יום חמישי   17-10-2019
תמלול הכתבה: סדר חברתי 7-8-2013

מגישה מקריאה כותרות: השבוע בסדר חברתי:

תקשורת מגויסת נגד מאבק הבדואים בתוכנית פראוור. מה אומרים בבית "אחותי" על השד העדתי. מייבשים את אל-קודס - הכתבה המרכזית. ולסיום - צעדת מחאה חברתית ומתנחלים מול ביתו של השר בנט.

מגישה: "סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.

זעם על התקשורת

מגישה: בין שיחות השלום, החלפת הנגיד ומתקפת הפוליו - נעלם לו מהשיח הציבורי אחד המאבקים החשובים שמתקיים בימים אלו - המאבק במתווה פראוור, שצפוי לנשל עשרות אלפי בדואים מאדמתם. היום הראשון של חודש אוגוסט הוכרז כיום זעם שני נגד התוכנית, אך התקשורת בחרה להביא לצופה הישראלי דווקא את הזעם כלפי הבדואים.

במאקו פורסמה כתבת ענק שעושה דה-לגיטימציה לבדואים, הופכת אותם לעבריינים, ומגישה לנו רשימת שבטים בדואים המוצגים כברוני פשיעה. נשאלת השאלה למה דווקא ביום בו מנסים הבדואים להגביר מודעות ציבורית לתוכנית פראוור בחרו במאקו לשלוף כתבת הכפשה שהוכנה מראש. בערוץ 10 עשו מאמצים להציג את המפגינים בהפגנת ההזדהות שהתקיימה בוואדי ערה כאלימים.

אלי לוי - כתב ערוץ 10: עשרות עצורים אבנים ומקלות שהושלכו לכל עבר, ועימותים קשים בין שוטרים למפגינים, מראות שלא נראו כבר שנים באזור.

מגישה: הכתב אלי לוי, לא הביא שום עדות לאלימות עליה דיווח, על אף שמצלמות הערוץ והמשטרה נכחו במקום. האם ייתכן שערוץ מסחרי היה מעלים תמונות של אלימות כלפי שוטרים מצופיו - או אולי לא היו דברים מעולם? לעומת זאת בכתבה נראית אלימות קשה של שוטרים כלפי מפגינים שממנה מתעלם הכתב לחלוטין. האם התקשורת גם היא אינה מבינה כי תפקיד המשטרה להגן על המפגינים במקום להכותם? והנה עיוות נוסף:

אלי לוי: אלפי צעירים שהגיעו באטובוסים מצפון הארץ קראו קריאות כנגד ממשלת ישראל והניפו דגלי פלסטין ואל קעידה?!

מגישה: עברנו בקפידה על התיעוד מההפגנה ובדקנו מול צלמים ומפגינים שנכחו בה - לא ניתן היה לאמת כי דגלי אל-קעידה הונפו במקום. הייתכן שערוץ 10 מנסה לצייר את המפגינים נגד תוכנית פראוור כטרוריסטים? ולסיקור של ערוץ 2 - כתב הערוץ מסביר לצופים מדוע המשטרה יורה גז מדמיע על אזרחים סמוך לבתי מגורים.

כתב ערוץ 2: המפגינים ניסו לחסום את הכביש והתחילו עימותים בין שוטרים למפגינים, והשוטרים נאלצו להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות,40 עצורים וגם פצועים גם מצד המשטרה וגם מצד המפגינים

מגישה: האם זכור לכתב מתי הוא סיקר הפגנה של יהודים שרצו לחסום כביש ונורו בשל כך על ידי המשטרה? האם ירי על מפגינים לא מחייב את התקשורת להדליק לצופים נורות אזהרה ודווקא לבקר את פעילות המשטרה על האצבע הקלה על ההדק?. לסיכום - מה לא הוצג לצופה בתקשורת: אף לא מילה על המשמעות של תוכנית פראוור עבור הבדואים ועל מה הם מפגינים, לא ראינו את שלטי המחאה של הבדואים, לא שמענו את קריאות המפגינים נגד התוכנית ואין עימם ראיונות. אין דיווח על עשרות הנפגעים שהזדקקו לטיפול רפואי כתוצאה מאלימות השוטרים ואין דיווח על קיומן של הפגנות הזדהות שהיו ברחבי העולם עם הבדואים ביום הזעם. ומה כן הובא לצופה הישראלי: כותרות הסתה, תגובת המשטרה שמצוטטת בהרחבה על ידי הכתבים ומסר אחיד של מפגינים אלימים. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא התקבלו תגובות לטענותינו מהערוצים 2 ו-10.

השד הנעלם

מגישה: ולנושא אחר. התנועה המזרחית בארץ פעלה ופועלת רבות, כדי לחשוף את מנגנוני הדיכוי הקיימים בחברה, המובילים לפערים המתמשכים שבין מזרחיים לאשכנזים. לרכבת הזו הצטרף בשבוע החולף אמנון לוי יוצר הסדרה "השד העדתי". עשרות פעילות ופעילים הצטופפו בבית תנועת אחותי שבדרום תל אביב לצפייה משותפת בפרק הראשון של הסדרה.

מתוך הסדרה "השד העדתי": אמרתי לה: אמא,את יכולה לשפשף אותי טוב, טוב, טוב שאני אהיה קצת יותר לבן? כנראה שיש דברים שלא נרפאים.

מגישה: לאחר הצפייה המשותפת התקיים דיון בנוגע לחשיבותו של הפרק ולרגשות שעלו בעקבותיו.

שולה קשת: הוא מצטרף למעגל שלנו, זה מאוד חשוב לי להגיד. שזה יהיה ברור.

כרמן אלמקייס - עמוס: סביר להניח שיש עוד המון אנשים שראו היום את הפרק הזה. וככה זז להם שם משהו ופתאום מבינים שזה לא נחלת העבר וזה לא משהו שעבר וזה משהו שקיים היום ומובהק ושמעו את זה מהפה של הילדים והבני נוער שגדלים שם.

משתתף בדיון: ואיפה שלא תלכי, בכל המשרדים הכי גדולים שמנהלים את המדינה ומייצגים את החברות הכי גדולות ואת הבנקים, את לא תמצאי כמעט עורכי דין מזרחיים. ואת תמצאי עורכי דין מרקע מאוד מאוד מסוים עם תפיסת עולם מאוד מסוימת.

שולה קשת: השד העדתי מבחנתי זה מילה מקבילה להשתקה. עדיף שתסתמי ת'פה שזה גם השתקה, וגם דה – לגיטימציה מאוד קשה.

מיטל להבי: אני מתהדרת במזרחיות כמו קישוט כזה קטן על החולצה, ואני לא קולטת שזה צלקת. כאילו היה משהו בתוכנית הזאת שאני חושבת שיעשה חוויה מאוד עמוקה להרבה אנשים שיראו אותה.

כרמן אלמקייס - עמוס: המשאלת לב שלי זה,שכל המזרחים היום ישבו לראות את הסדרה הזאת, מזרחים, לא אכפת לי מהאשכנזים.

יצחק נהל: ואז כל מי שלא היה פרידמן או לייבוביץ' וזה היה סימון לידו. שאלתי את המג"ד למה, הוא אמר: אני רוצה לראיין אותם באופן אישי. אז הבנתי שבשם, יצחק נהל, להשתלב יש לי בעיה.

מיטל להבי: שולה אני רוצה להגיד לך שהיום, כאילו בקטע הזה השיפוט שלי הלהגיד אני מזרחית אנדרדוגית מלטנטית, הסתכלתי עלייך ואמרתי אני לא מבינה את הקרב הזה, אני מבינה את הקרב הזה ואני  שוטפה לו.

מיבשים את אל-קודס

מגישה: ולכתבה המרכזית - מאות אלפי תושבים במזרח ירושלים חיים ללא אספקת מים שוטפת וללא תשתיות ביוב נאותות. שכיניהם בעיר המערבית, דווקא נהנים מאספקה והקצאת מים ללא הגבלה. מייבשים את אל-קודס.

קריינית: ישנם דברים שהם ברורים לנו מאליהם. לחזור מהעבודה ולהכנס למקלחת, לקום בבוקר - לפתוח את הברז ולצחצח שיניים, להוריד את המים באסלה, להשקות את העציץ ולהכין כוס קפה.

קריינית: דברים רבים אנחנו עושים כל יום עם מים - ליתר דיוק עם 200 ליטר מים בממוצע לאדם ליום. האם ניתן לקיים שגרת חיים כאשר הברז יפלוט מים רק פעמיים בשבוע? שאת המים לדירה שלנו נצטרך לספק בעצמנו ולאגור אותם במיכל מים פרטי על הגג? שמי השפכים שלנו יזרמו אל הרחוב? הייתכן? בהחלט!

נסרין עליאן: כיום לפי נתונים לא רשמיים חסרים 50 קילומטר של קווי ביוב ראשים במזרח ירושלים.

קריינית: תארו לכם מתקשרים לחברת המים ומבקשים לחבר את הבית שלכם למערכת מים ואומרים לכם שבעבר היו בעיות תשלום עם השכנים אז הם לא מוכנים לחבר את השכונה שלכם.

עבד חלים דארי: יש ביקוש למדי מים, והתושבים סובלים. גיחון אומרת שהיא לא רוצה או לא מעוניינת כי היא ניסתה ולא הצליחה וזה עלה לה כסף , ואני חושב שזה עונש קולקטיבי לתושבים.

קריינית: תארו לכם מצב שיום אחד המדינה בונה חומה שמפרידה בין השכונה שלכם לעיר בה אתם גרים ומאותו רגע מפסיקה לספק שירותים עירוניים – אין חיבור למים, אין איסוף זבל, הביוב זורם ברחוב והמשטרה לא מוכנה להיכנס – נשמע כמו המערב הפרוע? זה המצב בשכונות שמעבר לחומה מאות אלפים מתושבי ירושלים נותקו מהעיר שחוברה לה יחדיו.

ג'מיל סדוקה: אנחנו עכשיו בלי מים , התחלנו לקנות מכל של מים גדול, 180-200 שקל וזה לא יספק את הילדים יום או יום וחצי. ועכשיו גם יש מחלות, עושים מקלחת פעם בשבוע, זה עולה הרבה ואין מים.

שועפט - בישיבה שהייתה לנו בגיחון הם היו אומרים לנו אתם מבזבזים הרבה מים, אני אמרתי לו למה? אנחנו לא כמו פסגת זאב אין לנו בריכות. אשתי עם שני דליי מים היא משתמשת, ומנקה את כל הבית. אז הוא (נציג הגיחון בישיבה) גם כעס מאוד והוא אמר אנחנו לא נותנים לכם שעון עד שתפסיקו לגנוב מים, תשים להם שעון בשכונת השלום שלא יגנבו מהמחנה (מחנה הפליטים).

נסרין עליאן: השכונות הפלסטיניות שבתוך ירושלים שנמצאות מעבר לגדר ההפרדה הן הדוגמה הבולטת ביותר למחסור של תשתיות - צינור המים שמגיע לשכונה אותו צינור מים שהיה מחובר לפני 20 שנה. אז אף אחד לא לוקח בחשבון את הגידול באוכלוסין ששם, ובקיץ האחרון ,למשל, עם תחילת הראמדן עבר שבוע שלם לאנשים לא היה מים בבית.

אביב טטרסקי: מצד אחד יש את האקסיומה המקודשת של ירושלים המאוחדת, ומצד שני יש את האקסיומה המקודשת לא פחות של ירושלים היהודית. עכשיו כשבגבולות האלה של ירושלים, הלכאורה מאוחדת, קרוב ל40% - 38% מהאוכלוסייה הם פלסטינים, כמובן שזה לא מסתדר עם ירושלים יהודית ולכן המדיניות העקבית והלא מוסתרת היא לצמצם את גודל האוכלוסייה הפלסטינית בעיר, עכשיו איך אפשר לצמצם את גודל האוכלוסייה הפלסטינית אם את לא מגרשת בפועל? רק על ידי זה שאת לא מאפשרת להם לנהל חיים תקינים, אזאנחנו רואים מחסור אדיר בתשתיות חינוך, אנחנו רואים אפלייה אדירה בכול מה שקשור לתחבורה ציבורית, וגם בנושא המים אנחנו רואים שלא מספקים את התשתיות ומים זה כמובן משאב בסיסי שאי אפשר לחיות בלעדיו.

יוצאים לשנות

מגישה: ולפני סיום. ביום חמישי בערב יתקיימו שני אירועי מחאה חברתיים: הראשון, בתל אביב בשעה שבע בערב, צעדת מחאה בנושא הדיור, יוקר המחייה והתקציב הדורסני. הצעדה תצא ממאהל ארלוזורוב בתל אביב לקריית הממשלה. בין הקבוצות שישתתפו ניתן למנות את: נציגי מחאת הדיור, נציגי ניצולי השואה, נציגי מאבק הגז ועוד. אירוע המחאה השני יתקיים ברעננה בשעה תשע בערב - מול ביתו של השר בנט - שם תוקם התנחלות חברתית. ההתנחלות תוקם במחאה על אישור מפת אזורי העדיפות הלאומית שכוללת יותר התנחלויות על חשבון יישובים ראויים אחרים. הביאו אוהלים ושקי שינה.

עד כאן "סדר חברתי" להפעם, נתראה במהדורה הבאה!

סוף תמלול הכתבה: סדר חברתי 7-8-2013

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית