מסקר שערך מכון סמית עבור הטלוויזיה החברתית בשיתוף אתר העוקץ, עולים נתונים ששמים באור אחר את כל השיח התקשורתי בקמפיין הבחירות. הציבור מוטרד מסוגיות חברתיות-כלכליות וחשוב לו המצע החברתי של מפלגה פי שניים מהמצע המדיני שלה.
72% השיבו כי האופן שהמדינה מודדת את העוני אינו משקף את ממדי העוני בפועל. רק 31% מאמינים כי ממשלת נתניהו פעלה לצמצום ממדי העוני. 32% מאמינים כי מפלגות מרכז שמאל דואגות לנושאים חברתיים לעומת 19% שמאמינים שמפלגות הימין דואגות (24% השיבו שאף מפלגה לא דואגת לנושאים האלו). 76% טוענים בסקר כי עמדותיה החברתיות-כלכליות של מפלגה ישפיעו עליהם בבחירה בה, לעומת 58% בלבד שהשיבו כי הנושאים המדיניים יהיו אלו שישפיעו על בחירה בה. לינק לכתבה נרחבת בנושא עם תגובות של פעילים/ות על ממצאי הסקר – באתר העוקץ.
כאשר התקשורת מפמפמת לנו על האיראנים שחדרו לנייד של גנץ ועל משחק הצוללות של ביבי – היא משתפת פעולה עם אותם פוליטיקאים שרוצים להסיט את המשחק אל מגרש המשחקים הנוח להם. אבל השאלה האמיתית היא, האם סוגיות כמו יוקר המחיה, דיור, תחבורה ציבורית, בריאות, והעוני המעמיק בחברה הישראלית הם לא צריכים להיות הנושאים שעליהם התקשורת צריכה להתעכב ולאתגר את המועמדים לקראת הבחירות.
ואכן, מסקר הטלוויזיה החברתית בשיתוף אתר העוקץ, שנערך על ידי מכון סמית, עולה שהמצע החברתי של מפלגה חשוב לבוחרים פי שניים מהמצע המדיני.
מפתיע? הנה יתר הממצאים.
הסקר התקיים באמצעות פאנל אינטרנטי שבוצע ב-17-18 במרץ 2019, בקרב 700 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (יהודים וערבים בגילאי 18 ומעלה). טעות הדגימה – 3.7%. הנסקרים הערבים מהווים כ-15% מכלל המדגם.
עמדות כלפי מדד העוני
נתון שהוצג לנסקרים: על פי דו"ח ממדי העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2017, יש בישראל מעל ל-1.7 מיליון אנשים עניים. קרוב לחצי מיליון משפחות עניות ומתוכם יותר מ-800 אלף ילדים עניים. הביטוח הלאומי מודד את ממדי העוני לפי קו העוני שהוא קבע, לפי ההכנסות בהתאם לגודל המשפחה (יחיד כ-3,700 ₪, זוג כ-5,300 ₪ וכך הלאה). מי שמרוויח שקלים בודדים מעל קו העוני לא נחשב עני.
שאלה: האם לדעתך מדידת ממדי העוני לפי שיטה זו של הביטוח הלאומי משקפת או לא משקפת את ממדי העוני בפועל?
72% ענו שהאופן שהמדינה מודדת את העוני אינו משקף את ממדי העוני בפועל (ל-11% אין דעה בנושא ורק 17% ציינו שהמדידה העכשווית משקפת).
בין הנשאלים בעלי השקפת עולם פוליטית – מרכז נוטה לימין 82% ענו שהמדידה אינה משקפת את ממדי העוני. בין מצביעי הליכוד היום – רק 63% מאמינים שהמדידה אינה משקפת את ממדי העוני ואילו בקרב מצביעי מרצ – 91% ענו שהמדידה אינה משקפת. בקרב מצביעי כולנו וגשר כ-82% ענו שהמדידה אינה משקפת את ממדי העוני.
בשורה התחתונה – רוב הנשאלים מאמינים כי האופן שהמדינה מודדת את העוני אינו משקף נכון מיהו עני בישראל. לראייה – מדד העוני האלטרנטיבי של עמותת לתת המתמקד במחסור שיש לאנשים, קבע כי בישראל יש חצי מיליון עניים יותר מהמדד של הביטוח הלאומי.
