התנועה לאיכות השלטון, יחד עם אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה הגישו אתמול (27.12.15) עתירה לבג"ץ בבקשה לבטל את מתווה הגז. לדבריהם: "עוצמת המונופול איננה גזירת גורל, ירושה היסטורית או אילוץ בלתי נמנע. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין של חברות הגז בשנים האחרונות".
בעתירתם מבקשים הארגונים מבג"צ לאכוף את הדין על חברות הגז, שקיבלו לשליטתן משאב ציבורי חיוני, ולא לאפשר להן לנצל את כוחן על מנת להביא את הממשלה לפעול בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, ולהעניק להן הפטרים, הטבות והתחייבויות חריגות, שיבצרו את מעמדן כמונופול ואת כוחן ועוצמתן למול רשויות המדינה.
"עוצמת המונופול איננה גזירת גורל, ירושה היסטורית או אילוץ בלתי נמנע. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין של חברות הגז בשנים האחרונות, ושל רפיסות תמוהה של רשויות המדינה באכיפת הדין עליהן", נכתב בעתירה. "סעיפי הכבילות יורדות לשורשו של המשטר החוקתי במדינת ישראל, באופן המצדיק את כך, שבית משפט נכבד זה יבהיר, כי אין ממשלה רשאית להגביל את שיקול דעתה שלה עצמה ושל הרשויות השלטון האחרות ". וכן – "אם יאושר המתווה קל מאד יהיה למונופול לאכוף את רצונו, וככל שהתלות בגז תגבר – יגבר גם כוחו של המונופול. הוא עלול להפוך למחולל שחיתות, וחזון הביטחון אנרגטי והעצמאות האנרגטית – יגוזו."
העתירה אף עומדת על כך שהמתווה נעדר התייחסות למקרה של אסון סביבתי ומציינת כי במקרה של תקלה או תאונה יהיה קושי גדול לבלום אותה בזמן קצר, היות ומאגרי הגז נמצאים במים עמוקים, ובנוסף כלל לא בטוח שהציוד והידע להתמודד עם מצבים כאלו מצוי בישראל. במקרה כזה נזקי הפליטה לא יהיו קטנים, מקומיים או מצטברים, אלא יגיעו לממדים של אסון אקולוגי בעל השלכות הרסניות על הסביבה בישראל – ובעיקר על אחוז ניכר מתושבי מדינת ישראל המתגוררים במישור החוף, כמו גם על המצב הגיאו-פוליטי באזור.
"סעיפי היציבות הרגולטורית מנציחים את מצבה העגום של מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה בכל הנוגע לשדות הגז הטבעי, מבלי להסדיר את מעמדן, חובותיהן ואחריותן של חברות הגז בהקשר זה, והכל תוך חשיפה כאמור לתביעות בינלאומיות גם בהקשר זה", נכתב בעתירה.
עו"ד צרויה מידד-לוזון, התנועה לאיכות השלטון: "החששות שבפועל הניעו את גיבוש המתווה הנוכחי – ניצול כוחו של המונופול לפגיעה במשק; עיכוב בפיתוח המאגרים ובהפקת גז; ותקיפת מדינת ישראל באמצעות טריבונאלים בינלאומיים – דווקא הלכו והתחזקו עקב התנהלות המדינה בעת האחרונה, ואף התעצמו בשל המתווה שגובש. הדרך להתמודד עם החששות מפני נזקי המונופול וההסדר הכובל היא להורות על פירוקם, תוך אכיפת חוק הנפט כלשונו, ולא כפי שנעשה במתווה – על ידי ביצור מעמד המונופול וסיכול הסיכוי לתחרות עתידית".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "מתווה הגז חושף את תושבי מדינת ישראל לאסון סביבתי-כלכלי אדיר ממדים ומטרפד כל יוזמת חקיקה עתידית שמטרתה להסדיר את הכאוס בים התיכון ולהגן על שער הכניסה לישראל. אנו תקווה כי בג"צ יתערב ויבטיח לא רק את האינטרסים הכלכליים- סביבתיים, אלא את בסיס הדמוקרטיה הישראלית".
העמותות מבקשות מבית המשפט מתן צו כנגד עקיפת דיני ההגבלים והפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים. זאת בשל חריגה מסמכות וחוסר תקינות ההליך; חריגה מסמכות מאחר ולא התקיימו שיקולי חוץ וביטחון המהווים תנאי להפעלת הסעיף; אי ביצוע הוועצות עם ועדת הכלכלה; על ידי ממלא מקום שר הכלכלה, מבלי שכהונתו אושרה ע"י הכנסת ועל כן אינו מוסמך להפעיל באופן תקדימי את סעיף 52 ואינו מוסמך לכהן במקביל הן כראש ממשלה והן כממלא מקום שר הכלכלה; פגיעה באינטרסים הציבוריים; החלטה המנוגדת לתכלית חוק ההגבלים; העדר תשתית עובדתית מספקת ועניינית; פגיעה קשה בשלטון החוק; עקרון הצדק החלוקתי; עקרון צדק בן דורי; פגיעה קשה באמון הציבור; העדר מידתיות; וחוסר סבירות קיצוני.
הוספת תגובה לכתבה