יום שישי   17-01-2020
תמלול הכתבה: שירותי הבריאות בעזה

עידוא דגן: קודם כל שלום ובוקר מחמוד דאהר. ספר לנו סיכום פצועים והרוגים במבצע עד עכשיו.

מחמוד דאהר: מאתמול בצהריים עד היום מגיעים הרבה אנשים לבתי חולים, מערכת הבריאות כבר פתחה עבורם. העניין הוא שאנשים עזבו את דבריהם ואת כל הרכוש שלהם בבתים וברחו כדי למצוא מקלט יותר בטוח, אבל מערכת החיים במקלטים היא לא הכי טובה- צריך לדאוג לילדים, צריך לדאוג לבעיות הרפואיות. אנחנו היום מנסים להתארגן במקלטים הללו, בבית ספר הללו כדי להביא מרפאות ניידות למשל או תרופות לחולים הכרוניים. יש חולים שסובלים מבעיות לב, מבעיות נשימה.

עידוא דגן: יש אנשים שנענו לקריאות חמאס להישאר בבתים שלהם למרות ההפגזות, ונפגעו כתוצאה מזה?

מחמוד דאהר: בטוח שלא כל האנשים עזבו. 20 אלף זה מספר מועט מתוך האוכלוסייה שגרה בצפון הרצועה, בצפון רצועת עזה גרים מעל 250 אלף בני אדם- בבית חאנון, בית להיא, בג'אבליה. אז 20 אלף בני אדם מעט. ואני בטוח שאנשים כן נשארו בבתים שלהם, אם זה כתוצאה מההרגל שלהם שהם התרגלו למצבים כאלה או שכתוצאה מהקריאה של ארגונים בעזה לא לעזוב את הבתים.

עידוא דגן: בעזה יש מצוקה של ציוד רפואי, גז ודלק, אספקת הגז והדלק לבתי החולים עוד מלפני המבצע, נכון?

מחמוד דהאר: נכון היית אספקת תרופות מעטה, היית אספקת דלק מעטה. הרי בעזה יש מחסור בחשמל כבר 8 שנים 9 שנים. הבתים וכל המערכות מתנהלות לפי מצב שבתוכו 8 שעות יש חשמל, 8 שעות נתק חשמל כדי לתת לשכונות אחרות. בתי חולים נמצאים באותן שכונות מגורים ואז מקבלים אותן כמויות של חשמל, ולכן מפעילים את הגנרטורים, וכרגע מצב הדלק בבתי החולים כדי להפעיל את הגנרטורים עומד על מספר ימים, 10 ימים. מבחינת תרופות היה מחסור כי שליש מרשימת התרופות הבסיסיות היית במחסור לפני המבצע. משרד הבריאות הפלסטיני נמצא בחוב של מעל 874 מיליון שקל עבור הספקים, ולכן לא יכל לתת אספקת התרופות.
עידוא דגן: ולסיום שאלה אישית. אתה עברת לא מעט מבצעים בעזה בעבר, איך התחושה ברחוב הפלסטיני איך התחושה האישית שלך?

מחמוד דהאר: אני אכן עברתי הרבה במלחמה ב-2008-2009. ב-2014 נאלצתי לעבור דירה, הבית שלי בעצמו זינוק מהדף של רסיסים של הפגזות. הפעם אכן גם קרה אותו דבר. הילדים והמשפחה נמצאים מחוץ לבית. מצב לא נעים, זה לא קל, זה מאוד קשה לא רק עלי אלא על כל האוכלוסייה. אתמול גם עוד עמית אחד מהעבודה, הבית שלידו הופגז בלילה והתקשר בחרדה ובהלם כדי לעבור כיוון שהבית שלו ניזוק קשה. וזה מי שגובה את המחירים, תמיד האנשים שלא מעורבים, כמו שאמרתי לך 70% מהפצועים וההרוגים. גם באוכלוסייה האזרחית משלמים מחיר הרבה, ולכן מאוד קשה, מאוד קשה.

עידוא דגן: אני מאוד מודה לך, מחמוד ותחזיקו מעמד.
מחמוד דהאר: תודה עידוא.
עידוא דגן: תודה רבה.

סוף תמלול הכתבה: שירותי הבריאות בעזה
 
 

הוספת תגובה לכתבה

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס