יום שני   14-10-2019
תמלול הכתבה: סדר חברתי 26-6-2013

מגיש: השבוע בסדר חברתי:

כותרות: ארגוני השלום התאחדו לערב של שיחות משותפות ברחבי הארץ.
קייטנות הקיץ בפתח, אם לא רשמתם את ילדיכם - הם לא יורשו להיכנס לבית הספר.
יום הפליט 2013.
מרפאה חדשה - לחסרי מעמד בישראל.
CryptoParty- סדנה להצפנת מידע לפעילים חברתיים.

מגיש: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

שולחנות עגולים:

מגיש: בתחילת השבוע התאחדו ארגוני השלום לערב של שיחות משותפות ברחבי הארץ לתמיכה וקידום יוזמות שלום. מקריית שמונה עד שדרות וב"ש דרך תל אביב ואום אל קוטוף שפרעם ורמלה. פעילי השלום לא מוותרים ושוב פותחים שולחנות, ושוב פותחים את הפה לדבר שלום פנים אל פנים למרות החום, הלחות והתסכול.

מנחה האירוע: אנחנו ארגוני השלום איחדנו מאמצים ושיתפנו פעולה כדי להפגין תמיכה ביוזמת שלום ולקרוא לשני הצדדים ישראל ופלסטין לחדש את המשא ומתן ולחתור בכנות מלאה ליישוב הסכסוך בהסכם שלום.

קובי הוברמן: עוד חוליה בדרך לעורר את הציבור לחשוב על ההזדמנות הגדולה שיש לנו עדיין ועל האומץ המנהיגותי שצריך לפתח והצורך של הושתת יד לעולם הערבי

מגיש: גם ברמלה עיר מעורבת התקיימו שולחנות עגולים שם בלטה מאוד היעדרותם של תושבי רמלה הפלסטינים.

אנחנו צריכים להיות ריאליים ובשביל להיות ריאליים צריך להביא את האנשים, איך נביא את האנשים? מאמונה זה לא יקרה.

שאנשים יצאו לרחובות לא בגלל פחד, אלא בגלל תקווה.

ח"כ עיסאווי פרייג': ערביי ישראל צריכים להיות מעורבים יותר, אבל הם עסוקים בהישרדות וכשאתה בא להוציא אותם לפעילות שהיא שלום ודו-קיום הם מתייחסים אלי: תן לי למצוא לי עבודה להרוויח עוד 200 שקל בחייאת דינאק.

ויויאן רביע: אני כן רוצה להיות חלק מהדבר הזה, אבל אני מרגישה שאני לא משפיעה, לא לוקחים אותי בחשבון, אני לא באמת זאתי שתעשה את הגלים. לי כפלסטינית פה גם לבוא לפה לא היה קל, בעצם מי שצריך לעשות את העבודה הזאת זה היהודים – אני מגויסת לשלום, אני אשת שלום.

מגיש: האם מי שלא היה שם השבוע, ולא צופה בנו עכשיו, ידע שהתקיים אירוע? שיש פעילות משמעותית שלא זוכה לסיקור ולכן לא משפיעה?
יעל פתיר: אני בתור צורכת תקשורת יכולה להגיד שהסדר יום הפוליטי שהחליט להעלים את השלום הוא הסדר יום ששולט גם בתקשורת – ואין בתקשורת הסכסוך לא קיים, הפלסטינים לא קיימים.

מוסי רז: מלכתחילה, התקשורת מביאה צד אחד בלבד של הסכסוך – הצד הסובל, זה תמיד הישראלים, וכשזה קורה כל יום זה יוצר דבר אחד ברור – הם לא רוצים שלום, אנחנו הקורבנות ועכשיו אנחנו יכולים בשקט ללכת לשתות את הבירה ולהיאבק על מחיר הקוטג'.

עו"ד טליה ששון: ההשפעה על לפחות חלקים נרחבים בתקשורת היא השפעה פוליטית שבאה ממשלה ששולטת באמצעי התקשורת בצורה כזאת או אחרת על ידי תקציבים והממשלה יש לה מדיניות מסוימת והיא רוצה שהתקשורת תדווח את מה שמשרת את המדיניות ולא על דברים אחרים שממש לא משרתים.

מגיש: גם אירוע זה לא הגיע לתודעה של הציבור הרחב בישראל בשל היעדר חשיפה תקשורתית. נראה כי שולחן דיונים אחד לא מספיק כדי לגרום לתקשורת לסקר דילמות של שלום המגיעות מהחברה האזרחית.

קייטנות בתל אביב:

מגיש: חופשת הקיץ בפתח ועמה הקייטנות הרבות. אך מה יעשו מי שאינם רשומים לקייטנה? לאן הם ילכו? מה הבעיה, ישחקו בכדור עם חברים בחצר בית הספר. אז זהו, שלפי החלטת עירית תל אביב, זה לא כל כך פשוט.

דיויד שולמן: נוצר מצב היום שבתי הספר הציבוריים בין השעות שמונה עד ארבע, ילדים בחופשים בבתי הספר שמופעלות בהם הקייטנות, לא יכולים לשחק בהם. נאמר להם בפירוש – "אתם לא יכולים להכנס". אנחנו חושבים שזאת... בגדר שערורייה, לבוא ולהגיד לילד בשטח ציבורי "אתה תשחק אך ורק אם אתה נרשם לקייטנה, תשלם 3,000-4,000 שקל". יש הורים שלא יכולים ויש הורים שעקרונית לא מוכנים. אין יותר מתקני ספורט בשלוש שכונות שמונות בסך הכל 45,000 תושבים. אין שום בעיה לקחת את שטח ביה"ס, לעשות תיחום של שטח מסוים לטובת הקייטנה, ושטח אחר שהוא שטח ציבורי, וילדים אחרים ישחקו בו.

מגיש: הקייטנות העירוניות מופעלות על ידי זכיין פרטי, והופכות את הכניסה לילדי בית הספר שלא נרשמו לקייטנה, לאסורה. מיטל להבי, ויו"ר סיעת מרץ במועצת עיריית תל אביב, הגישה שאילתא בנושא לראש העיר.

מיטל להבי: בוודאי שזו הפרטה. אתה לוקח שטח ציבורי ששייך לכולם, נועל את השער שלו ואומר "רק מי שמשלם יכנס פנימה". בתי הספר, כמו שהם מרחב בטוח לקייטנה, הם בטח מרחב בטוח לילדים. אני חושבת שבקיץ צריך לפתוח את המוסדות ולתת אפשרות כניסה גם לילדים לא משלמים. לחלק בין השטחים ובמקרה הצורך בלאו הכי יש שומר בכניסה, השומר הוא גם למטרת השיפוצים, גם למטרת הכניסה של הקייטנה.

דייויד שולמן: זה לא יעלה על הדעת, הסיטואציה הזאת. ילד קם בתשע, עשר, אחת עשרה, רוצה ללכת לשחק, והעירייה, בעצם העירייה בפועל אומרת לו "לא".

מגיש: תגובת ראש העיר לעניין: אין הצדקה ל"הפרדה מתחמית" לפרק זמן כה קצר ובשעות מוגבלות.
בקיץ הקרוב, אם שום דבר לא ישתנה, הבן של דיויד ייאלץ לשחק עם החברים האחרים שלא נרשמו לקייטנה - במקום אחר.

יום הפליט 2013:

מגיש: אמנת האו"ם לפליטים שישראל הייתה מן היוזמות שלה, במטרה לדאוג לרווחת פליטי מלחמת העולם השנייה, סייעה במהלך השנים למיליוני פליטים, שנסו על נפשם ברחבי העולם, לקבל מחסה במדינות רבות. אך אותה אמנה, לא עומדת לצידם של 55,000 מבקשי המקלט החיים בישראל, רובם מאפריקה. מדינת ישראל, דווקא היא, בחרה לא לדון בבקשות המקלט שלהם, לטפל בהם באמצעות "יחידת המסתננים" ולכלוא אותם. ביום חמישי 20 ביוני, צוין יום הפליט הבינלאומי גם בישראל, אשר הוקדש ע"י ארגוני זכויות האדם, לנושא כליאת הפליטים.

מוחמד עמר, מבקש מקלט מדרפור: מערכת הביטחון הישראלית מתייחסת בקשיחות והממשלה מתייחסת אלינו כאל פושעים, אבל אנחנו לא פושעים אנחנו פליטים, אבל הם מסרבים להכיר בנו כפליטים. אנחנו צריכים הגנה, לא בצענו שום פשע, אנחנו רק מחפשים מקום בטוח, אבל ישראל מסרבת להבין את זה.

