מימוש שיבת פליטים בעולם

תמלול הכתבה: מימוש שיבת פליטים בעולם

מגיש: כשמדברים על מיליוני הפליטים הסורים, שבורחים מזוועות המלחמה לטורקיה או לגרמניה אף אחת לא מעלה על דעתה, שהם יישארו שם 60 שנה. ואכן, ההיסטוריה מלמדת, כי פליטים רבים בעולם, חזרו לבתיהם לאחר שסכנת המלחמה חלפה. בשבוע שעבר התקיים דיון על פרקטיקות שונות של שיבת פליטים ברחבי העולם. סלמה פורוביץ' אחת מ-4 מיליון הפליטים מהמלחמה ביוגוסלביה, סיפרה על הקשיים והכשלים בשיבת הפליטים למולדתם. סלמה פורוביץ': כל מי שנעקר בתקופת המלחמה בשנים 90'-95' בבוסניה, ניתנה לו הזכות לשוב ולקבל חזרה את הרכוש שלו. יש לנו הסכם שלום עם ניגודים. מצד אחד אתה מכיר בהפרדה האתנית של המדינה ומגרש אנשים ואז אתה אומר "יש לכם את הזכות לחזור". לחזור למה? להיות מיעוט מופלה? שזה בדיוק מה שקורה היום, מה שהופך את השיבה למאד מורכבת לאנשים, דבר שני לא היו שום השקעות במוסדות הכלכליים של המדינה לאפשר מעבר מסיוע הומינטרי לפיתוח. מגיש: דוגמא נוספת שהובאה בדיון, היא שיבת הפליטים לאחר המלחמות האתניות ורצח העם ברואנדה. ג'סטין מבאבאזי רוקבה: אני מהדור של משבר הפליטים של 1959. ההורים שלי עזבו את רואנדה וברחו לאוגנדה ונהיו פליטים. כשחזרנו לרואנדה זה היה הדור שלי ודורות טיפה יותר מבוגרים שיישמו את השיבה. ההורים לא ידעו איך לחזור. השיבה דורשת ידע, משאבים, התגיסות. מגיש: הדיון התקיים במסגרת כנס בן יומיים של עמותת זוכרות, שעסק בשיבת הפליטים הפלסטינים. בכנס הציגו צאצאים למשפחות פליטים פלסטינים, מודלים אפשריים לשיבה. מוחמד כיאל מהוועד להגנה על זכויות העקורים התייחס לניסיון הבינלאומי. מוחמד כיאל: זכות השיבה מומשה בחלק מהמדינות במיוחד כשיש רצון פוליטי בינלאומי, ולמרבה הצער הרצון הבינלאומי לא קיים כאן בפלסטין, בישראל. לאחר תוכנית החלוקה ולאחר מכן המלחמה (ב-1948) גורשו שני שליש מהעם הערבי הפלסטיני. ממשלות ישראל בזו אחר זו, בין אם בראשות מפלגת העבודה, עם מפ"ם והמפלגות האחרות ובין אם בראשות הליכוד במה שקשור לזכות השיבה יש להן אותה עמדה. במה שקשור בהפקעת אדמות ובהתנחלויות – אותה המדיניות. ישראל מונעת את זכות השיבה בכוח, בכוח צבאי. מגיש: אז כנראה שמימוש זכות השיבה אינו דבר בלתי אפשרי, כל עוד יש לכך רצון פוליטי. גם אם זה מורכב.

סוף תמלול הכתבה: מימוש שיבת פליטים בעולם