יום שישי   24-11-2017
תמלול הכתבה: לאכול אותן מבלי להרוג אותן

קריינות: תארו לעצמכם עולם, שבו אנו אוכלים המבורגר מבלי להרוג את הפרה, או מכינים מספר רב של שניצלים מתרנגולת אחת בלבד. בעולם כזה לא יהיה סבל מיותר לבעלי החיים, ונוכל לצמצם נזקים סביבתיים רבים.
אביגדור אבלסון: יצור בשר המשמעות שלו היא פגיעה הרבה יותר קשה באקוסיסטמות טבעיות, כי על כל קילו בשר שאנחנו רוצים לייצר, השטח שאנחנו צריכים לנקות מיערות ומאקוסיסטמות טבעיות הוא לפחות פי שלושים, אם לא יותר, מהשטח שצריך לייצר לצורך גידול של צמחים.
קריינות: למרות גל של טבעונות שפוקד אותנו, צריכת הבשר העולמית הולכת וגדלה. על כן, פיתוחים מדעיים חדשים בעשור האחרון הביאו את המדענים ליצירת בשר מתרבית של תא שנלקח מחיה. במילים מדעיות: בשר מתורבת.
שיר פרידמן: בשר מתורבת זה בשר כמו כל בשר, זה לא תחליף צמחי, זה בשר אחד לאחד, שדרך היצור שלו היא שונה לחלוטין מדרך הייצור של הבשר שאנחנו מכירים כיום. משום שהוא לא כרוך בגידול והתעללות בבעלי חיים, אלא מיצרים אותו בתרבית תאים. זה נעשה על ידי זה, שלוקחים איזשהו תא מבעל החיים, נותנים לו להתרבות, והתא הזה בסופו של דבר הופך לרקמת השריר שאותה אנחנו מכירים כבשר.
קריינות: המדען ההולנדי מארק פוסט הצליח ליצור כבר ב-2013 המבורגר מתרבית של פרה. בעקבות ההצלחה פורצת הדרך, העמותה הישראלית לחקלאות מודרנית החלה לפני כשנתיים, מחקר הבודק את האפשרות ליצירת שניצל באופן מסחרי מתרבית של תרנגולת.
אביגדור אבלסון: אנחנו רוצים בשר שיהיה כבד? נוציא תאי כבד. אם אנחנו רוצים סטייק עסיסי שמושתת על תאי שריר, פשוט צריך לדעת לקחת את התאים הנכונים. כאשר הטכנולוגיה תתפתח, ואין לי ספק שהיא תתפתח, אפשר יהיה לעשות מניפולציות אינסופיות.
יונתן אייקנבאום: אני לא יודע מה זה בשר מתורבת, זה דבר שהוא קורה במעבדות. אני לא יודע מה האינטרליות, כלומר איזה ממשקי אנרגיה יש שם, אני לא יודע גם מה הוא פולט. אני לא יודע על זה כלום. הפתרון לבעיות האקולוגיות של המשק החי, זה צמצום של משק החי ואכילה של מגוון מהצומח.
קריינות: השאיפה להפוך את תושבי העולם לצמחונים לטובת הסביבה, אינה ריאלית כרגע. תרבות הצריכה וכוחם של תאגידי הבשר חזקים ממוסר, מזכויות בעלי חיים, ואפילו מבריאות הציבור. העובדות מצביעות על צריכת בשר עולמית הולכת וגדלה, ואיתה גידול באוכלוסיית כדור הארץ. נתונים של האו"ם מצביעים כי משק החי אחראי לכ-18 אחוז מפליטת גזי החממה, יותר מכלי רכב. בנוסף, כשמונים אחוזים מהיערות שנכרתים בעולם, משמשים לשטחי מרעה. למרות כל זאת, מקבלי ההחלטות בוועידת האקלים האחרונה בפריז, נמנעו מלעסוק בנושא.
יונתן אייקנבאום: בוועידת פריז, התמקדו בנושא של מעבר מדלקים פוסיליים - מנפט, פחם וגז, למעבר לאנרגיות מתחדשות ונמנעו מלדבר על נושא כמו משק החי. רצו בוועידת פריז לקבל את התמיכה הציבורית הרחבה ביותר, ולכן העדיפו להתעסק בחשמל של האנשים ובאיך הרכבים שלהם מונעים, שזה לא אכפת לאנשים, מאשר להתעסק בצלחות של האנשים.
קריינות: לא רק בוועידת האקלים בפריז נמנעו מלהביא לתודעת הציבור את ממדי ההרס שגורם משקי החי. קשר השתיקה הקיים גם בארגוני הסביבה בארץ ובעולם.
שיר פרידמן: כבני אדם לכולנו יש אינטרס לחיות את החיים שלנו הכי טוב, גם אם אנחנו פעילי סביבה. אם תשאלי כמעט כל פעיל בגרינפיס, על אחת כמה וכמה אם תטפסי יותר גבוה, יגיד לך שכן, ברור שתעשיית הבשר זה אחד הגורמים הכי מזהמים שיש.
יונתן אייקנבאום: בשר מתורבת, הוא לא קשור אלינו. זה איזשהו משהו טכנולוגי שאם הוא יכנס לשוק, ואנשים במקום לצרוך בשר יצרכו את זה, אז אוקי, אז אנשים לא יצרכו בשר מתעשיית משק החי, אלא יצרכו בשר משם. אנחנו מתמקדים בזה שצריך מהחי לעבור יותר לצומח.
אביגדור אבלסון: להבנתי, הסיבה שהם שומרים על זכות השתיקה בעניין הזה, זה פשוט כי הם לא רוצים לדרוך על יבלות של כל מיני כאלה שנותנים להם כסף, גופים שמממנים אותם. ואם אנחנו לא הופכים כולנו לצמחונים וטבעונים, אני מאמין שהפתרון, לפחות כרגע, מה שנראה כפתרון סביר, זה הפתרון של בשר מתורבת.
קריינות: בבוא היום, בשר מתורבת יאפשר אכילת מוצרים מן החי מבלי להפוך לטבעונים מבלי להרוג את החיות. לאכול אותן מבלי לפגוע בהן, או אם תרצו - ללכת עם ולהרגיש בלי.

סוף תמלול הכתבה: לאכול אותן מבלי להרוג אותן
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. ישראל ליטמן 3 בנובמבר, 2016  בשעה 11:59

    א. כל עוד איננו טבעוניים או צמחוניים – נהיה מתורבתים ולא מתעללים ולא מענים בעלי חיים. ב. מימון המונים בעברית, בבקשה. HEADSTART מוכר וידוע – אשתתף ושלם.

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>