עמדות בנושאים שונים
לנסקרים הוצגו היגדים שונים והם נתבקשו לציין את רמת ההסכמה עליהם:
היגד: הממשלה בראשות בנימין נתניהו, פעלה באופן מהותי לצמצום ממדי העוני בקרב אזרחים עובדים, כולל העלאת גובה שכרם של העשירונים התחתונים וצמצום העסקת עובדי קבלן.
תשובות: מכלל המשיבים רק 31% מסכימים עם ההיגד ו-58% לא מסכימים (11% אין דעה). בקרב היהודים – 64% מהחילוניים לא הסכימו להיגד ואילו אצל החרדים היחס מתהפך – רק 36% מהם לא הסכימו להיגד. 51% מהחרדים ענו בחיוב להיגד שממשלת נתניהו פעלה באופן מהותי לצמצום ממדי העוני בקרב אזרחים עובדים.
88% מהנשאלים בעלי השקפת עולם מרכז ושמאל הביעו אי הסכמה להיגד לעומת 37% מבעלי השקפת עולם ימנית. 50% מהם ענו כי ממשלת נתניהו פעלה באופן מהותי לצמצום ממדי העוני בקרב אזרחים עובדים.
בשורה התחתונה – ברוב הקהלים הרוב לא הסכימו עם ההיגד, למעט אלו שמתכוונים להצביע לליכוד, למפלגות ימין ולמפלגות חרדיות.
היגד: עוני ואי-בטחון תזונתי (היעדר נגישות למזון בריא הדרוש לחיים פעילים) הם נושאים מרכזיים בסדר היום של הבחירות הקרובות לכנסת.
תשובות: 39% מכלל המשיבים ענו בחיוב. בקרב היהודים – 58% מאלו שהצהירו שיצביעו לגשר ו-52% מאלו שיצביעו לליכוד ענו בחיוב להיגד. מעבר לכך – ככל שההשקפה הפוליטית של הנשאלים נוטה לשמאל, כך אחוז ההסכמה עם ההיגד יורד עד ל-20%. כלומר מבחינת אלו עם השקפת עולם פוליטית של מרכז שמאל, סוגיות של עוני ואי-בטחון תזונתי אינם מהווים נושאים מרכזיים בסדר היום של הבחירות.
היגד: הסוגיות של עוני והיעדר בטחון תזונתי צריכות להיות במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות של המצביעים מכפי שזה משתקף כיום, כאשר הם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע.
תשובות: 76% מכלל המשיבים ענו בחיוב להיגד. רק 14% לא הסכימו עם ההיגד (10% ללא דעה). בקרב היהודים – 67% מהחרדים ענו בחיוב להיגד. ככל שההכנסה וההשכלה של הנשאלים גבוהה יותר כך הם נוטים יותר להסכים עם ההיגד. בין אלו שמתכוונים להצביע לכחול לבן, לגשר ולמרצ – 91% מסכימים עם ההיגד.
היגד: ככל שהמפלגה יותר בעלת השקפות שמאל, כך המצע שלה עוסק יותר בנושאים חברתיים ובניסיון להביא לשוויון כלכלי.
תשובות: 46% מכלל המשיבים הסכימו עם ההיגד ו-42% לא הסכימו איתו.
בקרב היהודים – 52% מהגברים השיבו בחיוב להיגד ואילו רק 40% השיבו בחיוב מקרב הנשים – מה שאולי מעיד על הפער המשתקף בחברה בין שכרם של גברים לנשים. 28% בלבד מקרב החרדים ענו בחיוב להיגד (כ-60% מהם השיבו בשלילה), לעומת 52% מקרב החילונים. מן הסתם הפער המשמעותי בתשובות להיגד זה בא לידי ביטוי בהתאם להשקפה הפוליטית – 27% מבעלי השקפת עולם ימנית הסכימו לכך שככל שהמפלגה יותר בעלת השקפת שמאל, כך המצע שלה עוסק יותר בנושאים חברתיים ובניסיון להביא לשוויון כלכלי. האחוז גדל בהדרגה עד ל-87% הסכמה עם ההיגד בקרב בעלי השקפת עולם שמאלית.
תפיסת המפלגה שדואגת יותר לנושאים הקשורים לעוני
שאלה: ללא קשר לכוונות ההצבעה שלך, איזה מפלגות דואגות יותר לנושאים הקשורים לעוני ובטחון תזונתי בקרב אזרחי ישראל- מפלגות הימין או מפלגות המרכז-שמאל?
תשובות: 32% מכלל המשיבים השיבו – מפלגות מרכז שמאל, 19% השיבו – מפלגות הימין, 24% השיבו שאף מפלגה לא דואגת לנושאים האלו. 10% השיבו שכל המפלגות דואגות במידה שווה, ל-15% אין דעה בנושא.
האחוז שציינו "מפלגות הימין" גבוה יחסית בקרב הצעירים, בקרב הדתיים והחרדים ובקרב בעלי השקפת עולם ימין. בקרב מצביעי הליכוד 44% ציינו "מפלגות הימין".
האחוז שציינו "מפלגות השמאל" גבוה יחסית בקרב המבוגרים, בקרב החילוניים, בקרב בעלי רמת השכלה ורמת הכנסה גבוהות ובקרב בעלי השקפת עולם מרכז ושמאל.
האחוז שציינו ש"אף מפלגה לא דואגת" גבוה יחסית בקרב בעלי השקפת עולם פוליטית מרכז נוטה לימין ובקרב מצביעי "כולנו" בראשות כחלון.
כ-80% ממצביעי מרץ והעבודה כיום השיבו שמפלגות מרכז-שמאל דואגות יותר לנושאים הקשורים לעוני ובטחון תזונתי, רק 33% ממצביעי גשר ענו כך ו-34% מהם השיבו "אף מפלגה לא דואגת". אולי זו תשובה הולמת לחוסר הבהירות של מושג "שמאל" בחברה הישראלית ולהקשרים השונים שלו בין שמאל חברתי-כלכלי לבין תפיסות שמאל מדיני בהקשר של יישוב הסכסוך עם הפלסטינים.
ראוי לציין ש47% מאלו שהצביעו לש"ס בבחירות 2015 השיבו, כי מפלגות הימין דואגות יותר לנושאים הקשורים לעוני. 23% מאלו שהצביעו למרצ בבחירות 2015 השיבו שאף מפלגה לא דואגת כיום לנושאים אלו.
מה חשוב כאשר בוחרים לאיזו מפלגה להצביע
שאלה: איזה מבין הדברים הבאים הוא החשוב ביותר עבורך כאשר את/ה מחליט/ה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות?
תשובות: 46% השיבו שהמצע החברתי של המפלגה כולל שיפור מערכת החינוך, הבריאות, תחבורה ציבורית הורדת יוקר המחיה, צמצום ממדי העוני וכדומה – זה הדבר שהכי חשוב להם.
23% השיבו שהמצע המדיני של המפלגה, כגון: הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים, מניעת הגרעין האיראני, מצב ביטחוני בארץ – זה הדבר הכי חשוב להם.
11% השיבו שמועמד המפלגה לראשות הממשלה. 5% השיבו שהרכב הרשימה לכנסת (15% אחר / אין דעה).
מהנתונים עלה כי מספר המשיבים שחשוב להם המצע החברתי של המפלגה בה הם יבחרו הוא פי שניים ממספר המשיבים שחשוב להם המצע המדיני של המפלגה בה הם יבחרו.
כשהוספנו את השאלה מה הדבר השני בחשיבותו כאשר הנך מחליט/ה לאיזו מפלגה להצביע בבחירות – במצטבר, כנושא ראשון ושני, 68% ציינו שהמצע החברתי של המפלגה חשוב להם כאשר הם מחליטים למי להצביע בבחירות ו – 54% ציינו שהמצע המדיני של המפלגה חשוב להם.
השפעת עמדות מפלגה בנושאים מדיניים על הצבעה
שאלה: באיזו מידה עמדות של מפלגה בנושאים מדיניים כגון: סיום הסכסוך עם הפלסטינים בהסכם שלום או בשימוש בכוח וצמצום האיום האיראני, משפיעות על בחירתך עבורה לכנסת?
תשובות: 58% השיבו שהשיקול מכריע (14%) או משפיע במידה רבה (44%).
29% השיבו שזה משפיע במידה מועטה או כלל לא משפיע.
13% – אין דעה / מסרבים לענות.
מהנתונים עולה כי עבור 47% מהמשיבים החרדיים עמדת המפלגה בנושאים מדיניים היא בעלת השפעה במידה מועטה או כלל לא משפיעה על בחירתם במפלגה לכנסת.
כנ"ל עבור מצביעי כולנו וגשר.
השפעת עמדות מפלגה בנושאים מדיניים על הצבעה נמצאה הגבוהה ביותר (88%) בקרב ממצביעי מפלגות הימין (הימין החדש + איחוד מפלגות הימין) ומצביעי העבודה (82%). לעומת זאת מרצ 62% בלבד.
השפעת עמדות מפלגה בנושאים חברתיים על הצבעה
שאלה: באיזו מידה עמדות של מפלגה בנושאים חברתיים כגון: שיפור מערכות החינוך, הבריאות, תחבורה ציבורית, צמצום יוקר המחיה וממדי העוני, העלאת גובה הקצבאות לאוכלוסיות נזקקות ועוד משפיעות על בחירתך עבורה לכנסת?
תשובות: 76% מכלל המשיבים השיבו שהשיקול מכריע (26%) או משפיע במידה רבה (50%). תשובות אלו גבוהות בהרבה מהשיקול הבטחוני-מדיני.
הן בקרב הנשאלים היהודים והן בקרב הנשאלים הערבים, כרבע ציינו שזה השיקול המכריע ומחצית שזה משפיע במידה די רבה.
מעניין שבקרב החרדים רק 53% השיבו שהשיקול מכריע או משפיע במידה רבה על החלטתם לעומת חילונים (84%).
לעומת זאת 92% מהנשאלים שהשקפת עולמם הפוליטית היא שמאל ענו כי עמדות של מפלגה בנושאים חברתיים משפיעות על בחירתם בה לכנסת – שיקול מכריע (40%), או משפיע במידה רבה (52%).
ציפיות לפעילות המפלגה בה תומכים להקטנת יוקר המחיה
שאלה: באיזו מידה המפלגה שאת/ה תומך/ת בה תפעל ביעילות להקטנת יוקר המחיה וממדי העוני בחברה הישראלית?
תשובות: 68% מכלל המשיבים מאמינים במידה רבה או רבה מאוד, כי המפלגה בה יבחרו תפעל ביעילות להקטנת יוקר המחיה וממדי העוני בחברה הישראלית. בקרב הנשאלים היהודים – 71% ציינו שתפעל במידה רבה או רבה מאוד, בעוד בקרב הנשאלים הערבים – רק 49%, כאשר שליש מהם לא הביעו דעה. נתון זה אולי משקף את התסכול שיש בקרב הציבור הערבי בישראל מהמפלגות שמייצגות אותו.
המפלגה שציבור הבוחרים שלה מאמין בה יותר מכל, שתפעל ביעילות להקטנת יוקר המחיה וממדי העוני בחברה הישראלית היא העבודה (94%). 46% ממצביעי העבודה השיבו שהם מאמינים בה במידה רבה מאוד ו-48% במידה די רבה.
מפלגות אחרות שנתפסות כחברתיות הגיעו ל-86% (כולנו), 85% (גשר), 82% (מרצ). לעומתם רק 66% ממצביעי מפלגת הליכוד מאמינים במידה רבה מאוד או די רבה, כי המפלגה תפעל ביעילות להקטנת יוקר המחיה וממדי העוני בחברה הישראלית. כחול לבן 75%. בציון הנמוך ביותר זכו ישראל ביתנו 60% ומפלגות הימין (הימין החדש + איחוד מפלגות הימין) – 62% שלגביהן כ-30% ממצביעיהם השיבו כי מפלגתם תפעל במידה מועטה או כלל לא! להקטנת יוקר המחיה וממדי העוני.
כוונות הצבעה לכנסת היום
שאלה: לו היו היום בחירות לכנסת, לאיזו מפלגה היית מצביע/ה? (לא כולל את אלו שלא יצביעו + מסרבים להשיב)
תשובות: התקבלה תמיכה דומה בכחול לבן: 22.6% ובליכוד: 22.2%.
חד"ש-תע"ל: 6.2%.
מפלגת העבודה: 5.7%
מספר מפלגות על גבול אחוז החסימה, כמו "גשר", "ישראל ביתנו" ובל"ד.
נדגיש, מקרב הנסקרים הערבים האחוז שסירבו לענות למי יצביעו או שציינו שלא יצביעו, גבוה משמעותית מהנסקרים היהודים. כמו כן, נדגיש כי התמונה הייתה נכונה ליום ביצוע הסקר (17/3), כאשר השינויים הם ברמה יום-יומית.
הוספת תגובה לכתבה