מלווה בשני אנשי דת, יהודי ומוסלמי, הגיע האפיפיור פרנסיסקוס לארץ הקודש. בהנחה שהביקור היום יעבור בשלום, האפיפיור כבר הודיע שלא יסתפק בכך. בחודש הבא יתחלפו הרב והשייח עם הנשיאים פרס ואבו מאזן אשר יבקרו את הכס הקדוש בותיקן ויחד יתפללו משם לשלום כאן.
כי
נתניהו למד להגיד נכבה. אבל הוא עדין פוחד. אז הוא ציני, ומתנשא, ועושה השוואות למרות שאסור, כי הפלסטינים והנאצים, אנטישמים כולם, ומסיתים את כל העולם נגדנו ו... אבל הוא למד להגיד "נכבה". אפשר לראות בזה גם צעד קדימה. איך אומרים? לא משנה מה כתבו עלי, העיקר
אתמול ציינו במקומות שונים בעולם את יום האם. באין שרשים בדתרבות היהודית ליום אם שכזה, חגגנו במשך כמה עשרות שנים את יום האם הישראלית בל' בשבט לכבוד הנרייטה סאלד. לא דמות מיתולוגית כמו ריאה מלכת האלים, לא גאיה, או אמא אדמה לעבדה ולשמרה- אנחנו קיבלנו
״לא דרך כוונות״ היה מודפס על חולצות הלוחמים והלוחמות לשלום, מפיקי טקס יום הזיכרון. האירוע שאינו מקדש את עצמו, או את הטקסיות, אלא את החיים עצמם. וזו גם סיבה לכך שאיש מאלפי הנוכחים באולם, כך נדמה, לא חיכה לרגע בו יסתיים. ארוך ומרגש ומגלם אי של שפיות
חזרתי מהבקו"ם לקול צפירת יום השואה. בתי הגדולה התגייסה הבוקר. בעצמה ארזה תרמיל, לא רצתה עזרה. הראתה תעודות. למשמע שמה עלתה על האוטובוס ונסעה. דמעה של בלבול והתרגשות שהתחברה לדמעה שהזלתי רק לפני כמה שעות כשצפיתי ברשימת שינדלר. יחי ההבדל, אבל אסור
ושוב חג, וחג גם אצל השכנים הנוצרים בפסוטה. בשביל חמץ היה צריך לנסוע לתרשיחא או לחורפיש, והיום מימונה. סימה באילת ולא יהיה מי שיברך אותנו ב"תרבחו ותסעדו". רק בשנה שעברה למדתי ממנה על כוונתה של הברכה, שירווח לנו די כדי לסעוד את האחר שזקוק לכך. יותר אנשים
רציתי לנסות ולייצר דעה עצמאית על מעצרו של העיתונאי והאקטיביסט החיפאי מג'ד כיאל. בעיתונות העברית לא מצאתי כלום. סימן שאלה ראשון. וכמובן שקל למצוא ברשת מידע, כשיודעים איפה לחפש. כיאל שנעצר לפני כמה ימים מנוע מלהיפגש עם עורך-דין. סימן שאלה שני. כדי
לא רק פלשתינים שבתו והפגינו במסגרת "יום האדמה" אתמול, בפעם ה 38, את מחאתם נגד מדיניותן של ממשלות ישראל בעיקר בתחום הקרקעות. גם הבדווים בנגב פלשתינים, וגם אלה שבגליל, או שכולם ערביי ישראל? בערך כמו שכולנו יהודים. אירוע המחאה המרכזי בנגב קויים בכפר הבלתי
אתמול הושק הקמפיין תחת הסיסמא "יותר נשים יותר ביטחון": סיסמא טובה, שמתחילה להיות מגובה במעשים. על מה מדובר? לפני 13 שנים התקבלה החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, שיש צורך בייצוג שווה של נשים במוקדי קבלת החלטות, עם דגש מיוחד על אזורי סכסוך. ישראל מיהרה
עפרה נקברה בבית העלמין האזרחי /יהודי בכפר סבא. יכולנו להיות יותר יצירתיים בטקס, אולי היינו בשוק וחשבנו שהדברים ממילא מסתדרים מאליהם, אולי חששנו לפגוע ברגשות קרובי המשפחה הדתיים ואולי טרם הפנמנו את מידת החופש שמעניק חוק הזכות לקבורה אזרחית. את
היא לא ענתה לקריאה "עצור" ושלמה על כך בחייה. בדרכה הביתה, התקרבה אמנה קדיח אל הגדר ולא שעתה לחיילי צה"ל שצעקו "עצור". נהלי הפתיחה באש ליוו אותם ושמרו עליהם ועליה עד הרגע הזה. האצבע לחצה על ההדק כי לכך היא מחכה, מוכנה, מגובה במערכת שלמה צבאית, אידאולוגית,
משרד המשפטים השיק לאחרונה קמפיין למאבק בגזענות: "לחתום עם העיניים" בה מתחייבים המצטרפים "להסתכל אחד לשני בעיניים ולהצטרף לעצומה". מדובר בעצומה דיגיטלית באמצעות העלאת תמונות עיניים לרשת האינטרנט, עם המסר: אפלייה היא עברה על החוק ועוולה חברתית.
