תמלול הכתבה: אתי אלטמן – התעללות בכלביות העירוניות
אתי אלטמן: בשקט בשקט, מתחת לאף של כולנו, מתרחשת התעללות זוועתית. זה קורה גם בעיר שלכם, בכלביות העירוניות והפרטיות. כלבים שחיים בתוך זוהמה, בבדידות איומה, כלבים חולים, שאינם מקבלים טיפול רפואי, כלבים שגוססים, גסיסה אטית וכואבת, עד שמתים או מורדמים. כלבים שמגיעים בריאים ומצבם הרפואי מתדרדר במהירות. כלבים בריאים שאיש לא בא לדרוש אותם, והם מומתים, כלבות שממליטות בהסגרים עירוניים והגורים מתים.
מאה אלף כלבים מוצאים כך את מותם מדי שנה, בכלביות העירוניות. התמונות הקשות שאנו רואים כשאנו מגיעים לרוב הכלביות, ממחישות, כי גם התנאים הבסיסיים ביותר שצריך לספק לכלבים, אינם מתקיימים.
משרד החקלאות הוא זה אשר אמון על אכיפת חוק צער בעלי חיים, אך אינו עושה דבר. הוא מאפשר לכלביות להתנהל בצורה כה נפשעת, לזלזל בחוק ובכלבים. משרד החקלאות מאפשר מצב שבו כלבים חולים אינם מקבלים טיפול רפואי. משרד החקלאות מאשר העסקת כח אדם לא מיומן, ומאפשר את ההזנחה, הזוהמה וההמתה המאסיבית והבלתי נתפסת של מאה אלף כלבים מדי שנה! משרד החקלאות אמור להגן על הכלבים, ולא על ההמתה שלהם!
עמותת 'תנו לחיות לחיות' יוצאת בימים אלו בקמפיין נוכח הזוועות, ואתם יכולים לעזור לנו! היכנסו לדף הרשמי של 'תנו לחיות לחיות' בפייסבוק ולחצו על הקישור שמאפשר לכם לשלוח מכתב אוטומטי לשר החקלאות. הפיצו את הנושא בקרב החברים שלכם ותנו לחיות לחיות. תודה.
סוף תמלול הכתבה: אתי אלטמן – התעללות בכלביות העירוניות
את רוצה להאשים מישהו? תאשימי את משרד החינוך שלא מלמד אהבת בעלי חיים מה היא, שלא מלמד את אזרחי ישראל את חשיבות העיקור והסירוס ואולי גם את משרד המשפטים שלא מעניש כראוי את המתעללים, הנוטשים והפושעים. אני לא אומרת שמה שקורה בכלביות הוא בסדר. אני אומרת, שאין משאבים ואין כספים ושמה שבאמת חסר לנו זה החינוך. אנשים לא מבינים שלנטוש כלב ברחוב – זה פשע. הם לא מבינים שיש להם צרכים בדיוק כמו לנו, לאהבה וחיים בריאים בצלם. אזרחי מדינת ישראל הם בורים בכל הנוגע לאהבת בעלי חיים והטיפול בהם וזו לא רק הבעיה של משרד החקלאות. אלא בעיה רחבה הרבה יותר. למה אין שיעורי חובה בבית הספר, עוד מינקות שמלמדים על בעלי חיים? רק שיעורים של "קרן קרב" וגם זה, חלקי בלבד? למה לא מלמדים את מדעי ההתנהגות של בעלי החיים כמו שמלמדים סוציולוגיה? כשמדינת ישראל תבין שהבעיה היא בנפש של האזרחים, במח, בידע – אז יהיה אפשר להתחיל בכלל להתייחס לבעיית הכלביות. מה עדיף? לכלבים האלה אין בית, או כי מישהו נטש אותם או כי מעולם לא היה להם. אין להם אבא ואמא שאכפת להם. אני שואלת אותך היום, מה לעשות איתם? מי אחראי עליהם? כולנו. כי זה בידיים שלנו לחנך את הילדים שלנו ואת הסובבים אותנו – אהבת בעלי חיים – מה היא. על תורתה ובורייה. מה לעשות עם הכלבים האלה? זה לא עוזר להתלונן, צריך גם למצוא פתרונות. הפתרון שלי – הוא לחנך ולקבוע חוקים על סירוס ועיקור של בעלי חיים, הרבה יותר נוקשים ממה שיש לנו עכשיו, הפתרון שלי הוא להעניש חמורות, את המתעללים והנוטשים גם יחד, כי בחוק, צריך לקבוע שנטישה = התעללות, מה שהיא באמת. אם היו מחנכים אנשים להבין את משמעות העיקור והסירוס ולא רק מראים להם שמחיר הכלבת זול יותר… אם היו מלמדים אותם איך לנהוג בכלבים שלהם, איך לשמור עליהם ונותנים להם פתרונות אמיתיים לבעיות שלהם – אז אולי, היו קצת פחות מ 100 אלף כלבים שמתים בכלביות כל שנה.