עתירה סביב משלוחי הנשק שיצאו מישראל לרואנדה בזמן רצח העם שם ב-1994 נדונה היום (7/3/2016) בבית המשפט העליון. התובעים דורשים מהמדינה לחשוף את מסמכי הייצוא הבטחוני לרואנדה, פסק הדין של השופטים יוכרז בהמשך.
מאז מלחמת העולם השנייה, יצאה אל הפועל פעם אחת נוספת, תוכנית של פתרון סופי להשמדת עם. ב-1994 רצחו בני שבט ההוטו ברואנדה בין 800 אלף למיליון מבני שבט הטוטסי. סוחרי נשק מרחבי העולם וגם מישראל מכרו נשק להוטו ששימש לטבח ההמוני. היום (7/3/2016) דן בית המשפט העליון בעתירת חופש המידע, הדורשת לחשוף את המסמכים של הייצוא הביטחוני מישראל בזמן רצח העם ברואנדה. למרות עדויות חותכות לסחר, המדינה לא מוכנה להודות בעובדות. מטעמים של "הגנה על בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה" היא מסרבת להציג את המסמכים המעידים על משלוחי הנשק.
לאחר שפרופ' יאיר אורון ועו"ד איתי מק החלו את מאבקם המשפטי, המדינה הודתה כי קיימים ברשותה מסמכים הקשורים לייצוא נשק ישראלי לרואנדה בתקופת ממשלת רבין, אך סירבה לחשוף אותם. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה והתובעים החליטו לערער לבית המשפט העליון.
במהלך הדיון הסביר עו"ד איתי מק את החשיבות הפוליטית והמוסרית בחשיפת מעורבותה של ישראל ברצח העם. מק טען כי האינטרס הציבורי בחשיפת המסמכים והאפשרות למנוע מקרים דומים בעתיד חשובים יותר מהפגיעה האפשרית ביחסי החוץ של ישראל. נציג המדינה חזר על הטענה המקורית שהוצגה ואמר כי חשיפת המסמכים תוביל לפגיעה קשה בבטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, אך לא פירט מדוע. בהמשך הדיון נציג המדינה הגיש לשופטים את חוות הדעת הבטחונית והמסמכים המסווגים – כל שאר הנכחים בדיון, כולל עורך הדין של התביעה, נדרשו לצאת מהאולם.
השופטים לא הגיעו להכרעה סופית, אך הבהירו כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מתעלם מחוק חופש המידע ולא מעמת אותו עם הטענה לפגיעה אפשרית בבטחון המדינה.
עו"ד איתי מק אמר לאחר הדיון כי מכירת הנשק הישראלי לאזורי סכסוך ומבצעי טבחים אינה נחלת העבר בלבד והיא ממשיכה היום עם זרימת הנשק הישראלי למלחמת האזרחים בדרום סודן.
הוספת תגובה לכתבה