תמלול הכתבה: סדר חברתי 12/3/2014
השבוע בסדר חברתי:
חוק המשילות - מתארגנים ליום שאחרי.
אות הקלון - סנו ג'ט - מלכלכת את המסך.
נשים ישראליות בסולידאריות עם נשות עזה.
הישג לקמפיין "האקדח על שולחן המטבח" - המאבטחים משאירים את האקדח בעבודה.
מכתב השמיניסטים - מי משלם את מחיר הסרבנות.
תחרות "המורה של המדינה" - מה אומרות המורות?
טרבלסי ומאבקו במשרד הבריאות.
"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
הליכוד הערבי
קריינות: השבוע, שורת חוקי יסוד עלו על שולחן הכנסת בדיוני הנעילה של מושב החורף. במסגרתם התיקון להעלאת אחוז החסימה, שצפוי לעבור ובעיקר לפגוע בסיכוי קיומן של המפלגות הערביות בבחירות הבאות. כיצד נערכים בסיעות הערביות ליום שאחרי החוק? בכתבה הבאה.
קריינות: השבוע, שורת חוקי יסוד עלו על שולחן הכנסת בדיוני הנעילה של מושב החורף. במסגרתם התיקון להעלאת אחוז החסימה, שצפוי לעבור ובעיקר לפגוע בסיכוי קיומן של המפלגות הערביות בבחירות הבאות. כיצד נערכים בסיעות הערביות ליום שאחרי החוק? בכתבה הבאה.
חנין זועבי - אינה נוכחת.
דב חנין - אינו נוכח.
בועז טופורובסקי – בעד.
אברהים צרצור – אינו נוכח.
קריינות: חוק המשילות הכולל את העלאת אחוז החסימה שעבר הבוקר בכנסת על אף החרמת האופוזיציה, טומן בחובו גם הזדמנות ודוחף את הח"כים הערביים להתאחד ולחולל מהפך היסטורי במאזן האלקטורלי בבית המחוקקים. האם הם ינצלו את ההזדמנות ומקיימים מגעים 'קואליציוניים' להרכבת רשימה אחת?
ח"כ חנין זועבי: סוגיית ההתאחדות היא סוגיה אסטרטגית והיא גם, אני חושבת, לטובת הציבור, אבל היא לא כתוצאה מחוק המשילות ומחוק העלאת אחוז החסימה שכופה עלינו את האיחוד.
ח"כ אברהים צרצור: זה המתוק שיוצא מהעז, ננצל את זה עד הסוף, זה יכריח את המפלגות הערביות ללכת בכיוון של איחוד ולאחר הבחירות לכנסת כל אחד יפעל כראות עיניו.
ח"כ חנין זועבי: בתוך הכנסת אתה מדבר על הזכויות של הערבים נגד הפקעת אדמות, על זכויות הדיור, על העוני, על התעסוקה, על אזורי התעשייה, נגד הגזענות, אז בסוגיות האלה אין ביננו הבדלים אנחנו מצביעים על אותם חוקים, אנחנו מצביעים נגד אותם חוקים ואפילו אם תשאל עכשיו את חברי הכנסת היהודים הם לא יצליחו להבדיל בין חברי הכנסת זה למי שייך וזה לאיזה מפלגה.
קריינות: אם האופוזיציה הצליחה להתאחד בחרם שהיא הכריזה על הדיונים סביב חוקי היסוד.
אז מה אם כן היא אבן הנגף שמונעת את איחוד הרשימות?
ח"כ אברהים צרצור: אני דרשתי מכל המפלגות לפני הבחירות- בואו נעמיד את האוכלוסייה שלנו במבחן, האם הם כנים בכך שאם אנחנו נתאחד הם יקפיצו את אחוז ההצבעה, אם לאו, לצערי הרב, חברי הכנסת הערבים, במיוחד חד"ש, מצאה לנכון לא להירתם לעשייה הזאת ועל כן כנראה שהעם שלנו בתוך ישראל העניש אותנו.
ח"כ דב חנין: אנחנו בעד אחדות, אנחנו בעד שיתופי פעולה, אבל שיתופי פעולה לא יכולים להיות על בסיס לאומי. יתכן שיהיו סוציאליסטים שלא ירצו להצביע עבור האיסלמסיטים ויכולים להיות גם איסלמיסטים שלא אוהבים להצביע עבור סוציאליסטים.
כתב: לפי הסקרים האחרונים "יש עתיד" היא לא במצב שבו היא הייתה ערב הבחירות. אתם לא חוששים שאולי זה יהיה חרב מסתובבת כלפיכם?
