תמלול הכתבה: ישי מנוחין – עינוי נחקרים בישראל
ישי מנוחין: השבוע, הציגה מדינת ישראל את עמדתה, בפני ועדת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה. נציגי הממשלה היו חייבים לדווח לוועדה בגין מחויבותה של ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, אמנה העוסקת בזכויות הבסיסיות של כל אחד ואחד מהאזרחים במדינה – בזכויות שלנו.
למרות שישראל חתמה על האמנה ב-1966 ואשררה אותה ב-1991, היא מפרה אותה ברגל גסה. לא פלא שהמדינה נדרשה לתשובות מפולפלות ולניסוחים יצירתיים כדי להיחלץ מהתשובות המביכות לוועדה.
אך לא רק נציגי המדינה הגיעו לאו"ם, אלא גם נציגי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וארגוני זכויות אדם אחרים. הם טענו בפני הוועדה, כי למרות התחייבויותיה של ישראל באמנה זו ובאמנה נגד עינויים, שיחוקק בישראל חוק נגד עינויים, הדבר לא נעשה. ראוי לציין, שגם המלצות וועדת טירקל, ועדת חקירה ממשלתית, בנוגע לחקיקת חוק נגד עינויים לא יושמו.
הוועד טען גם שהימנעות הממשלה והכנסת, מהכנסת מנגנוני הגנה נגד עינויים כגון תיעוד ווידאו של חקירות חשודים בטחונים או ביקורי פתע במתקני חקירה על-ידי גורמים עצמאיים, היא בניגוד גמור להתחייבויות ולאמנות שאשררה המדינה. לדעתנו, היועצים המשפטיים לממשלה ולשב"כ מונעים את תיעוד החקירות, כדי למנוע חשיפת עינויים בחדרי החקירות, דבר שיוביל לחקירה פלילית נגד החוקרים ואף נגד מקבלי ההחלטות שאישרו זאת.
הוועד ביקר את מנגנון הבקרה שייסדה המדינה בשנה האחרונה בנוגע לחקירת תלונות נחקרים והפנה את תשומת לב הוועדה לנתון מדאיג - מאז שנת 2001 הוגשו למעלה מ-850 תלונות מפורטות על עינויים ואפילו חקירה פלילית אחת לא נפתחה. למעשה, שלושת היועצים המשפטיים לממשלה, בשנים אלו, הצליחו למנוע חקירה של תלונות על עינויים באופן מלא.
לסיכום - ממשלת ישראל חתמה בשמנו על התחייבויות בינלאומיות רבות. חתמה, אך לא מקיימת. הכנסת חוקקה חוקים רבים ונמנעה מחקיקת חוקים ראויים אחרים, למשל, חוק נגד עינויים. שלטון החוק "המקודש" בפי דוברי ומשפטני הממשלה חל עלינו האזרחים, אך לא מחייב אותם. אי-אפשר שלא לראות קשר ישיר בין היותה של ישראל מדינה כובשת להיותה מדינה מפרת זכויות אדם. כיבוש מחייב שימוש באמצעים אסורים לרבות עינויים ויותר מכך - מנגנוני הסתרה של ההפרות מפני האזרחים, מפנינו, וגם מפני וועדות האו"ם...
סוף תמלול הכתבה: ישי מנוחין – עינוי נחקרים בישראל
הוספת תגובה לכתבה