מסר של אור ותקווה לעזה

תמלול הכתבה: מסר של אור ותקווה לעזה

קריינות: בסולידריות עם תושבי עזה, אשר נמצאים בחשכה, ניסו פעילים ופעילות לשלוח מסר של אור ותקווה לעזתים, שבימים אלו ישראל החלה לצמצם עוד יותר את הקצאת החשמל בעבורם.
אלי פיליפ: אנחנו עומדים בסולידריות עם התושבים שהשמיים שלהם חשוכים, הבתים שלהם חשוכים,  אין להם חשמל. ומאירים את השמים בעצם בתקווה שהקריאה הזאת תהדהד גם במסדרונות הממשלה יחד עם העצומה, שיותר מ-3000 אזרחים כבר חתמו ושלחנו.
יעלה רענן: אנחנו בעלי כוח כאן וגם אנחנו בעלי אינטרס. והאם האינטרס שלנו להמשיך ולהתקשות על חיי האנשים שגרים פה בגבול לא כל כך רחוק מכאן?
קריינות: עד כה זכו תושבי עזה בקושי לשש שעות חשמל ביממה, והקיצוץ הצפוי הולך לפגוע גם במעט הזה - מה שיחריף את המשבר ההומניטרי ברצועה.
חנה ספרן: איך אפשר לחיות בלי חשמל? זאת זכות בסיסית של בני אדם. ומה יוצא מזה שאין להם חשמל, מה? איזה הגיון איזה מחשבה לטווח ארוך?
אלי פיליפ: זה שאי אפשר לטהר את השפכים זה גם נכנס לים התיכון והים התיכון הוא זורם גם פה, זה הים של כולנו זה יפגע בכל התושבים אי אפשר להגיד זה נמצא שם אנחנו לא רואים, לא שומעים אז זה לא פוגע בנו או שזה לא קורה. זה קורה זה פוגע בהם וזה יפגע גם בנו.
יעלה רענן: אז אבו מאזן ביקש, אני מעריכה שיש איזה בקשה אחת או שתיים שאבו מאזן ביקש שביבי לא נענה לו. הוא לא חייב דווקא לזה להיענות. ישראל בוחרת למה להיענות ולא.
חנה ספרן: זה שהפלסטינים רבים ביניהם, גם היהודים בישראל רבים ביניהם. מה כל הפלסטינים עשויים מקשה אחת? הם לא בני אדם? הם לא חברה מגוונת? פלסטינים הם חברה ככל חברה, היא חברה תחת דיכוי ומי שיש לו את המפתח של הדיכוי – ישראל.
יעלה רענן: זה ועוד איך האינטרס שלנו, לייצר שם חיים טובים לאנשים שחיים שם.
גיא: אני מקווה מאוד שתוך כדי מלחמת ההישרדות שלהם הם בכל זאת רואים שיש פה אצלנו גם אנשים שמנסים לעזור להם וחושבים עליהם.
חנה ספרן: לי יש את הפריבילגיה להתייאש, להם אין את הפריבילגיה להתייאש.

סוף תמלול הכתבה: מסר של אור ותקווה לעזה