יום שני   23-09-2019
תמלול הכתבה: יוצרים חיים בתוך חוסר הצדק

חאפז חורייני: אוקיי, כשאנחנו מדברים על אזור דרום הר חברון אנחנו מדברים על כפרים פלסטיניים שמפוזרים בדרום הר חברון והאזור ממשיך עד לקו הירוק. כל הפלסטינים חיים בכפרים קטנים כמו הכפר סארורה. לרוב הם חיים במערות ואוהלים ללא תשתיות, בלי מים זורמים, חשמל, כבישים, טלפון. ומאז הכיבוש הישראלי, מ-67' עד לעכשיו, רשויות הכיבוש הישראלי עובדות קשה רק בשביל להפוך את חייהם של הפלסטינים לקשים וקשים יותר, בשביל לגרום להם לעזוב.
קודם כל הם חילקו את האזור לשני חלקים שונים. חלק אחד מוכרז כשטח אש והם קראו לו 918. בחלק השני הפקיעו את האדמות הפלסטיניות ובנו עליהן התנחלויות.
כמעט בכל שבוע יש לנו הריסות איפשהו באזור. בגלל שרועי צאן מגדלים את הכבשים שלהם והם עלולים להיכנס לאזור צבאי סגור או מקום אחר, זה תירוץ בשביל הצבא לעצור אותם.
מחמוד חמאמדה: התחילו בשנת 2000, פינו את כל האנשים מח'ירבת חארובה, מח'ירבת סארורה, מאל-מופקרא, מכל האזור של מסאפר יטא, מההרים מדרום לחברון. עשו פינוי לשישה חודשים שאמרו זה שטח צבאי.
ב-2000, הייתי בגיל 35. 35 שנה אני לא ראיתי אף פעם שהצבא מתאמן בתוך שטח פלסטינאי. התחילו לעשות חוות מעון, התחילו לבנות אביגיל, לבנות מצפה יאיר, עשו איזה עשר התנחלויות. איך אתה אמרת זה שטח אש ואתה מתחיל לשים יהודים חדשים או התנחלויות חדשות.
חאפז חורייני: המטרה של כל החוקים האגרסיביים האלו, האלימות של המתנחלים והכל, היא בבירור לדחוק בנו להגיב בצורה אלימה. למה? כי הם צריכים סוג של תירוץ, כדי שיהיה להם קל יותר ליישם את מדיניות הפינוי. מאז, התחלנו בדרך הזו, של מאבק משותף לא-אלים. אני מתכוון, ישראלים, בינלאומיים, פלסטיניים, כולם ביחד, נלחמים בכיבוש. אתם יכולים לדמיין, כאילו, בלי תשתיות, עם חוקים אגרסיביים, אלימות מצד המתנחלים, אתם יודעים? אין יציבות בכלל. אבל אתם יודעים, הפלסטינים יוצרים חיים בין כל חוסר הצדק הזה.
עכשיו הגענו לנקודה של "צומוד". הרעיון של צומוד הוא לעודד את האנשים שכבר עזבו לחזור למערות שלהם, לאדמות שלהם, להתחיל מחדש את חייהם. התכנית היא קודם כל, להראות לכולם את האפקטיביות של מאבק משותף לא-אלים. אוקיי? ולהגיד לכולם שהמאבק שלנו מול הכיבוש הוא לא מאבק דתי. אנחנו כולנו מוסלמים, נוצרים, יהודים, ואנחנו כולם ביחד. אנחנו נלחמים נגד חוסר הצדק, אוקיי? ואנחנו נלחמים רק כדי לשים סוף לכיבוש. אז החלטנו לעשות את זה, אני מתכוון לרדת לכפר ולהתחיל ליישב את המערות, לנטוע עצים וכו'. עכשיו, אנחנו משתמשים במקום הזה עד שנעודד את האנשים לחזור חזרה. ואז התכנית היא איך ליישב מחדש את רוב המערות כאן, לעזור לאנשים ולעודד אותם לחזור, ולשתף פעולה וגם לעבוד עם בעלי האדמות. אנחנו רואים את הנכונות מצדם לחזור. אבל אתם יודעים, הייתה להם חוויה מאוד שלילית ואנחנו באמת לא יכולים להאשים אותם. הם דואגים לילדים שלהם, למשפחות שלהם וכו'.
היו בערך שלוש תקריות עם הצבא הישראלי, שפשט על המחנה והרס דברים. הוא אפילו השתמש באלימות כלפי מתנדבים פה, והרס, והחרים דברים של המחנה, אפילו את המצעים והגנרטור, כל הדברים שנחוצים כדי לחיות פה הם החרימו. שבוע שעבר, הם עצרו את אחד הפעילים ושמו אותו בכלא לשלושה ימים. לא היה אישום ברור כלפיו אז הם שחררו אותו, אבל רק אחרי ששילמנו את הערבות עליו. הם גם עצרו ילד, את הבן שלי. הוא בן 13.
הם יכולים להשתמש בכל תירוץ צבאי רק כדי לעצור אנשים ולעשות את כל הדברים האלו. הם יכולים להיכנס למערות, להרוס, לעשות הכל. אבל אנחנו אף פעם לא ויתרתנו ואנחנו ממשיכים כאן בצומוד.

סוף תמלול הכתבה: יוצרים חיים בתוך חוסר הצדק
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית