בודקות תקשורת – נשים לא צופות ביורו?

תמלול הכתבה: בודקות תקשורת – נשים לא צופות ביורו?

משחקי היורו החלו בשבוע שעבר, ואין כמו כדורגל כדי להקצין את ההצגה של התפקידים המגדריים השונים, לפיהם גבר בסך הכל רוצה קצת שקט כדי ליהנות מקצת פנאי, ואילו האישה מנג׳סת, מציקה ולא מניחה לו. הדימויים האלה משתקפים היטב בתקשורת. לדוגמה, בכתבה במעריב, ניר קיפניס תהה אם גברים מפחדים יותר מהאישה או מדעא״ש והתייחס לכדורגל כהזדמנות להשתחרר מהרצועה הלוחצת של הנשים. בישראל היום, הקריקטורה של שלמה כהן מראה באופן סמוי יותר, גבר שמרוכז במשחקים ולא מקשיב לאשתו המעצבנת, שממציאה אמירה מגוחכת שהיא עוזבת אותו, כדי להוכיח שהוא לא מקשיב לה.
ב-mynet, בכתבה שדווקא נועדה לפרגן לנשים אוהדות, אחד המשפטים הראשונים הוא על נשים שכועסות על האהבה של גברים לכדורגל. עוד בישראל היום, פורסמה כתבה על אישה שמתחה את בן הזוג שלה אחרי שהוא לא רצה שהיא תצפה איתו במשחקים. במקום לדבר על התנהגותו החצופה של הגבר, המתיחה שלה מוצגת כאכזרית והאישה כערמומית.
הדימויים האלה אינם חדשים וודאי שאינם משתקפים רק בתקשורת. לכן, לא מפתיע לצערנו שהרבה נשים מפנימות את המסר הזה וחלקן גם מעבירות אותו בתקשורת, כמו כתבה מ-2013 ב-ynet שכתבה אישה נגד הנשים שמציקות לגברים בגלל ספורט.
לעומת זאת יש גם מגמה מבורכת של כתיבה חיובית על נשים שעוסקות בכדורגל, כמו ב"הארץ", וב-one, הסיקור על אלונה ברקת, וגם של נשים שמדברות על האהבה שלהן לכדורגל, כמו טליה לוין במעריב.
צפייה בכדורגל לא צריכה להיות מוצגת כפעילות שעושים גברים מסכנים למרות הנשים הרעות. זה מגוחך לאור המשאבים הציבוריים הרבים שמושקעים בכדורגל והעובדה שלגברים יש יותר פנאי, וזה מסמן נשים כאויבות של גברים, וזו ממש לא המציאות.

סוף תמלול הכתבה: בודקות תקשורת – נשים לא צופות ביורו?