ח"כ בועז טופורובסקי: אנחנו באמת חושבים שמיעוט מפלגות קטנות וסחטניות יעלה את המשילות ויאפשר יותר למשול במדינת ישראל... ולא להתעסק בכל מיני פוליטיקות קטנות.
ח"כ דב חנין: האמירה הזאת לערבים או שתתאחדו או שלא תהיו מיוצגים זו אמירה מתנשאת, זו אמירה שאנטישמים התייחסו בה בעבר כלפי יהודים, הרי מה זה משנה אם אתה ממר"צ או מש"ס, הרי כולנו יהודים אז למה שש"ס ומר"צ לא ילכו יחד?
מקבולה נסאר: חד"ש כל הזמן דגלה ברעיון הזה של פלורליזם ושונות ושאנחנו גם לא חברה ערבית שהיא מכסה אחת שיש לנו אותן דעות, לדעתי אין לנו את הלוקסוס הזה.
כל זה עניין של כיסוי תחת, ניסיון לשמור על המנגנון הפנימי של מפלגה או על כוחות הפנימיים או על המעמד של זה או המעמד של זה, והחברה הערבית משלמת את המחיר.
אנחנו מעדיפים רשימה אחת שהיא תייצג את דעת הציבור הרחב, זה מה שרוצה הציבור הערבי.
קריינות: מה באמת חושבים ברחוב הערבי על אפשרות לרשימה ערבית מאוחדת?
מקבולה נסאר: הרחוב הערבי מזמן מוכן ומחכה למיצוי מלא הכוח האלקטורלי והפוליטי של החברה הערבית.
הבחירות האחרונות אחוז הצבעה נמוך, זה מצביע שיש ייאוש מסוים, אנשים אפילו זונחים את הרעיון הזה שהכנסת יכולה לקדם אותנו במשהו.
ח"כ אברהים צרצור: הליכוד הזה, לא הליכוד שלהם, הליכוד שלנו, של המפלגות הערביות, יעזור בשני דברים רגישים ומאוד חשובים מבחינתנו- זה יביא לנהירת המונים ויעלה את אחוז ההצבעה מ- 56% אולי ל- 70% וזה יביא בהכרח לתוספת ממשית בתוך הכנסת.
ח"כ חנין זועבי: יש דעת קהל שאומרת בפירוש ש- 86% מהחברה הערבית, מהאזרחים, מהפלסטינים אזרחי ישראל הם בעד רשימה אחת, אין לי ספק שזה יעלה את אחוז ההצבעה.
ח"כ דב חנין: הציבור הערבי הוא ציבור מגוון ואני לא יודע אם רשימה ערבית אחת תעודד הצבעה של הציבור הערבי, אני בכלל לא בטוח בזה.
קריינות: נדמה כי שינוי דיסקט דרוש לא רק כדי להוציא לפועל איחוד, אלא במידה ולכשתקום רשימה ערבית מאוחדת גדולה, עם הגודל- יבוא התיאבון לשלטון, אולי אפילו שותפות קואליציונית של "יש עתיד" עם "ה'זועבי'ז" תבוא בחשבון.
ח"כ חנין זועבי: אם הקואליציה תאמץ את החזון של מדינת כל אזרחיה, היא תיפטר ממדינה יהודית ומכל האובססיה הגזענית של ייהוד הגליל, ותגיד מצטערת על הנכבה אז אנחנו נהיה חלק מהקואליציה הזאת.
כתב: עוד חזון למועד.
כתב: יש אפשרות שסוף כל סוף נראה אתם בקואליציה אולי אפילו עם "יש עתיד"?
ח"כ אברהים צרצור: אנחנו נתמוך בממשלה הזאת בצורה אינטנסיבית כשהממשלה הזו תאמץ לה מדיניות חברתית- כלכלית שתביא לסגירת הפערים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, ודבר שני, תדהר בריצת אמוק לכיוון עשיית שלום עם העם הפלסטיני.
מקבולה נסאר: אין פה את העניין של תאוות שלטון וכוח ויכנסו לקואליציה, זה לא מדאיג אותנו, אנחנו רוצים מקסום של הכוח של החברה הערבית על מנת שיהיו גוש חוסם בהחלטות גורליות שנוגעות אלינו, ויש המון כאלו עם ריבוי כל ההצעות הגזעניות.
מגישה: לנו ברור שיש כאן חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה וביכולת של קבוצות שונות לייצוג בכנסת. יש האומרים, כי יש כאן הזדמנות למנף את המהלך כך, שאם תורכב רשימה ערבית מאוחדת, שתשמור על עצמאות הסיעות המרכיבות אותה, בדיוק כפי שקרה בימין, יעלו סיכויו של הציבור הערבי להשפיע על סדר היום.
מגישה: לנו ברור שיש כאן חקיקה שפוגעת בדמוקרטיה וביכולת של קבוצות שונות לייצוג בכנסת. יש האומרים, כי יש כאן הזדמנות למנף את המהלך כך, שאם תורכב רשימה ערבית מאוחדת, שתשמור על עצמאות הסיעות המרכיבות אותה, בדיוק כפי שקרה בימין, יעלו סיכויו של הציבור הערבי להשפיע על סדר היום.
אות הקלון 2014
מגישה: כמה פעמים ראיתם פרסומת בטלוויזיה וחשבתם, שהיא נראית כמו פרומו לסרט פורנוגרפי? הייצוגים הפורנוגרפיים של נשים כבר לא נחשבים לתופעת שוליים, אלא חדרו ללב לבו של המיינסטרים, כך לדברי שרון צ'רקסקי, מנהלת "אות הקלון" של ויצו - פרויקט המתקיים כבר שש שנים וחושף מדי שנה את המפרסמים והפרסומות הסקסיסטיות ביותר.
ח"כ מיכל רוזין: אנחנו יכולות להיות חברות כנסת אבל הפרסומות מחזירות אותנו בכל פעם מחדש 50 שנה אחורה. הפרסומות פוגעות במהפכה הפמיניסטית, פוגעות במאבק הפמינסטי.
מגישה: בעבר זכו בפרס המפוקפק קניון ארנה, חזיות פיקס ואפילו משרד התיירות. השנה, עשרה קמפיינים התחרו על "אות הקלון", ביניהם: קרולינה למקה, נעלי אלדו, וקמפיין "תשמרי על הכוס שלך". בשבוע שעבר, באירוע לציון יום האישה הוכרז הקמפיין הסקסיסטי ביותר.
מיכל הלפרט: ובמקום הראשון המותג "סנו ג'ט", חברת הפרסום דרורי - שלומי. הסטריאוטיפים המקבעים את החשיבה שמקומן של נשים הוא במרחב הפרטי בניקיון הבית ובטיפול בילדים מנציחים פערים ואי - שוויון מגדרי בחברה הישראלית ומקשים על נשים לפרוץ את תקרת הזכוכית . מעבר לכך, נעשה בפרסומת שימוש ציני בילדות שביניהן מתפתחת דינמיקה שמנבאת איזו זהות תהיה להן שתתבגרנה: נשים תככניות, תחרותיות, ביצ'יות וכאלו ששונאות זו את זו.
ח"כ מיכל רוזין: כל כך הרבה קשיים יש לנו בחברה שאיתן אנחנו מתמודדות ואיכשהו בפרסומות אנחנו חוזרות להיות במקום הכי סטריאוטיפי, הכי תדמיתי, הכי סקסיסטי.
סולידאריות עם נשות עזה
מגישה: ועוד בנושא יום האישה, אך ממקום שנמצא הרחק מהתודעה שלנו. קבוצת נשים מעזה כתבה על מציאות החיים וההתמודדות שם: הגבלה על חופש התנועה המונעת מהן ללמוד מחוץ לעזה, המשבר הכלכלי בעקבות המצור ואי הביטחון מול ההתקפות האוויריות של ישראל. בסוף השבוע נענו נשים מצרפת וארצות הברית לקריאת התמיכה וניסו להיכנס לעזה דרך מצרים, אך הן גורשו.
קריאת מפגינות: מפריז לעזה, התנגדות! התנגדות!
מגישה: בשבת, קבוצת ישראליות הגיעה לגדר המערכת מול בית חנון, מצוידות בשלטים והביעו את תמיכתן.
ליהי יפה: ביום האישה הבינלאומי 2014 אנחנו, פעילות פמיניסטיות המתנגדות לכיבוש, בוחרות לעמוד הכי קרוב שנוכל מהשכונה הצפונית ברצועת עזה. בצד השני של הגדר חיים יותר ממיליון וחצי אישה ואיש, שקיומם נמחק לחלוטין מהתודעה הישראלית. השנה בחרנו ביום זה להגיע לעמוד כאן, מול רצועת עזה, מקום בו מאות אלפי נשים החיות תחת מצור בתנאים קשים של מחסור במים נקיים, שירותי רפואה, חינוך, הגבלת חופש התנועה ועוני. בואו נפקח עיניים ונראה מעבר לחומות.
מגישה: למרות הגדרות והחומות, המסר של הנשים מישראל הגיע לנשים בעזה, בתמונות דרך הרשתות החברתיות.
האקדח יוצא מהמטבח
והנה הישג. המאבק הציבורי לצמצום הנשק הקל בישראל נושא פירות - מסקר חדש עולה כי 85% מהמאבטחים לא לוקחים את נשקם הביתה לאחר יום העבודה. מחקרים מראים כי בבתים שבהם יש כלי ירייה הסיכון של אישה להירצח גדול פי שלושה לעומת אישה שאין בביתה כלי ירייה. ההצלחה לצמצם את כלי הנשק הגיעה כתוצאה ממאבק מתמשך באמצעות הקמפיין "האקדח על שולחן המטבח" לצמצום כלי הנשק שבידי הציבור. עקב שינוי בהנחיות של המשרד לביטחון פנים, נאסר על חברות האבטחה לשלוח את המאבטחים הביתה עם הנשק.
מכתב השמיניסטים 2014
מגישה: ולנושא אחר. מידי שנה כמעט, מצהירים תלמידי י"ב, במה שמכונה "מכתב השמיניסטים", על כוונתם לסרב לשרת בצבא מטעמים אידיאולוגיים. הניסיונות של המערכת לשפר את מעמדו של הצבא באמצעות סיפורי מורשת וביקורי קצינים בבתי הספר לא תמיד מצליחים, אל מול תלמידים שחשופים לעובדות ודעות אחרות. בשבת, העבירה קבוצה של כ-50 תלמידי י"ב את מכתב השמיניסטים -201 4 לראש הממשלה.
ענת אילון: אפילו שבבית הספר שלי המנהל מתנגד לכל הנושא של חיילים על מדים בבתי ספר. כל הזמן באים חיילים על מדים לבית הספר שלנו, יש גדנ"עות, ימי חיילות. זה כאילו מובן מאליו שמה שאנחנו צריכים לעבור זה הכנה לצבא בלי שום הסתכלות ביקורתית על התפקיד של הצבא בחברה, על זה שאם את לא הולכת לצבא החיים שלך, את מתחילה מנקודה הרבה יותר נמוכה בחברה הישראלית.
מגישה: רוב מקרי הסרבנות האידיאולוגית, הם של צעירים, שהמחיר אותו ישלמו בסביבתם אינו גדול. מעין פריבילגיה השמורה לחלקים באוכלוסיה. אבל לא רק.
רוני לקס: אין לי כל כך פריבילגיה לא להתגייס לצבא, אבל בכל זאת אני לא מתגייס כי.. הצבא הציע לי בגרויות ואין לי בגרויות, הצבא הציע לי כסף הצבא הציע לי מקום לגור בו, הצבא הציע לי הרבה דברים שלי כיוצא בשאלה, כאחד שגדל במשפחה חרדית זה יכול לתת לי המון.
לעולה מאתיופיה, אחד מהקהילה האתיופית, קשה לו יותר להצהיר על זה כי באיזשהו מקום הוא צריך להוכיח את עצמו לחברה הישראלית. אבל הוא לא יכול להתגייס לצבא כי אין כסף בבית כי המדינה דופקת אותם בגטאות אז הוא משתמט ואז הוא יושב בכלא. אני לא יודע אם אני אשב בכלא או לא אבל יש סיכוי שכן זה נותן גם לי וגם לו את האפשרות לעמוד מול הדיכוי הזה.
מגישה: לפי נתוני הצבא, אחוזי הגיוס הולכים ויורדים וביניהם אלה הנפלטים מהמערכת מסיבות כלכליות-חברתיות ללא הילת הסרבנות ההרואית. הם שמשלמים יותר מכולנו את מחיר העיוות של החברה הישראלית המגויסת.
"המורה של המדינה" (המשך)
מגישה: לאחרונה העלנו ידיעה על הרכבה של הוועדה הציבורית לתחרות "המורה של המדינה" שפורסמה באתר Ynet. בידיעה העלנו טענות על הרכבה הגברי והמיליטנטי של הוועדה ועל מיעוט אנשי החינוך שבה. בשיחה עם מספר מורות, עולה כי אופייה של הוועדה הציבורית שייסדו Ynet, ידיעות אחרונות, מפעל הפיס והסתדרות המורים, היא סימפטום לתופעה נרחבת יותר במערכת החינוך.
נעמה: בעצם מי שהיום מעריך ומנהל מורים והוראה זה אנשי צבא ואנשים שהם בעצם לא קשורים למערכת החינוך. אפשר מאוד לראות את זה בכל הרבדים בעצם של מערכת החינוך החל ממי שבונה תכניות לימוד שזה הרבה פעמים אנשים שאין להם קשר לכיתה ועד באמת דבר כזה שהוא אמור להעלות את התדמית של המורות והמורים.
