תמלול הכתבה: סדר חברתי 18/11/2014

השבוע ב"סדר חברתי":
מגישה: ישראלים פונים לפרלמנטים בעולם - הכירו בפלסטין.
אלון ליאל: וביום ראשון ב-11 בבוקר היו 363 ישראלים שחתמו על מכתב לפרלמנט הבריטי להכיר בפלסטין.
מגישה: ביקור סולידאריות של ישראלים בעיסאוויה.
דרוויש דרוויש: אין לנו בית ספר כמו שצריך, אין לנו כבישים כמו שצריך, אין לנו מרכז קהילתי כמו שצריך. יש קיפוח גדול מהעירייה לתושבי עיסאוויה.
מגישה: סולקו - ונשארו לרקוד בצו בית משפט.
עירית גולדשטיין: כשאנחנו נכנסנו למשרדים אנחנו ראינו שפשוט לקחו את כל הציוד שלנו, פשוט פינו את הכל למין מחסן קטן בצד, גרמו נזקים כמובן.
מגישה: ממשיכים להיאבק במקדונלד'ס.
איריס גריג: הם גורמים לילדים לתזונה מאוד מאוד לא בריאה ובעצם גורמים לילדים לחשוב שצריכה כזו היא צריכה נבונה.
מגישה: אירוע התרמה למען ילדי סוריה והזמנה לכנס מרקס.
"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

קריאה להכרה
מגישה: הקיפאון המדיני וטרפוד כל יוזמה מדינית ע"י ממשלת ישראל, הובילו מאות ישראלים לפנות לחברי פרלמנטים שונים בעולם, כדי שיצביעו בעד ההכרה ובעד קריאה לממשלתם להכיר רשמית במדינת פלסטין. שלוש מאות ושישים חתימות נאספו ונשלחו לפרלמנט הבריטי, 550 חתימות נאספו בקריאה לפרלמנט של ספרד, 660 לפרלמנטים של דנמרק ושל אירלנד. המספר הולך וגדל מיום ליום, ובקרוב יהיו מדינות נוספות. בכנס של ארגוני השלום שהתקיים לאחרונה ב"נווה שלום - וואחת אל-סלאם" שמענו את ד"ר אלון ליאל, מי שהיה שגריר ישראל ומנכ"ל משרד החוץ, מתבטא בנושא.
אלון ליאל: לפני כשבועיים נוצרה הזדמנות, הייתי באוקספורד, שמעתי שהפרלמנט הבריטי עומד להצביע על הכרה בפלסטין, היה שם איזשהו לורד מהליברל דמוקרטים, אמרתי לו שלפי דעתי ההצבעה הזו היא קריטית משום שהיא תחליט אם ההתחלה השבדית תהפוך לאיזשהו גל או שזה יעצר שם.
אני מקבל ממנו אימייל שאומר תשמע, הליברל דמוקרטים החליטו על הכרה בפלסטין להצביע בעד, אבל אנחנו לא בטוחים שזה יעבור, ראש הממשלה נגד, השמרנים נגד. מכתב שלכם יוכל מאוד לעזור. היינו צריכים להגיש את המכתב ביום ראשון ב-11 בבוקר, זה שבת רוב הזמן, וביום ראשון ב-11 בבוקר היו 363 ישראלים שחתמו על מכתב לפרלמנט הבריטי להכיר בפלסטין. קודם כל הבריטים היו המומים, אני לא יכול לתאר לכם איזה אפקט היה למכתב הזה. בדיון עצמו, 5 שעות דיון, מספר חברי פרלמנט הקריאו את המכתב הזה. מישהו פה זוכר מה הייתה התוצאה? 274 נגד 12. מה שאנחנו מתכוונים לעשות, ואני יודע שיש פה אנשים שחתמו על המכתב, זה כל פרלמנט שידון בזה בחודשים הקרובים והגל צריך להיות בחודשים הקרובים, יקבל מאיתנו מכתב.
מגישה: להצטרפות באמצעות חתימה על המכתב לפרלמנטים, בקרו באתר "עצומה" בדף שכותרתו: "תומכים בקריאת פרלמנטים להכרה במדינה פלסטינית".

ביקור סולידאריות בעיסאוויה
מגישה: בעיסאוויה שבירושלים המזרחית, נערך בשבוע שעבר סיור סולידריות של סטודנטים ופעילים ירושלמים עם תושבי השכונה. הפעילים מחו נגד מדיניות הענישה הקולקטיבית של עיריית ירושלים כלפי תושבי ירושלים המזרחית, במיוחד בשבועות האחרונים: חסימת צירי תנועה ראשיים, מתן קנסות, ושימוש תדיר בנשק לפיזור הפגנות כגון בואש על התושבים ועל מבנים ללא אבחנה.
תושב עיסאוויה: יש לי ילד בן שלושה חודשיים, הם זורקים עליו. למה זה?
מגישה: נוכחות המשטרה בשכונה גוררת התנגדות וזריקת אבנים מצד התושבים, מפני שהיא נתפסת כחדירה אלימה של הרשויות, לאותם אזורים הסובלים מהזנחה מוחלטת מצד גורמי הממסד.
דרוויש דרוויש: עיסאוויה מוזנחת לא מהיום, ממזמן. אין לנו בית ספר כמו שצריך, אין לנו כבישים כמו שצריך, אין לנו מרכז קהילתי כמו שצריך. יש קיפוח גדול מהעירייה לתושבי עיסאוויה.
מגישה: החל משנת 2000, שוקדת עיריית ירושלים על תכנית מתאר מקומית בשם "ירושלים 2000", תכנית זו מונעת את פיתוחה של מזרח העיר וזאת למרות שהתכנית לא אושרה מעולם.
אפרת בר-כהן: עשו מהלך של תכנון שהיה אמור להגיע, על פי חוק התכנון והבנייה, לשלב של התנגדויות ובעצם הם הקפיאו את זה בשלב הזה. מה שקורה שמוסדות התכנון מתייחסים אליה כאילו שהיא בתוקף, אז מאשרים ולא מאשרים מתוקף התכנית. זה אומר שכל שכונה שרצתה קצת להסתדר וקצת להתרווח, נשארת מוגבלת ולא יכולה להתרווח והמקרה הקיצוני זה עיסאוויה. החסימות עכשיו זה כאילו הקש שהוסיפו על הגמל אחרי כל הצרות האחרות.
דרוויש דרוויש: תסתכלו, אנחנו נמצאים פה בין עיסאוויה לגבעה הצרפתית. שם גן עד ופה גיהינום.

רוקדים בצו בית משפט
מגישה: זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, כך זה בשיר, אבל זו המציאות אותה חוו בבית הספר למחול, "הקבוצה ביפו". מנהל המתנ"ס ביפו ממנו הם שוכרים את המקום, החליט לסלק אותם לאלתר לאחר שלוש עשרה שנות פעילות במקום. רוקדים בצו בית משפט - בכתבה הבאה.
קריינות: מי לא חלם פעם ללמוד לרקוד עם טובי הרקדנים בארץ? את החלום הזה מגשים בית הספר למחול "הקבוצה ביפו". עשרות תלמידים מגיעים מידי יום ליפו, אל המתנ"ס הערבי-יהודי, שם בית-הספר שוכר אולמות למחול. עד שבוקר אחד הגיעה הודעה לפינוי מיידי.
עירית גולדשטיין: ביום ראשון אני קיבלתי מכתב מעורך הדין של חברת מוסדות שהיא חברה שמפעילה העירייה, בו אנחנו מתבקשים לפנות את המקום לאלתר. שגם תבינו שהיו קורסים, יש שיעורים שרצים! באותו יום לקראת שעות אחר הצהריים הגיע לכאן מנהל התחזוקה של המקום, הגיע למשרד, אני הייתי לבד והוא פשוט התחיל בפעולה של הפינוי, החלפת המנעולים. שתביני זה היה בסביבות השעה ארבע, כשבשעה שש וחצי יש כאן קורס סמסטריאלי, הם רוקדים כבר שלושה חודשים. את הקורס עצמו אנחנו פשוט הצלחנו ככה מעכשיו לעכשיו לקיים במקום חלופי שאנחנו שוכרים.
קריינות: המרכז הקהילתי הערבי-יהודי שמשכיר את שטחו ל"קבוצה ביפו" מנוהל על-ידי איברהים אבו-שינדי מאז הקמתו ב-1993.
איתי יטוב: הבעיה המרכזית שלנו היא קודם כל עם הדרך והצורה הכוחנית שבה הוא החליט לפעול. צריך לזכור כי מדובר כאן בדמות ציבורית, בעובד עירייה שנוהג במתנ"ס הזה כבשלו.
קריינות: לאחר החלפת המנעולים פנתה "הקבוצה ביפו" לבית המשפט והשיגה צו מניעה זמני המחייב את המתנ"ס לאפשר לבית-הספר להמשיך ולפעול בו.
עירית גולדשטיין: כשאנחנו נכנסנו למשרדים אנחנו ראינו שפשוט לקחו את כל הציוד שלנו, פשוט פינו את הכל למין מחסן קטן בצד, גרמו נזקים כמובן תוך כדי. כעת אנחנו כן פועלים מכאן ומחכים שהנושא יתבהר.
כתבת: רצינו לקבל את התגובה של איברהים מדוע בעצם דרשתם מבית הספר להתפנות.
מזכירת המתנ"ס: איברהים כרגע לא מגיב על זה כי העניין נמצא בהליך משפטי ואין תגובה כרגע.
כתבת: יש אפשרות לקבל את זה בכתב?
מזכירת המתנ"ס: לא.
איתי יטוב: איברהים מנהל את המתנ"ס כבר 21 שנה, מאז שהמתנ"ס הזה בעצם הוקם. רוב התגובות שקיבלנו מהפקידים הבכירים בעירייה זה שהם יבדקו את הנושא. ניסיון שלנו להיפגש פנים אל פנים מול הגורמים האלה נענו בשלילה. העירייה כרגע לא השמיעה את קולה לבעד או לנגד. יכול להיות שהם תומכים בהתנהגות כזאת של העובד שלהם.
קריינות: חברת מוסדות חינוך המפעילה את המתנ"סים בתל-אביב מגבה את פעילותו של מנהל המתנ"ס וטוענת כי הפינוי נעשה מכיוון שאין חוזה חתום בין בית הספר למתנ"ס.
איתי יטוב: למעשה כבר הגענו להסכמה ולחוזה כתוב שמוסכם על שני הצדדים ביננו ולבינו לפני שנה , חוזה לשלוש שנים. החוזה הזה תקוע כבר מעל שנה אצל היועץ המשפטי של חברת מוסדות . אבל זה לא הפריע למר אבו שינדי להתנהל איתנו מאז על-פי החוזה לרבות שכר הדירה שהעלה לנו.
קריינות: מחברת מוסדות חינוך נמסר כי מר איברהים אבו שינדי פועל בהתאם להנחיות העירייה. יחד עם זאת, בימים אלו מתקיימים מגעים בין הצדדים בניסיון להגיע לפשרה.
הייתכן כי העירייה נתנה הנחיה להחליף מנעולים ולפנות בית-ספר למחול רגע לפני תחילת שנת הלימודים? לשאלה זו העירייה סירבה להגיב ובחרה רק לציין כי "מנהל אגף קהילה נוער וספורט, האחראי על המתנ"סים בעיר, הציע לקיים פגישה בין הצדדים על מנת להגיע לפשרה לשביעות רצון כל המעורבים, ולאפשר את המשך פעילות המחול במרכז הערבי-יהודי."
איתי יטוב: אנחנו נלחמים פה על החיים שלנו כאן, על הזכות להמשיך אחרי 13 שנה לרקוד פה וללמד פה ואנחנו מקווים שזה יקרה.

יום נגד מקדונלד'ס
מגישה: שישה עשר באוקטובר הוא יום המזון העולמי של האו"ם, אבל שלא במקרה, הוא גם יום המחאה הבינלאומי נגד רשת מקדונלד'ס בשל פגיעתה בבעלי חיים, בחברה ובסביבה. גם בישראל יצאו להפגין.
מפגינים: "צהריים לא כל כך טובים מקדונלד’ס"
קריינות: בכל שנה, כאשר האו"ם מציין את יום המזון העולמי, יוצאים פעילי זכויות בעלי חיים וארגונים סביבתיים שונים למחאה נגד רשת המזון המהיר הגדולה בעולם, ואם תשאלו אותם זה בכלל היום הבינלאומי נגד מקדונלד'ס. אז מה בעצם יש להם נגד מקדולנד'ס?
אורי שביט: האירוע הזה הוא אירוע בינלאומי, שמתקיים בעולם למעלה מ-25 שנה, זה לא אנחנו יצרנו אותו. בישראל הוא מתקיים כבר משהו כמו עשור. כשלמעשה הסמל הזה של מקדונלד'ס, ה-M הזו שאנחנו רואים בכל המקומות בעולם, כמעט בכל עיר, הוא סמל של ההשתלטות ההרסנית, הקפיטליסטית, שבה הכל, הכל נמחק אל מול הכסף.
איריס גריג: זה לא רק בעלי החיים, מיליוני בעלי החיים שנשחטים מדי יום בשביל התאגיד הזה, יש גם ניצול של בני אדם בתאגיד הזה- אם זה חקלאים במדינות עולם שלישי שלוקחים מהם אדמות בשביל לגדל את בעלי החיים, לגדל מזון לבעלי החיים, אם זה ניצול של העובדים עצמם ברחבי העולם בסניפים וכמובן ניצול שלנו בתור חברה- הם מפרסמים לנו אוכל לא בריא, הם מקדמים אכילה לא בריאה, מקדמים בעצם מחלות, הם מפרסמים לילדים - גורמים לילדים לתזונה מאוד מאוד לא בריאה ובעצם גורמים לילדים לחשוב שצריכה כזו היא צריכה נבונה.
שגיב לוי: מה שאני מחזיק ביד זה בעצם המבורגר, בתוך שי לילדים. ככה מקדונלד'ס מוכרת המבורגר לילדים. ככה היא משכנעת את ההורים והילדים שזה מה שהם צריכים לאכול, אבל בעצם היה לזה פעם חיים, זה הפרצוף שלו, ככה הוא נראה
דניאל אלסון: מקדונלד'ס זה סמל לכל כך הרבה צורות של דיכוי- דיכוי בעלי חיים שהם רוצחים בכמויות שם, דיכוי בני אדם שעובדים שם, שנפגעים על ידי המערכת הכלכלית שאותה מקדונלד'ס עוזרים לתחזק, כאילו זה חלק מהכל. מקדונלד'ס הם חלק מהכל
קריינות: זוהי כאמור השנה העשירית בה מצוין היום הבינלאומי נגד מקדולנד'ס בישראל ובסניף התל אביבי נערכו לבואו. אנחנו בזמן השיא של ארוחת הצהריים ובמקום נמצאים יותר שוטרים מלקוחות.
מפגינה: עלה לכם הרבה? זה האוכל שלכם הצרחות האלה, זה האוכל! זה המחיר של מה שאת אוכלת גברתי.
קריינות: מרבית עוברי האורח אינם מתייחסים למחאה, רק השוואה אחת מצליחה להוציא אותם מאדישותם.
מפגינים: שישה מיליון כל עשרים דקות! שישה מיליון כל עשרים דקות!
שגיב לוי: העניין הוא נכון- מי שיבוא ויוריד את הרטיות ויראה באמת מה קורה היום במשק המתועש, הם לא רואים אור יום, הם בתוך הצואה והשתן שלהם, בתוך כלובים, מובלים ברכבות מוות אל השחיטה, באוניות שנוסעות מאוסטרליה וניו זילנד לישראל על מנת להישחט כאן, רק בגלל השחיטה היהודית הכשרה, מבחינתי זה כמעט אותו הדבר.
שישה מיליון כל עשרים דקות בעצם מייצג ועושה את ההקבלה אכן לשואת היהודים, כי העניין מאוד מאוד דומה, רק שכאן מדובר על שישה מיליון על פני ארבע, חמש שנים וכאן מדובר על שישה מיליון כל עשרים דקות וכנראה זה יגדל לצערנו. ועל זה אנחנו נלחמים

למען ילדי סוריה
מגישה: ולנושא אחר. החורף כבר כאן, ומאיים על מיליון וחצי ילדים סורים במחנות הפליטים. מזה כשלוש וחצי שנים משתוללת בסוריה מלחמת אזרחים עקובה מדם, תחת מטריית האדישות של העולם. קרוב ל-200,000 הרוגים, ושלושה מיליון פליטים מחוץ לסוריה - מיליון וחצי מהם נערים וילדים. ילדי סוריה איבדו את בתיהם, את הוריהם, את האפשרות ללמוד ובעצם את עתידם. אצלנו, בישראל לא כולם אדישים. הועד לסיוע הומניטרי לעם הסורי, התארגנות משותפת של יהודים וערבים, יקיים אירוע התרמה ב 30 בחודש, בתל אביב. בין הדוברים: אורי אבנרי, רונית מטלון ועודה בשאראת. יופיעו: רות דולורס וייס, יואל בן שמחון ועוד. התרומות מיועדות לילדים הפליטים.

כנס מרקס
מגישה: ונסיים עם הזמנה לכנס מרקס, שיתקיים זו הפעם השמינית. הכנס יוקדש השנה להתבוננות מרקסיסטית על החברה, הכלכלה, הפוליטיקה, הסביבה והתרבות בישראל ובפלסטין. השתתפות בכנס היא הזדמנות לשמוע, להעמיק ולקיים דיון עם דוברים מעניינים כגון: דני פילק, אבישי ארליך, תמר גוז'נסקי, עיסאם מח'ול ואחרים. שבת בבוקר, עשרים ושתיים בחודש, בגדה השמאלית בתל אביב.

עד כאן סדר חברתי להפעם, נתראה במהדורה הבאה.

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 18/11/2014

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס