תקוה ברכה – אפשר אחרת

תמלול הכתבה: תקוה ברכה – אפשר אחרת

תקוה ברכה: אומרים עליהם שהם גייס חמישי, שהם לא נאמנים למדינה ושזכויותיהם מותנות בשירות למדינה - הפלסטינים אזרחי ישראל. רק השבוע נחשפנו לעוד מעשה טרור וחבלה והפעם באום אל-פחם, שם הוצת מסגד - אירוע שמהווה חוליה אחת בשורה של מעשי טרור כלפי האוכלוסייה הערבית. מה מקורה של השנאה הזו, מי מטפח אותה? אולי יש לזה גם קשר להפרדה הקיימת במערכת החינוך בין יהודים לערבים? במדינת ישראל חיים אזרחים יהודים וערבים במרחק גיאוגרפי קטן אבל המרחק המנטאלי ביניהם עצום. אם מדובר בילדים, הרי שפחות מאחוז אחד של התלמידים נפגשים במהלך חייהם עם האחר ונחשפים לתרבות שלו. יהודים אינם לומדים ערבית, וערבים, פחות ופחות שולטים בשפה הערבית. מצב זה מייצר ניכור, חשדנות, סטיגמות ובעיקר בורות שמגבירה שנאה ופחד. עמותת "אפשר אחרת" מפגישה בין תלמידי בתי ספר יהודים וערבים, מגיל הגן ועד התיכון, מתוך הבנה שרק בהיכרות בין אישית תיפולנה המחיצות. איך זה עובד? במפגשים, הילדים עוברים תהליך ממושך של הכנה לקראת המפגש המשותף ורק לאחר מכן לוקחים חלק בסדנאות היכרות, גיבוש ובניית אמון. העבודה נעשית בכלים אמנותיים של דרמה, יצירה, ספורט, מוזיקה, ושיח ודיון מעמיק להיכרות בינאישית ובין-תרבותית. את התכנית מגבה האמונה שאפשר לשלב ידיים ולהתגבר על הסטריאוטיפים ההדדיים. זוהי אזרחות נכונה, זוהי דמוקרטיה ראויה וזה חשוב למדינה. החוויה המשותפת, הלמידה ההדדית והחיבור הבין-קהילתי נותנים רוח חדשה וחיובית למערכת היחסים הסבוכה בין יהודים וערבים החיים בישראל.

סוף תמלול הכתבה: תקוה ברכה – אפשר אחרת