נועה סביר: זה צריך להיות לפי מדדים מקצועיים ראויים שאת זה צריכים לקבוע אנשי חינוך, מומחים בתחום הזה ולא אנשי צבא, תקשורת שאין להם בהכרח הקשר לסיפור החינוכי.
נעמה: אחת המטרות המרכזיות של מערכת החינוך היום היא לגדל חיילים מוצלחים והצבא הוא בעצם נותן איזה מן אכסניה הזויה כזאת למערכת החינוך מה שלא אמור להיות בעיניי ואז זה לגיטימי במצב כזה זה לגיטימי שאנשי צבא יעריכו מורים.
מגישה: ניסיוננו לחלץ מעורכי Ynet וידיעות אחרונות תגובה לטענות עלו בתוהו.
מזכירות עורך ראשי "ידיעות אחרונות": תן לי טלפון
כתב: 0544
מזכירות עורך ראשי "ידיעות אחרונות": או. קיי, מאה אחוז אני אמסור.
מזכירות עורך ראשי Ynet: תמתין רגע אני אעביר אותך לשלי.
כתב: טוב
מחלקת שיווק Ynet: אני חושבת שיש לנו משרד שאליו אתה צריך לפנות לקבלת תגובות מYnet ? תקשר אליהם זה המשרד של דני לוי.
כתב: אפשר לדעת את שמך או שזה חסוי?.
משרדי "דני לוי": חסוי.
כתב: אה הבנתי .
מגישה: בימים אלו אנו מקדמים פנייה של ארגונים חברתיים לעורכי התחרות לשנות את הרכב הוועדה. נמשיך לעדכן בנושא.
נגישות לבריאות
מגישה: ישראל אינה גן עדן לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לא לאלו הנזקקים לאביזרים המקלים על תפקודם ולקצבת ניידות. כזהו גם המקרה של דודו טרבלסי, איש סאונד המשותק בארבע גפיים ומוכר כנכה 100 אחוז על ידי ביטוח לאומי. הוא ואביו מנהלים מאבק עיקש, כדי לזכות בכיסא גלגלים-ממונע, המגיע לדודו מתוקף החוק.
ברוך טרבלסי: דודו יושב על כיסא גלגלים 14 שנה, הכיסא שלו, השאסי שלו הלך לגמרי. יש לו זכויות במשרד הבריאות, היה לו אפילפסיה, וכל התופעות הרפואיות. אף אחד לא יכול להסיע אותו, לא נהג, ולא מלווה, הוא צריך פיפי בדרך – אני צריך לעשות לו פיפי בדרך. קורה משהו רק אני יכול...
אני עזבתי משק גדול, משק עם 40 עובדים, עזבתי הכל בשביל להסיע אותו שיוסע בכבוד. אני היום בשורה התחתונה, אני חייב מיליון 1,200,00 שקל לעולם.
מגישה: דודו ואביו אינם היחידים, כמותם יש אלפים הנתקלים במדיניות פוגענית של הועדות במשרד הבריאות, אשר מקשה ואף מונעת מזכאים ליהנות מאבזור נוח וחדשני המגיע להם מהמדינה.
קובי כהן: הבעיה שלנו מתחילה בחוק הבריאות, בתוספת השישית של החוק, כל הנושא של אביזרי שיקום וניידות אם יש עלייה בכמות האנשים שצורכים את השירות, פה מדובר בתקציב קבוע שהוא לא אין מראש הגדרה של עדכון, אין עדכונים טכנולוגיים. המחלקה הזאת נמצאת בתת תפקוד כרוני.
כתב: תגיד לי דודו בעצם מה אתה מבקש מהמדינה?
דודו טרבלסי: כיסא גלגלים, זכויות בדיור ולהתגייס לצה"ל.
מגישה: ביום שלישי השבוע, צוין "יום המעשים הטובים". הזדמנות טובה למישהו במשרדי הממשלה לקחת על עצמו להגשים את בקשתו של טרבלסי.
יוצאים לשנות
ביום ראשון יתקיים מפגש עם חושפי השחיתויות רפי רותם ושוקי מישעול. במפגש, הם יספרו על הפרשיות שחשפו או שהיו עדים להן, תוך הצגת מסמכים ועדויות. המפגש הוא חלק ממהלך שנועד לתת הכרה לחושפי השחיתויות ובניית קהילה שתהווה להם הגנה ציבורית.
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 12/3/2014
הוספת תגובה לכתבה