תמלול הכתבה: סדר חברתי 25/2/2014
השבוע בסדר חברתי:
הלקוח לא תמיד צודק - צרכני הזנות שוב על הכוונת.
המציאות עולה על כל דמיון בצורה הכי קשה שיש.
לא בז"ן של'הם - מחאה נגד הרחבת בתי הזיקוק בחיפה.
"הגדלת בז"ן זה פשע מסוכן".
קרן אור מבן דרור ימיני בסוגיית מבקשי המקלט.
בן דרור ימני: אני רוצה את הפתרון ההמוני, והפתרון ההמוני שאני הצעתי הוא פשוט- לתת לכולם אישורי עבודה.
המורה של המדינה - על וועדת הגברים שייסדו ווינט וידיעות אחרונות.
קולות מבעד מסך הברזל העזתי.
מחאות בסופ"ש - שישי בבילעין - נגד הגדר, שבת בהבימה - נגד השר"פ.
"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
הלקוח לא תמיד צודק
מגישה: תעשיית המין בישראל מגלגלת קרוב לשני מיליארד שקלים בשנה. אלפי נשים מוצאות עצמן כלואות במעגל הזנות בשל ניצול מיני בילדותן, בצירוף נסיבות חברתיות וכלכליות קשות. הצעת החוק להפללת הלקוח של שרותי הזנות, עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת ועתה מנסים הארגונים החברתיים להחזיר את החוק לקריאות נוספות. הלקוח לא תמיד צודק - בכתבה הבאה.
קריינות: מיליוני נשים נסחרות בעולם לצורכי מין. בישראל ישנן כ-15,000 נשים הכלואות בזנות, כ- 5000 מתוכם קטינות וקטינים, כשגילם הממוצע בכניסתם למעגל האימה הזה עמד על 14 בלבד. במעגלי הזנות ישנה חלוקה לשני סוגים שונים אמנם- זנות רחוב ומכוני הליווי, אך כולן חולקות את אותה הטראומה.
נעמה זאבי רבילין: ויש את הנשים של הדירות הדיסקרטיות נשים מאורגנות עם חשבון בנק, הן מחזיקות דירה בדרך כלל, גם אם הן חיות עם בן זוג, בן הזוג לא יודע, המשפחה לא יודעת, ככה העולם החברתי שלהן מאוד מצטמצם. שהמציאות עולה על כל דמיון בצורה הכי קשה שיש.
קריינות: הגברים שאתם רואים בתמונות נצפו בכניסתם לדירה דיסקרטית בדרום ת"א. ארבע בחורות, כ-35 דקות ללקוח, שניים וחצי גברים לבחורה בשעה ובחמש שעות משמרת עשרה גברים לבחורה בממוצע ואף יותר. מהו הפרופיל של הלקוח המחולל את תעשיית הזנות?
נטלי מרדכי – פרטוק: 45% מהגברים שצורכים זנות זה לא אנשים בודדים, חלכאים ונדכאים, זה אנשים נשואים, עם בנות זוג, ולפעמים אפילו יותר מבת זוג אחת.
אלון מטריקין גולד: הסיכוי של אישה להיאנס גבוה פי 200 מאשר שאר האוכלוסייה. גברים לא אונסים כי הם חרמנים, גברים אונסים בשביל לשלוט, בשביל לממש איזשהן פנטזיות.
נטלי מרדכי – פרטוק: מכריח אותה לעשות קוקיות ולדבר בקול ילדותי ומזיין את הבת שלו לכאורה, גבר שיכור שמגיע ולא מצליח לגמור וזה הופך להיות מאוד אלים כי הוא מנסה לגמור והוא רואה שהזמן שלו עומד להיגמר.
קריינות: במדינות העולם מתמודדים עם תופעת הזנות בשלושה אופנים שונים: איסור מוחלט - כמו בסין ובמדינות רבות בארצות הברית שם החוק אינו מתיר לצרוך או להעניק שירותי מין. חלופות אחרות הן מיסוד או הפללה.
אלון מטריקין גולד: מודל של מיסוד, זה מודל שקיים בהולנד מאז שנת 2000 בגרמניה מאז שנת 2001, באוסטרליה, בניו זילנד, זה איזשהו מודל שאומר הזנות הייתה מאז ומעולם, אי אפשר להיפטר ממנה ואם ככה אז עדיף שנמסד את זה ונסדיר את זה. מה שגילו זה עלייה מסחררת, ממש, בתעשיית הסחר.
