יום שישי   17-01-2020
תמלול הכתבה: קוראים לי רייצ'ל קורי

מגישה: בימים אלה מועלת ההצגה: "קוראים לי רייצ'ל קורי" המבוססת על יומניה של רייצ'ל, צעירה מוושינגטון. ההצגה מחזירה אותנו לחורף 2003 ברפיח, שם הורס צה"ל בתים של מאות פלסטינים. למאבקם של התושבים מצטרפים צעירים מכל העולם וביניהם פעילי תנועת הסולידריות הבינלאומית ה – ISM. רייצ'ל קורי, פעילת ISM, נמחצה למוות במרץ 2003 על ידי דחפור ישראלי בניסיונה להציל בית פלסטיני מהריסה.

מתוך המחזה: קוראים לי רייצ'ל קורי. נולדתי ב-10.4.1979. באולימפיה, וושינגטון. לאמא ואבא שלי – קרייג וסינדי קורי. אח – כריס, אחות – שרה, וחתולה ממש זקנה שקראו לה פיבי.

ארי רמז: מה מביא ילדה דווקא לכאן, למה דווקא לכאן, למה מכל המקומות בעולם, כאן זה המקום להתחיל לתקן את העולם, דווקא מפה, מה זה אומר עלינו, ואיזו מן אישיות יוצאת דופן, אישיות שמסוגלת להדרס על ידי בולדוזר.

מתוך המחזה: אני מקווה לראות עוד ועוד אנשים שמוכנים להתנגד לכיוון שבו העולם שלנו הולך. כיוון שבו החוויות האישיות שלנו לא רלוונטיות. שאנחנו פגומים. שהקהילות שבהן אנחנו חיים לא חשובות. שאין לנו השפעה, שהעתיד כבר הוכרע מראש.

ארי רמז: מישהי שרוצה להאמין בטוב האנושי, רוצה להאמין ביכולת של בני אדם להיות אמפתיים אחד כלפי השני, סולידריים אחד עם השני, ופתאום היא מגלה... היא מנסה להבין – אז למה לא כולם כאלה?

סיוון קרצ'נר: היא לא הייתה מאוד פוליטית בצאתה לדרך, אלא מאוד אמפתית לבני האנוש ולחברה. היא רצתה לתרום מעצמה ורצתה להיות משמעותית. לא בהכרח ממקום פוליטי פרו-פלסטיני או אנטי-ישראלי.

מתוך המחזה: נראה לי שהכלל היחיד שאני יכולה לזכור היום יכול להיות כלל טוב לחיים – כולם צריכים להרגיש בטוחים. בטוחים להיות עצמם, בטוחים פיזית, בטוחים להגיד מה שהם חושבים. פשוט בטוחים.

ארי רמז: היא יוצאת לדרך בחוסר נוחות של "משהו מרגיש לי בעולם הזה מקולקל ואני רוצה להבין מה." אז היא יוצאת עם משימה של להבין מה מקולקל בעולם הזה, "אז אני אלך למקום הכי מקולקל", ומה שנתפס בעיניה הכי מקולקל באותו רגע, היה עזה. והיא עוברת דרך מאוד קשה עד ש...כמה ימים לפני שהיא נהרגה, היא מצליחה להוציא את ה...מילה מאוד קשה, היא אומרת...

מתוך המחזה: הדבר הזה שאנחנו משלמים עליו כאן הוא רוע אמיתי.

סיוון קרצ'נר: היא התעסקה בבני אדם שכלואים בתוך הסיטואציה הזאת, וסובלים. ועל זה, בעיניי, אין ויכוח.

מתוך המחזה: אני פשוט נדהמת מהיכולת של אנשים לשמור כאן על מידה כל כך גדולה מהאנושיות שלהם, למרות הזוועה האדירה שמתרחשת בחיים שלהם והנוכחות הבלתי פוסקת של מוות מסביב. אני חושבת... אני חושבת שקוראים לזה כבוד עצמי.

ארי רמז: היא באה ואמרה: "יש איזו שהיא אמת בסיסית אנושית, שחינכו את כולנו על ברכיו, והוא לא מתקיים משום מה, ואני פשוט צריכה להראות לאנשים את הדרך." זה מבחינתה מה שהיא עשתה. היא סמכה על המין האנושי, אפשר לראות את זה ב... על הטוב הבסיסי שקיים באדם, האופטימיות שלה היא יוצאת דופן. זה הדבר יוצא הדופן שבה.

מתוך המחזה: במידה כזאת או אחרת, כולנו ילדים שסקרנים לגבי ילדים אחרים. ילדים מצרים שצועקים לעבר אישה מוזרה שנודדת לכיוון הטנקים, ילדים פלסטינים שנורים על ידי הטנקים כשהם מציצים מאחורי קירות בשביל לראות מה קורה. ילדים מכל העולם עומדים עם באנרים מול הטנקים, ילדים ישראלים – בתוך הטנקים! לפעמים צועקים, לפעמים מנופפים לשלום. על רובם נכפה להיות כאן.

מגישה: ההצגה "קוראים לי רייצ'ל קורי" זכתה בציון לשבח בפסטיבל 'תאטרונטו' להצגות יחיד, אך בימים אלה מתרחשת סערה פוליטית סביב העלאת ההצגה בתאטרון החאן בירושלים. אמנים רבים זועמים על איומי העירייה לחבל בתקציבי התאטרון, במידה ותועלה בו ההצגה. בהחלט סיבה טובה לרכוש כרטיס, ולהגיע לתאטרון החאן בסוף חודש יולי.

סוף תמלול הכתבה: קוראים לי רייצ'ל קורי
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. Pav 23 בנובמבר, 2013  בשעה 23:40

    ממש, אבל ממש לא פולחן אישיות של איזו פוסטמה בלונדינית מארה"ב.

    http://2.bp.blogspot.com/-GowSikBS-vo/TZds8zRUV5I/AAAAAAAAAEo/9FxL3efuWUY/s1600/211869.504rachel_corrie2_orig.jpg

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס