכול להיות שמסתכנים באובדן משרתם.
מנהלת בית ספר: בחרתי לדבר איתך... ולא במייל, מהסיבה הפשוטה שכל מה שאני רוצה להגיד יגרום לכך שיגיע לפה מנהל אחר במקומי. לא הייתי רוצה שפתאום תצא פה איזו תלונה שבעצם בית הספר מקדם תכנים "שמאלנים קיצוניים", כמו הקו הירוק.
גל אורון: אתה מסומן, אני יודע שהרבה תלמידים אומרים המורה הזה והזה אבל זה ברוח יחסית, אני מצליח איכשהו בדרך כלל לעשות את זה ברוח טובה.
רמי יונס: אולי זה נכון מבחינת המדינה לנסות ולטשטש את הו הירוק במערכת החינוך הישראלית, הרי מדובר באותה מדינה שמעוניינת לשים את התלמידים שלה על מסלול ישיר לשירות בצבא המוסרי בגלקסיה. איך הם יצליחו לשרת את ארצם אם הם ידעו את גבולותיה של מדינת ישראל?

סוף תמלול הכתבה: מי מפחד מהקו הירוק?

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס