בודקות תקשורת- חזרתו של גולן ללב הקונצנזוס

תמלול הכתבה: בודקות תקשורת- חזרתו של גולן ללב הקונצנזוס

נגה כהן: אייל גולן ממשיך לרדוף אותנו. בשבת בערב שידר ערוץ 2 ראיון מתוקשר של דנה וייס עם הזמר. הראיון בפריים טיים הגיע אחרי ראיון ארוך ב"ידיעות אחרונות" ואחרי כתבה מפרגנת במאקו. זו לא הפעם הראשונה שאייל גולן מקבל במה מרכזית במדיות האלו ובמדיות שקשורות אליהן, כמו ynet ופנאי פלוס.
לפני כשנתיים וחצי הזמר אייל גולן הואשם באלימות מינית כלפי קטינות. התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה. מאז, אנחנו כקהל, מוצפים באייטמים תקשורתיים מפרגנים, שהמטרה שלהם היא להחזיר את גולן ללב הקונצנזוס.
הכתבה של דנה וייס לא הייתה שונה בהרבה. וייס ניסתה אמנם להעמיד את גולן אל מול האספקטים הפליליים והמוסריים של המעשים שלו, אבל היא נתקלה בחומה בצורה כמעט לחלוטין ועטופה בהרבה יחסי ציבור. הנראטיב שעבר בסוף היה הנראטיב של גולן – של הגבר המבולבל והמוסרי שלא עשה שום דבר רע, אבל שמותר לו לקחת מין כל עוד זה חוקי. וייס לא הצליחה להציב נראטיב נגדי, בין השאר, כי גולן סירב לנהל איתה דיון, אבל גם כי הכתבה בוימה כך, שהיא הציפה אצל הצופים חמלה ואמפטיה, תוך שהיא מעניקה הצצה לחייו האישיים של גולן, למשפחה התומכת, לבת הזוג ולילדים שסוחטים דמעה מגולן ומהצופים.
כל עוד ערוצי התקשורת ממשיכים לתת במה לאנשים שהמוסריות שלהם מפוקפקת, הם מאפשרים לאנשים האלה לשלוט בשיח ולעצב את הדימוי הציבורי שלהם. בין אם מדובר בכתבות פרי יחסי הציבור של רני רהב, ובין אם מדובר ברצון לגרוף רייטינג, כל עוד הכתבות הללו על אייל גולן ממשיכות להופיע, ערוצי התקשורת דוחפים לנו לגרון את תרבות האונס, שזו תרבות שמטשטשת את הגבולות בין מין ברצון לבין כפייה מינית.

סוף תמלול הכתבה: בודקות תקשורת- חזרתו של גולן ללב הקונצנזוס