הפללה זה מודל חדש, המדינה הראשונה ליישם אותו הייתה שבדיה בשנת 99' וההנחה שלה היא שיש פה אקט של ניצול, ואם יש אקט של ניצול אז יש קורבן ויש תוקף.
עידית הראל שמש: נורבגיה הגדילה לעשות והיא מאמצת את האחריות הפלילית, על גבר שצורך זנות גם לא בנורבגיה, ואני גם רוצה להגיד לך שמה שישראלים עושים בתאילנד, ועושים בדרום אמריקה, זה תיאורים ויש לנו עדויות שזה ממש פשעים נגד האנושות! זה נורבגיה ובעקבותיה הלכה איסלנד ועכשיו אירלנד כנראה הולכת לאמץ את המודל וצרפת כבר לפני חודש קיבלה.
קריינות: גם בישראל יש מגמה לצעוד אחרי מדינות סקנדינביה וזו הפעם השלישית שהצעת חוק להפללת הלקוח עולה על מסלול החקיקה.
נטלי מרדכי – פרטוק: הלקוח מייצר את כל התעשייה, והוא נהנה ולא חסר, גם הוא נהנה מדיסקרטיות דרך אגב, כשיש פשיטה של המשטרה, אומרים "פשיטה", הוא יוצא, את הנשים לוקחים לחקירה כדי לגלות מי מפעיל את הבית בושת.
קריינות: נשים לא מעטות חוששות מיישומו הצפוי של החוק, שעלול להותיר אותן ללא פרנסה וללא הגנה. מרביתן פוחדות מעתיד לא ידוע ומקצתן מבקשות לראות בעיסוקן קריירה לגיטימית. לשם כך מושם דגש מיוחד בניסוח החוק על סל השיקום והסיוע ליציאת הנשים מתוך מעגלי הזנות, אם בפתרון תעסוקתי ואם בתמיכה ובהעצמה.
עידית הראל – שמש: מאוד מאוד חשוב שנשים שהן דווקא בתוך מעגלי הזנות, וגברים, כן, לצערנו יש הרבה מאוד צעירים וחיילים, נערים וגברים בתוך תעשיית המין, שיבינו שיש עוד אפשרות, שלא מגיע להם החיים האלה.
נטלי מרדכי – פרטוק: נשים שגרות בכל המרחב פה בגוש דן מסביב, מגיעות לרכוש איזושהי התחלה של הרגלי עבודה, למידה, קורסים, הרבה מאוד קבוצות להעלאת הדימוי העצמי, וזאת הכנה לחיים בחוץ.
קריינות: החוק, אם יעבור, מטרתו תהיה לרסק את תשתיות שוק הזנות כחלק משינוי תרבותי עמוק בראיית טובת החברה, עם דגש מיוחד על שיקום הנשים והגברים שנקלעו לזנות, כמו גם שיקום והדרכת הלקוחות, לצד הפללתם. מה שעשה החוק לסחר השנים בישראל, נקווה שיעשה חוק הפללת הלקוח לזנות וסצנת הגיהינום הזאת תמחק מהרחובות ומהתרבות שלנו.
מגישה: יישומו של החוק צפוי לעלות כסף רב, ולכן קיים החשש כי כדי להעבירו, יסירו ממנו מציעי החוק את מסלולי השיקום. אז, אותן נשים העוסקות בזנות מחוסר ברירה, גם יאבדו את מקור פרנסתן וגם את האפשרות לשיקום.
לא בז"ן שלהם
מגישה: תושבי חיפה ופעילי סביבה הפגינו לאחרונה, נגד התכנית לשלש את שטחם של בתי הזיקוק וכנגד הכשרה רטרואקטיבית של תוספות הבנייה הלא חוקיות. מארגן ההפגנה ופעיל מגמה ירוקה, מאט יניקוב, ציין כי "נוצר מצב לא הגיוני בו מפעלים פטרוכימיים בלב אזור מיושב וצפוף, עתידים לקבל היתרי בינוי של מאות אלפי אחוזים נוספים מעבר למצב הקיים ומי שאמור להגן על הציבור מהעוולה הזו נאלם דום".
מפגינים: משפחת עופר מתעשרים על חשבון הילדים".
"הגדלת בז"ן זה פשע מסוכן"
מגישה: בהפגנה דרשו הפעילים משרת הבריאות יעל גרמן, לצאת נגד התכנית להרחבת בז"ן, לאור התחלואה הרבה בחיפה הנובעת מזיהום המפעלים. בדוח משרד הבריאות צוין כי ילדי חיפה מגיל אפס עד 14 הם שיאני האשפוז בגין אסתמה כתוצאה מזיהום המפעלים הפטרוכימיים.
