תמלול הכתבה: סדר חברתי 3/12/2014

מגישה: נתחיל עם ירושלים. במהדורות הקודמות דיווחנו על השימוש המופרז שעושה המשטרה בהצבת מחסומים ובירי של גז מדמיע ללא אבחנה בשכונות הפלסטיניות שבירושלים המזרחית, דבר שמהווה ענישה קולקטיבית. בחודשים האחרונים, החלה המשטרה להשתמש גם בבואש - נשק לפיזור הפגנות שנפוץ בשימוש הצבא בהפגנות ברחבי הגדה. מדובר במשאית שנוסעת לעבר המפגינים ומתיזה עליהם נוזל מסריח שריחו נשאר ימים רבים. מסתבר, שהשימוש בבואש נעשה בירושלים המזרחיתלא פעם, בניגוד לכללים ולא באמת כדי לפזר מפגינים. מעדויות תושבים, הבואש מופעל בלילה כשאין כלל הפגנות, הנוזל המצחין מותז על מבנים, בתי מגורים וחנויות. התושבים, נאלצים לחיות ימים ארוכים עם צחנה כבדה המעוררת בחילה.  

 עו"ד אן סוצ'יו: הגיעו אלינו המון עדויות, צריך להבין, בחודשים האחרונים נעשה שימוש ב"בואש" כמעט לילה לילה בשכונות שונות, כמעט כל השכונות נפגעו מהשימוש ב"בואש", בעיקר עיסאוויה, ג'אבל מוכבר, צור באהר, א-טור והגיעו אלינו עדויות של משפחות שפשוט ישבו בבית לפני שהילדים הלכו לישון ופתאום החלון התנפץ, והריח המסריח הזה, הסילון של הבואש נכנס לתוך הבית ובעצם השפריץ על כל הסלון. הגיעו אלינו תלונות,על אנשים חולים שפשוט לא יכלו להישאר בבית שאליו הבואש חדר. הגיעו אפילו עדויות מבי"ח אל-מוקאסד במזרח ירושלים, שהבואש ירה ממש בסמוך לבי"ח, ובי"ח נאלץ לפנות חולים למחלקות אחרות, חולים שסבלו מאסתמה...

 מגישה: בשבוע שעבר, פנתה האגודה לזכויות האזרח למפכ"ל המשטרה בדרישה להפסיק את השימוש בבואש בירושלים המזרחית, מכיוון שלא ניתן לשמור שם על הנוהל המשטרתי המסדיר את השימוש בו - שימוש בשטחים פתוחים בלבד ואיסור פגיעה בקשישים, בילדים ובנשים בהריון.

עו"ד אן סוצ'יו: צריך להבין, מדובר על שכונות מאוד מאוד צפופות, עשרות אלפי אנשים סובלים, יום יום לילה לילה את הסירחון הכבד הזה. מדובר בתושבים שאין להם שום קשר להפרות הסדר ובפועל בעצם, אין דרך אחרת להתייחס לאמצעי הזה אלא בדרך של ענישה קולקטיבית.

 מגישה: נציין, כי קיים פער מקומם בהתייחסות המשטרה לרמת הסיכון במגע עם הבואש. כאשר מדובר בתושבים, החומר מוגדר בנהלים ככזה ש"אינו מהווה סיכון בריאותי לבני אדם" ואילו כאשר מדובר בשוטרים הבאים במגע עם החומר לצורך תפעולו, המשטרה בנהליה, מזהירה אותם לגבי סיכונים, כגון: חנק כתוצאה מהשתנקות, שיעול יתר ורגישות אלרגית. מעניין.

 מגישהולנשק כימי נוסף, כזה שהשתיקה יפה לו - כך לפחות על פי ממשלות ישראל. רבות ממדינות העולם הבינו בשנים האחרונות שאין להשתמש בנשק להשמדה המונית גם לא לצורך הרתעה. בישראל, הנשק הכימי מוצג בתקשורת בהקשר של סוריה וכל שיח אחר, ביחס לישראל, מושתק.

 דב חנין: מדיניות העמימות של ישראל שהתחילה מהסוגיה של הנשק הגרעיני, הפכה להיות עמימות מאוד מאוד רחבה. יש היום מטריה של עמימות מסביב לנשק גרעיני ומסביב לנשק ביולוגי ומסביב לנשק כימי ומעבר לכל העמימויות האלו הגיע הזמן שאנחנו נתחיל לקיים דיון על שאלות שהן שאלות גורליות. לנו אזרחים בישראל ולנו אזרחים במזרח התיכון. אני חושב שהאינטרס שלנו הוא לגרום לכך שבסופו של דבר המזרח תיכון יהיה מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית

 מגישה: אך האם מדיניות העמימות עדיין רלוונטית במזרח התיכון, שמתחיל להתפרק מנשק כימי? על כך ועל סוגיות נוספות בנושא, שוחחו מומחים בינלאומיים, בכנס שהתקיים לאחרונה בתל אביב ובכנסת.

 פיטר שאווצק: האיום האסטרטגי של נשק כימי מסוריה הוסר, 98% ממאגר הנשק הושמד, פחות משנה לאחר ההחלטה לעשות זאת. ההצלחה של המשימה הסורית מעידה שהאמנה נגד נשק כימי פועלת. זו אמנה מוצלחת.

 דב חנין: צריך לזכור שישנה אמנה בינלאומית שאוסרת על השימוש בנשק כימי, מדינת ישראל חתמה על האמנה הזו ובמהלך השנה הקרובה אנחנו נישאר האחרונים יחד עם צפון קוריאה ומצריים שלא לאשרר את האמנה הזו.

 מגישהמשמעות אשרור האמנה היא התחייבות שלא לייצר או לאגור נשק כימי, ולקבל את מנגנוני האכיפה של האמנה. מעבר ליצירת דעת קהל חיובית אודות ישראל, הצטרפות לאמנה יכולה לתרום לישראל בדרכים נוספות.

 פיטר שאווצק: הצטרפות לאמנה תעניק לישראל ביטחון דיפלומטי והטבות כלכליות. בהיותה חברה באמנה נגד נשק כימי, תהיה לישראל גישה טובה יותר לכימיקלים שנחשבים מ"דרגה שנייה", כימיקלים אשר נסחרים בצורה נרחבת אבל לפי האמנה יש אפשרות להשתמש בהם. חברות באמנה לא תפגע בשום אפשרות אסטרטגית של ישראל מהסיבה הפשוטה שלא ניתן להשתמש בנשק כימי יותר, אף אחד לא ישתמש בנשק כימי יותר, זה טאבו.

 מגישהאז האם בכלל לישראל יש נשק כימי?

 ד"ר פול פ. ווקרנציג משרד החוץ הישראלי, שמגיע כמעט כל שנה לוועידת המדינות החתומות על האמנה בהאג מכחיש. הוא אמר לי ולנציגים נוספים בשיחות פרטיות ש"לישראל אין מצבור נשק כימי".

 שרון דולב: לישראל על פי הערכות יש את כל סוגי הנשק להשמדה המונית, אלו כמובן הערכות. אפשר לומר שהיה שימוש חלקי כי שימוש בזרחן לבן בשטח מאוכלס נחשב לשימוש בנשק כימי. ישראל עשתה את זה, ישראל הפסיקה לעשות את זה, תודה לאל, או תודה ללחץ בינלאומי. זה לא מספיק שלא עושה שימוש, מספיק שאנחנו לא יודעים אם יש נשק כימי. אנשים שגרים בנס ציונה לא רוצים לדעת אם יש מצבורים של נשק כימי לידםאני הייתי רוצה לדעת.

 

מגישהתיעוד מלא של הדיונים בכנס המומחים ובכנסת ניתן למצוא באתר הטלוויזיה החברתית.

מגישה: מזה שלוש וחצי שנים משתוללת בסוריה מלחמת אזרחים עקובה מדם, תחת מטריית האדישות של העולם. קרוב ל-200,000 הרוגים, וUשלושה מיליון פליטים מחוץ לסוריה - מיליון וחצי מהם נערים וילדים. ילדי סוריה איבדו את בתיהם, את הוריהם, את האפשרות ללמוד ובעצם את עתידם. אצלנו, בישראל לא כולם אדישים. לפני כחצי שנה הוקם הוועד לסיוע הומניטרי לעם הסורי, במטרה לסייע לילדים סורים הנמצאים במחנות פליטים מחוץ לסוריה. הועד כולל אנשי ציבור יהודים וערבים. בתחילת השבוע קיים הוועד אירוע התרמה.

עודה בשאראת: אנחנו כאן למען ההמונים שסובלים שם, ולכן זה הזמן לפנות ליהודים ולערבים כאן ובכל הארץ – תפתחו את הלב וגם תפתחו את הארנק ותתרמו בנדיבות לעם הסובל מעבר לגבול. הרי המחשבה בלב אומרת שכל תרומה תעניק חיוך לילד רעב והתרומה השנייה תסיר עננה מלבה של אם החרדה ממצב בריאותו של הבן שלה, ועוד תרומה תביא עוד טיפה של אתנחתא בים הדמעות שמציף את העם הסורי.

מגישה: אחת השאלות שהופנתה למארגנים הייתה: למה דווקא ילדים בסוריה? האם לא דחוף יותר לעזור לילדים ישראלים במצוקה או לילדים פלסטינים עזה?

אורי אבנרי: קודם כל, למה סורים? למה לא ישראלים? מה עם הילדים בעזה שהרסנו את הבתים שלהם? והתשובה שלי לעצמי: איפה שיש ילדים הזקוקים לעזרה, איפה שיש ילדים במצוקה, תפקידנו לעזור.

אסמא אגבארייה זחאלקה: אני רוצה שפה בישראל ידעו ערבים וידעו יהודים, שאפשר אחרת. שאפשר שאנשים יחברו יחד לפעילות הומניטרית, משותפת, שאין שכר בצידה, אין אינטרס מאחוריה, חוץ מאשר לקיים את המצווה האנושית הבסיסית של להיות בני אדם. וזה הדבר שיחבר בינינו. אני באמת רוצה שהמסר הזה יגיע. אז למה אני עושה את זה? אני לא עושה את זה רק למען הסורים, והילד הזה שסלמאן סיפר עליו זה לא הילד שיציל אותי מעצמי, זה הילד הזה זה אני. זה אני.

מגישהממארגני האירוע נמסר כי עד כה נתרמו כ-40,000 שקלים. להעברת תרומות - בקרו בדף הפייסבוק "הוועד לסיוע הומניטרי לעם הסורי".

 מגישה: עונת מסיק הזיתים הסתיימה, וגם השנה, חוו הפלסטינים אלימות, כריתה ושריפת עצי זית, והגבלה בנגישות חופשית לאדמותיהם. טעימה מהמסיק הפלסטיני האחרון, בכתבה הבאה.

קריינות: צומת דרכים - כאן הכביש שמוביל להתנחלות תפוח, וכאן הדרך לכפר הפלסטיני יאסוף. תושבי יאסוף המנועים מלהגיע אל חלקותיהם, לא יכלו להושיע כ-100 עצי זית שנכרתו כאן לאחרונה, בחסות החשכה. אחמד מוסטפה ומוחמד סעיד מהכפר יאסוף, התלוו אלינו לחלקה בה נכרתו העצים. לא היינו צריכים לנסוע רחוק וכבר ניסיונות הצתה התגלו לעינינו במטע שעל רכס ההר.

אחמד מוסטפה: המתנחלים באים, שמו הגלגל והדליקו אש.

אבו חאנאן: מתנחלים באים, שורפים את הזיתים, שורפים אותו. אין דבר שהם לא יעשו נגד הפלסטינים. הצבא אומרים: "אנחנו לא יכולים לעשות למתנחלים כלום". מי שיכול לעשות להם זה המשטרה, ומתי תבוא המשטרה אתה לא יודע.

קריינות: באמצע הדרך ובלי כל סיבה נראת לעין, מוצב לו מחסום. תוך מספר דקות צצים להם אנשי הביטחון של תפוח וחוסמים לנו את הנוף.

כתב: אתה תוכל לספר לי על שריפת עצים?

איש ביטחון: תכבה את המצלמה ואני אספר לך.

קריינות: אנשי הביטחון של תפוח שיעשו הכל כדי שלא נצלם את העצים הכרותים, הזעיקו את הצבא. החיילים חולפים על פנינו כאילו היינו שקופים ומעכבים מיד את מלווינו הפלסטינים.

ערף חאסן: כל יום מתנחלים יורדים לזיתים, חוטפים לנו הזיתים. עכשיו יש לנו זיתים שם, אחרי ההתנחלות. עכשיו אנחנו לא יכולים להגיע לשם לקטוף הזיתים.

קריינות: כלכלתם של כפרים פלסטינים רבים תלויה בעונת המסיק. זה גם זמן טוב לפורעים מההתנחלויות להתנכל, לגנוב ולהשחית. ארגוני זכויות אדם נרתמו לעזור לפלסטינים בתקופה קריטית זו של השנה. בין הארגונים הבולטים בשטח הם הרבנים לזכויות האדם, המשמשים כל יהודי אחר, מזה של הזרם הדתי המרכזי.

אריק אשרמן: אנחנו כבר מתעסקים בזה מאז 2001. בהתחלה אנחנו והפלסטינים, שאנחנו מנסים להיות מגנים אנושיים, ספגנו ירי, מכות. בסוף הלכנו לבג"צ יחד עם האגודה לזכויות האזרח ו-5 מועצות מקומיות פלסטיניות וכתוצאה מפסק הדין ב-2006, המצב מאוד שונה.

קריינות: הודות לפסיקת בג"צ הצבא מחויב לאפשר לפלסטינים להגיע לאדמותיהם בתקופת המסיק, אך מגבלות רבות עדין מורמות לאורך קו התפר.

יחיאל גריינימן: עץ זית היה סמל של סוף המבול ותחילת החיים החדשים, והתגלגל מהמקורות שלנו עץ זית או עלי זית, כסמל לשלום. יש מדרשים שמדברים על עץ הזית כסמל של עם ישראל. בנסיבות של רדיפות של רומאים כורתים עץ זית הוא צומח מחדש. עם ישראל הוא כזה. לפעמים אני מרגיש שהפלסטינים הם היהודים החדשים פה בסביבה. עושים להם, ולוחצים עליהם והם ממשיכים לחיות.

עצים הזה, אני זוכר אותם מאז שאני קטן. יש לנו עצים יותר מ-500 שנה ויבוא לך איזה מתנחל מלא יודע מאיפה, מצרפת או מאמריקה ויגיד לך ש"זה אדמה שלי, מה אתה עושה פה?". הלכנו לבית משפט,. הלכתי איתם אולי יותר מ-5 פעמים לבית משפט. אז אני אמרתי לשופט שאתם מדברים על הדמוקרטיה ומדינת ישראל ואומרים "החוק זה החוק וכולם תחת החוק. אתם לא עשיתם שום דבר להם".

יחיאל גריינימן: מתנחלים מדגישים רק ערך אחד: ארץ ישראל, ארץ ישראל השלמה. שלושה דברים שעליהם צריך אדם דתי להיות מוכן להקריב את הנפש. ארץ ישראל לא אחד מהם.

כתב: באיזשהו שלב אתה גם מרביץ לי?

איש ביטחון: לא נוגע חלילה.

צריכים להיאבק על חיים פה, עם הערבים שחיים פה, ולקדש את החיים ולא רק את האדמה.

קריינות: ארגון זכויות האדם "יש דין", מציין בדו"ח שהוציא לאחרונה כי משנת 2005 ועד היום, מתוך 246 אירועים של פגיעה מכוונת בעצים בגדה, רק ארבע הניבו כתבי אישום. מה הפלא אם כן, שברוב המקרים של פגיעה בעצי זית הפלסטינים מעדיפים לא להגיש תלונה כלל.

 מגישה: והנה עדכון משמח לגבי מאבקם של עובדי מוסך צרפתי, עליו דיווחנו בעבר. בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה ע"י ארגון העובדים מען, בוטלה השבוע מניעת הכניסה לישראל של ראש ועד העובדים חאתם אבו זיאדה, שעבד במוסך 17 שנים. נזכיר: היתר הכניסה של ראש הוועד לאזור התעשייה מעלה אדומים נשלל ממנו על ידי המנהל האזרחי לאחר שמוסך צרפתי הגיש תלונת שווא בסוגיה בטחונית נגדו, כדי לפגוע בניסיון העובדים להתאגד. ביטול צו המניעה נגד ראש הוועד הפלסטיני הוא בבחינת הישג תקדימי במאבק למען זכויות העובדים באזורי ההתנחלויות, שכן מעסיקים ישראלים רבים באזור נוהגים לעשות שימוש מניפולטיבי בהיתרי העבודה כמכשיר ליצירת פחד ולמניעת התארגנות.

 מגישה: שני אירועים שראוי להצטרף אליהם. האחד, ביום רביעי השבוע, הפגנה למען העלאת שכר המינימום. צעדה שכותרתה "לא מוותרים על המינימום" תצא בשש וחצי בערב מכיכר רבין בתל אביב לבית אריאלה.

השני, כנס, שכותרתו "מרחב ציבורי בטוח" יתקיים בחיפה ביום שני 8 בדצמבר וינסה לתת מענה לשאלות: איך ניתן ליצר מרחב ציבורי בטוח בזמן קונפליקט, ומה יכולה להיות תרומתן של המנהיגות הפוליטית, התקשורת והחברה האזרחית.

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 3/12/2014

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס