הכרה ושיבה – משני צדי הקו

תמלול הכתבה: הכרה ושיבה – משני צדי הקו

קריינות: בחודש מאי התקיימו אירועים רבים משני צדי הקו הירוק לציון הנכבה ולמען זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. בשניים מהאירועים - צעדת השיבה באל-כאברי ליד נהריה וצעדת יום הנכבה בראמללה בגדה - השתתפו אלפים.
עומר עסאף: אני פליט מבית נבאלא ליד לוד, ליד שדה התעופה שליד לוד (נתב"ג), ואבי ואמי גורשו מפלסטין לפני 69 שנים, ואנחנו דורשים לחזור לאדמותינו.
שאדן דרוויש: אנחנו במקור מאללג'ון, כפר הרוס, שהוקם על אדמותיו קיבוץ מגידו. רוב המשפחות באום אל פחם הגיעו מאללג'ון אחרי הנכבה.
סברי סיידם: באתי לכאן כדי לציין את יום השנה ה-69 לעקירת העם הפלסטיני, ולהביע זעם כפלסטיני על השתיקה של הקהילה הבינלאומית, וכדי לדחוף את ישראל ואת בני בריתה לממש מעל 62 החלטות שהתקבלו באו"ם, הקוראות לשחרור הפלסטינים, לעצמאות הפלסטינים ולחירות הפלסטינים, שעברו 69 שנה של ייסורים. עד כאן, מספיק!
איימן עודה: בשנת 48 נגרם עוול היסטורי עמוק נגד העם הערבי הפלסטיני. העם הערבי הפלסטיני -  90 אחוז ממנו - איבד את המולדת, את האדמות, את הבתים, את קרובי המשפחה. בשביל להגיע לפיוס היסטורי בין שני העמים חייבים להכיר בעוול ההיסטורי הנורא הזה.
קריינות: ממשלות ישראל לאורך השנים מסרבות לספק פתרון למיליוני הפליטים הפלסטינים ומפזרות אשליות כאילו פתרון לסכסוך אפשרי גם בלי הכרה בזכות השיבה. בפועל המציאות מוכיחה ששאלת הפליטים נותרה בוערת וכואבת.
מונא נמורה: הם אמרו שהזקנים ימותו והצעירים ישכחו. הבתים שלנו, גם אם החלפתם את המנעולים, אנחנו נשבור אותם ונשים מנעול חדש משלנו. אנחנו לעולם לא נשכח את אדמתנו הכבושה.
עראפת אבו ראס: אני הגעתי כדי להביע סולידריות עם הפלסטינים שנאלצו לעזוב את אדמותיהם ב1948. אנחנו מאמינים בשלום, אנחנו מאמינים בדו קיום אבל אנחנו זקוקים לפתרון של שלום עבור הפליטים.
איה זינאתי: אני כפלסטינית לא רוצה לגרש אף אחד, אני רוצה שהאנשים שלי יחזרו בלי לגרש אף אחד. אני חושבת שהגיע הזמן שהישראלים היהודים יתחילו להקשיב לפלסטינים ויבינו את כאבם ואז הפחד שלהם לא יישאר, הוא יתפוגג ויעלם.
עומר שרפי: ליהודים יש מחשבה כזאת שאנחנו גזענים. אז הם מפחדים שאם יהיה רוב ערבי תקום כאן "מדינת טרור" כמו דאע"ש והם יאכלו אותה. אבל זאת לא המטרה שלנו, המטרה שלנו היא לחזור לאדמותינו שנגנבו מאתנו.
איימן עודה: מה יקרה כשהאנשים הללו יחזרו לכאברי? האם זה יפגע במישהו? אנחנו לא אנשים שדורשים לתקן עוול על ידי גרימת עוול לאחרים.
קריינות: התעמולה שעל פיה שיבת הפליטים הפלסטינים תבוא בהכרח על חשבון האוכלוסייה היהודית, מצליחה להשפיע גם על חלק ניכר מארגוני השמאל וארגוני השלום, שמתמקדים בעוול שיצר הכיבוש ב 67' ואינם נכונים להתמודד עם הנכבה ועם זכות השיבה. במציאות, שיבה של הפליטים הפלסטינים אינה מחייבת יצירת עוול חדש, וההכרה בנכבה הפלסטינית הכרחית כדי לבסס פתרון של שלום אמיתי ויציב.

סוף תמלול הכתבה: הכרה ושיבה – משני צדי הקו