קרן אור מימיני
מגישה: ברב שיח שהתקיים בשבוע החולף ודן בפתרונות למבקשי המקלט החיים בישראל, הציג הפובליציסט בן דרור ימיני גישה מפתיעה ביחס לקליטתם.
בן דרור ימיני: לא רוצה חולות, ולא סהרונים, ולא פה ולא שם, לא רוצה! אני רוצה את הפתרון ההומני, והפתרון ההומני שאני הצעתי פשוט- לתת לכולם אישורי עבודה. את כל המנגנונים שהיום מפעילים נגד מבקשי המקלט, בוא נפנה למקום אחר לגמרי, א. אישורי עבודה, ב. בוא ניקח איזה אחוז מסוים 20, 30, 40 אחוז, אני לא כמה מהשכר שלהם ונאמר- זה עומד לרשותכם, ליום שבו תמצאו את המקום לחזור אליו
מגישה: האכסניה שבה התקיים הדיון, בית הכנסת, השפיעה לא במעט על התכנים.
אורית מרום: ושוב בית כנסת, ושוב רגע אחד לחזור לתורה למרות שאני ממש לא תלמידת תורה, וללכת ל- "וגרים הייתם בארץ מצריים". זה לחיות במקום שבו רואים בכל אדם את צלם האלוהים, וזה מבחינתי ציווי 'זכויות אדמי' מהותי, בסיסי, ולכן אני מגדירה את עצמי מאוד כיהודייה.
מגישה: הפתרונות שהוצעו מנסים לכפר על חדלונה של המדינה, אך לא מדביקים את המצוקה והרדיפה שחווים מבקשי המקלט.
ג'וני גורדון: כל בוקר קשה לי, כל כך קשה לי, איך אני מרגיש ככה? אני מסתובב בתחנה מרכזית וזה וזה, פתאום בא אלי מישהו שוטר משטרה לוקח אותי ישר, המתקן הזה שהוא אומר עכשיו, ארבע גברים מהכפר שלי יש לי, שנתיים אף אחד לא בדק אותם, כל הגוף שלהם סימנים. יש שוטרים שמה, שביום מרביצים. כל הזמן אני בוכה, למה, מה עשיתי? נכנסתי למדינת ישראל לבקש מקלט.
המורה של המדינה
מגישה: כמה פעמים רציתם לקרוא ידיעה תקשורתית באתר חדשות ואז הסתבר לכם שמדובר בפרסומת או בקמפיין? לחיצה על ידיעה מרכזית בעמוד הבית של Ynet שכותרתה "אומרים תודה למורים", מובילה לדף "המורה של המדינה" - קמפיין לבחירת המורים המצטיינים של ישראל. הציבור, כך על פי הקמפיין, מוזמן להעניק אהבה והערכה למורים ע"י המלצה עליהם, וועדה ציבורית תבחר את ששת המורים המצטיינים של ישראל 2014. אז מי הם 14 חברי הוועדה הציבורית שיפשפשו בעשייתם של מורי ישראל ויבחרו את המצטיינים שבהם? בראש הרשימה הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, אחריו ניתן למצוא גם: את סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף עוזי דיין, את מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, מרצה, מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל, את מנהל האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך לשעבר, את ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, את מנכ"ל מפעל הפיס, את סמנכ"ל בנק מסד ואחרים. בוועדה רק שתי נשים ואילו היתר - 12 במספר, הם גברים. נשאלת השאלה איך זה שידיעות אחרונות ו-Ynet שאמורים להיות, בתור היותם גופי תקשורת, ביקורתיים כלפי החברה ומוסדותיה, מציבים ועדה שראש הממשלה והשר פירון היו מברכים עליה. אגב, הפרס למורים המצטיינים - סיור בקהילות היהודיות בתפוצות.
ועדיין עם התקשורת וליתר דיוק עם חוסר עניין תקשורתי - תאמר עלי, חייל בן 20 תושב הכפר ראמה נעדר החל מיום רביעי שעבר. ביום שבת שוחחנו עם האב.
עלי אבו לימן: בא איזה אוטו לקח אותו מאז נעלמו עקבותיו. עד הבוקר אני המשכתי להתקשר אבל בסביבות 12:00- 1:00 בלילה הטלפון שלי נסגר לגמרי. התחלתי להתקשר לחברים שלו לשאול מה, מו – אף אחד לא ידע עליו כלום. עד עכשיו אין שום מענה ממנו.
את האמת אף אחד לא מתעניין בצבא. עכשיו ברגע שהוא נעדר אף אחד לא התקשר אלי מהצבא.
מגישה: מפתיע שחייל צה"ל נעדר כבר כמעט שבוע והתקשורת הישראלית לא מדווחת ומתחקרת. ברור שהגורמים העוסקים באיתור החייל הדרוזי היו פועלים נמרצות, לו הנושא היה בכותרות.
עזה שמאחורי הגדר
מגישה: בכל שבוע מפגינים תושבי עזה באזור החיץ הסמוך לחומה. בשישי שעבר נפצעו 13 מפגינים, בינהם ילד בן 11 שנפצע בראשו מירי רימון גז בכינון ישיר. דברנו עם מאג'ד אבו-סאלאמה, פעיל שמאל מקבוצת "אינתיפאדת הצעירים" בעזה, על המצב הקשה שהוביל אותם להפגין.
מאג'ד אבו-סאלאמה: דייגים וחקלאים הם קהילה גדולה ענקית , ורוב האדמה החקלאית בעזה נמצאת קרוב לחומה, ואת האדמה הזו ישראל כובשת, ולא נותנת לחקלאים לעבד את באדמתם, הם לקחו 35% מאדמות החקלאיות בעזה, וזה משפיע כמעט על כל החקלאים בעזה, ולכן רוב הדייגים והחקלאים חיים תחת קו העוני, שבעים אחוז מהפלסטינים בעזה חיים תחת קו העוני
מגישה: בתקשורת הישראלית ההפגנות באזור החיץ בעזה כמעט ולא מדווחות, ובמקרים שיש דיווח בעקבות פגיעה במפגינים, קשה לדעת, שמדובר בפעילים לא חמושים. מאג'ד סיפר לנו על ההתנגדות הלא אלימה ועל תגובת הצבא.
מאג'ד אבו-סאלאמה: אינתיפאדת הצעירים ארגון של צעירים אינטלקטואלים מכל המפלגות ומכל תנועת הצעירים, בכל פלסטין, בירושלים, הגדה, עזה גם ב אדמות מ-48, לבנון וירדן, ואנחנו מתרחבים. אנחנו מנסים להגיע למעגלים האינטלקטואלים שיכולים לעשות לובי בשביל כל הפלסטינים.
הקבוצה בעזה יזמה הרבה מאוד פעולות יצירתיות, זו התנגדות לא אלימה
זה הלכנו לנטוע עצי זית (באזור החיץ) כדי לאתגר את הכיבוש הישראלי, והצבא הישראלי, ונטענו עצי זית שהם סמל לשלום, והם " נטעו" כדור חי ברגל שלי.
מגישה: כשהקהל הישראלי לא זוכה להיחשף לקולותיהם של העזתיים בתקשורת הישראלית, אפשר להבין מדוע רבים מהישראלים תוהים איפה פעילי השלום הפלסטינים. התשובה היא - שלפחות חלקם מפגינים בכל שבוע ואף נפגעים מ"אש כוחותנו".
מבילעין להבימה
מגישה: ובחזרה למקומות שישראלים יכולים להגיע אליהם, גם אם לא תמיד השלטון מתיר זאת. ביום שישי הקרוב תתקיים הפגנה בבילעין לציון 9 שנים למאבק נגד גדר ההפרדה. ב-20 בפברואר עלו הדחפורים על התוואי המתוכנן של הגדר, החלו בעקירת עצי הזית ובהפקעת אדמות התושבים. באותו יום נערכה בכפר ההפגנה הראשונה נגד הגדר. מאז הפך בלעין מכפר אנונימי, הידוע למתי מעט, לסמל בינלאומי של התנגדות עממית לכיבוש ולגדר ההפרדה. פרטים והסעות להפגנה בדף הפייסבוק של "אנרכיסטים נגד הגדר". וביום שבת - הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב נגד השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) ונגד הפרטת מערכת הבריאות. המפגינים יידרשו משרת הבריאות יעל גרמן להחזיר את מערכת הבריאות לציבור המטופלים, ולהביאה לכדי מערכת שוויונית וסולידרית. 1 במרץ, יום שבת, שבע בערב בכיכר הבימה תל אביב.
עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!
סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 25/2/2014
הוספת תגובה לכתבה