מוחמד עמר, מבקש מקלט מדרפור: אם יהיה שלום במולדת שלי, אני אוכל לחזור בחזרה, אבל עד עכשיו כל יום ממשיכים לרצוח שם אנשים ולאנוס את הנשים וזאת הסיבה שאנחנו כאן (בישראל). אף אחד לא דואג לנו ובגלל זה החיים שלנו בסכנה.

מגיש: האירוע, כלל מוסיקה אפריקאית, שולחן הידברות בו ניתנה ההזדמנות לציבור להיחשף לסיפורם האישי של מבקשי המקלט, ודוכן החתמה לתמיכה בפליטים שכלואים בישראל.

מרפאת הפליטים:
מגיש: ועדיין באותו נושא. אי ההכרה במעמד של פליט, גורמת למבקשי המקלט להיות חסרי מעמד בישראל, דבר ששולל מהם זכויות רבות, בין היתר את הנגישות לשירותי בריאות. למעט שירותי חירום המדינה לא הציבה למבקשי המקלט פתרון נאות, אך הנה השנה, הקים משרד הבריאות מרפאה, שנועדה לשרת את חסרי המעמד. על כך בכתבה הבאה.

אוסקר אולבייה: זאת אסתר. פה היא פחות משישיה חודשים

פה הבת שלי אסתר בכיתה ב' פה היא בכיתה ג'

קריין: לאוסקר ואסתר התמזל המזל. הם בריאים ואינם זקוקים כרגע לטיפול רפואי. אך יחד עם 55 אלף מבקשי המקלט החיים כיום בישראל הם מוטרדים מאוד מהאפשרות שיזדקקו לטיפול רפואי. מדינת ישראל אמנם מעניקה "הגנה קולקטיבית" למבקשי המקלט מאפריקה, אך הם נשארים חסרי מעמד ולפיכך גם ללא זכויות רפואיות.

רן כהן: הגנה קולקטיבית זה מושג מעט מופרז יחסית למה שהם מקבלים זה נכון שאמונם לא מגרשים אותם ממדינת ישראל, אבל למעשה מעבר לאי הגירוש הזה ואשרת השהיה שיש להם פה, הם לא מקבלים שום הגנה אחרת או יכולת לחיות כאן בכבוד ובביטחון, הם לא רשאים לעבוד אינם זכאית לזכויות חברתיות כמו בריאות, כמו רווחה.

קריין: הצורך בטיפול רפואי מחד והיעדר חברות בקופת חולים מאידך, מוביל את מבקשי המקלט להימנע מקבלת טיפול במקרה הטוב או במקרה הרע להזדקק לטיפול חירום בבית חולים.

אוסקר אולבייה: אנשים היו מתפללים שהמחלה תתפוס אותם רק ביום שבת, אז הם יכלו לנסוע למזרח ירושלים לבית החולים סן ג'וזף. המצב היה מאוד מאוד קשה. הם היו מגיעים לאיכילוב ובאיכילוב לאנשים לא היה להם כסף לשלם, עם הזמן קבלת הפנים באיכילוב לא היה משהו משוה, היו חוששים להגיע לבתי החולים למי שיש לו בעיה.

קריין: בינואר השנה, חנך משרד הבריאות בפעם הראשונה, מרפאה ייחודית לפליטים הפועלת בדרום תל אביב.

אור-אל בן ארי: בסוף הם נמצאים פה וכן צריך לתת להם איזה מענה המונטארי ראשוני וגם וכן הלחץ שהופעל ע"י בתי החולים שמסה די גדולה של אנשים שמגיעים וגם פה מצב שבתי החולים לא יודעים איך לטפל בגלל שינוי תרבות מאוד מאוד גדולים.

אוסקר: היי מה שלומך? (לחיצת ידיים).

אוסקר: כמה ימים אתם עובדים כאן?

נאסר(אח): אנחנו עובדים 6 ימים בשבוע.

אוסקר: כמה משלמים על טיפול?

נאסר: 15 ₪ על הקבלה וזהו.

אוסקר: אני יכול להביא את הילדה שלי לכאן. היא בת 9.

נאסר: כן.

אוסקר: אז אתם מטפלים גם בילדים.

נאסר: כן.

אור-אל בן ארי: המרפאה מעניקה מענה לכל מי שחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא חל עליו, מרבית המטופלים שלנו מקרן אפריקה. השירות שאנו מציעים זה שירותי מיון, המיון מופעל ע"י חברת טרם ומציע רפואה דחופה. מעבדת דמים שמביאה את התשובות תוך 10 דק' . צילומי רנטגן לאורך כל שעות שירות המרפאה. בשעות הצהרים מתווספים רופאים מתנדבים ממגוון רחב של תחומים. המרפאה עדיין לא יכלה להביא מענה למקרים יותר מורכבים כמו ניתוחים ממוגרפיה סיטי אין לנו את האפשרות האלה כרגע. במקרים כאלה אנחנו שולחם את המטופלים לבי"ח לעשות את זה באופן פרטי.

קריין: הקמת המרפאה בעבור הפליטים היא בשורה של ממש, אך השמחה מהולה בספקות רבות.

אוסקר אוליבייה: א. תודה רבה. ב. אני חושב שבמדינת ישראל יש אנשים מאוד חכמים שיכולים למצוא פתרון יותר טוב.

רן כהן: זה צעד חשוב קדימה וללא ספק מבחינת של מבקשי המקלט והפליטים מדובר בהטבה משמעותית כי הם אכן יכולים לראות רופא. השאלה שצריכה להשאל למה אנחנו מקימים מרפאה נפרדת דווקא לפליטים ולמה לא משלבים אותם בתשתיות הקיימותהשאלה השנייה היא כמובן המיקום כרגע המרפאה נמצאת אך ורק בת"א מבקשי מקלט שחיים בצפון ובדרום באילת יש לא מעט יש בירושלים, לא יכולים ליהנות מהשירות הזה, עובדה נוספת היא אומנם מדובר במרפאה שמשרד הבריאות הקים אבל משרד הבריאות הפריט את מתן השירות ושם את זה בידי חברה פרטית, המרפאה לא עונה על כל הצריכים המורכבים שמבקשי מקלט זקוקים להם. לא הינו סבורים או חושבים שמשרד התחבורה צריך לייצר קו אוטובוס מיוחד לפליטים. יש תחברוה ציבורית, עולים על האוטובוס משלמים ונוסעים אותו דבר כאן יש מערכת רפאה ציבורית וצריך שכולם יוכלו להשתתף בה.

אוסקר אוליבייה: אני רוצה להיות ראליסטי. אם אני אגיד שזה לא טוב לכו לסגור את זה, אז מה יהיה. יהיה כלום. אני מעדיף שיהיה טיפה במקום שיהיה אפס. יש טיפה תודה רבה. אבל אנחנו עדיין בני אדם שחושבים ויש לי שאלה למה לא מקבלים את האפריקאים בבתי החולים של הלבנים. כי אולי הטיפול שנותנים לאפריקאים הוא טיפול יותר טוב.

אור-אל בן ארי: המרפאה נמצאת היום בשלבים של גדילה. גדילה וצמיחה, אני חושב שמשרד הבריאות גם רוני גמזו וגם ד"ר דור, מאוד קשובים למרפאה וכן רואים מה קורה ואיך קורה. ואם צריך לפתוח עוד ברים פותחים ומרחיבים.

קריין: הקמת המרפאה היא צעד חשוב למבקשי המקלט, אך האם היא באה לפתור רק את מצוקתם? אולי בעצם זהו גם פתרון לציבור הישראלי, שלא רוצה שזרים יסתובבו לו בין הרגליים ובמיוחד שלא ישכבו לו על מיטת חדר המיון רגע לפני שהוא נשכב שם.

מגיש: יקבלו שירותי בריאות - אבל רחוק מהעין.

CryptoParty

מגיש: האינטרנט והמדיה החדשה מהווים פלטפורמה נרחבת לעשייה ראדיקלית וחתרנית. לשלטונות יש לא פעם אינטרסים מנוגדים לשלנו והם מעוניינים לחשוף פעילות בטרם היא נעשית, כדי לסכלה - להמשך השליטה ההגמונית. אז מהי הדרך שלנו, הפעילות והפעילים, להגן על המידע שלנו? CryptoParty - היא סדנא מעשית בה יוצגו עקרונות האנונימיות ברשת ושיטות להצפנת מידע. הסדנה תלווה בהדגמות שיכללו: הצפנת קבצים ואימייל, חיבור אנונימי לאינטרנט, הדגמה להתקנת תוכנות לאבטחת הטלפון הסלולארי ופלאג-אינים שונים לאבטחת הדפדפנים. הסדנה תתקיים ביום רביעי בשמונה בערב, בבר קיימא שבדרום תל אביב. הביאו לפטופים וטלפונים ניידים - במהלך הסדנה ניתן יהיה להתקין את התוכנות והכלים השונים.

מגיש: עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 26-6-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית