כתבה |
פאטמה סיימה תואר בלימודי חוק ומשפט אסלאמי וחולמת להיות שופטת. בינתיים היא מספרת על הקשיים של סטודנטית בבקעת הירדן ללא גישה לאינטרנט ושאינה יכולה להגיע נקייה ללימודים, כאשר בחורף כל הדרכים אינן סלולות ומלאות בוץ. קולות מהבקעה - סדרת ראיונות עם פלסטינים ופלסטיניות על החיים בבקעת הירדן. שפה: ערביתכתוביות: עברית(לתמלול הכתבה »)
פאטמה יוסף מסאעיד: קשה למצוא אצלנו נשים שהן בתפקיד שופטת, כל השופטים הם גברים. מי ששומעת אותך צריכה להיות מהמגדר שלך, כדי שתוכלי לדבר איתה בנוחות. יש לי חלום, להיות... שופטת.
שמי פאטמה יוסף מסאעיד מהכפר אל-ג'פטליק. אני בת עשרים ואחת. סיימתי תואר באוניברסיטה הפתוחה בירושלים, בלימודי חוק ומשפט אסלאמי. בתקופת המבחנים הייתי יוצאת מכאן לאוניברסיטה, ומתעוררת בשעה חמש או שש בבוקר בגלל המרחק. אין כאן דרכים סלולות שאני יכולה לעלות עליהן, האזור כאן הופך למשהו אחר כשיורד גשם, ובדרך, הנעליים שלי התמלא בבוץ. במה הייתי נעזרת... הייתי שמה שקיות פלסטיק על הנעליים, כדי להצליח להגיע לאוניברסיטה נקייה.
בימים בהם פעל המחסום הייתי מאחרת למבחנים שלי, וקרתה פעם שפספסתי את המבחן לגמרי. בנוסף, את יודעת שאסור לנו להשתמש באינטרנט כאן. את יכולה להשתמש בסים ישראלי, אבל אין כאן חיבור יציב. זה גם הקשה על הלימודים, כי באוניברסיטה הפתוחה לומדים מהבית, הסטודנט מוכרח להשתמש באינטרנט כדי ללמוד. זה קושי שאנחנו חיים אותו כל הזמן, אין לך רגע שאפשר לשכוח אותו, זה קיים יום-יום.
הוספת תגובה לכתבה