תחיית הקואופרטיבים

תמלול הכתבה: תחיית הקואופרטיבים

מגיש: מעגל התעסוקה בישראל מבוסס על שכירים, שעובדים בדרך כלל אצל מעסיקים בחברות עסקיות. החלופה למודל של עובד ומעביד היא הקואופרטיבים - עסקים בבעלותם ובניהולם של העובדים עצמם. על תחייתם של הקואופרטיבים בכתבה הבאה.

יפעת סולל: את הקואופרציה הצרכנית ראיתי כזרוע נוספת לאיגוד המקצועי. אנחנו צריכים לאפשר לציבור הפועלים להוציא את כספו בצורה הטובה ביותר מבחינת איכות המוצרים ובצורה החסכונית ביותר.

כתב: עם ציטוט זה של רפאל מרינוב, אחד ממייסדי הקואופרטיב הראשון בישראל מ-1939, בית החולים הדסה בירושלים, פתחה נכדתו, יפעת סולל, כיום יושבת ראש "ברית הקואופרטיבים" כנס שעסק בקואופרטיבים, אבל לפני זה - מה זה בכלל קואופרטיב?

יפעת סולל: אנחנו מדברים על עסקים לכל דבר ועניין. שאין בעל הון או בעל שליטה שכל העסק עובד בשביל למקסם רווחים כדי לתת לו אותם החוצה. אם אנחנו מדברים על קואופרטיב של עובדים – העובדים עובדים למען עצמם ואם אנחנו מדברים על קואופרטיב צרכני אז אנחנו מורידים מחירים לחברים ואנחנו דואגים לזה שהקואופרטיב יעבוד על בסיס של עבודה הוגנת וסחר הוגן והגנת הסביבה.

קריין: כמעט כל אחד מאתנו מכיר לפחות ארגון אחד שהיה קואופרטיב בעברו. בשנות ה-80 נזנח רעיון מדינת הרווחה ואתו רעיון הקואופרטיבים שהיו כלי חשוב בתהליך הקמת המדינה.

ניצן הורביץ: המדינה שלנו נבנתה כך, צריך לומר, אנחנו נסוגנו מהרעיון הזה, זנחנו אותו.

קריין: הרעיון הקואופרטיבי קיבל אנרגיה מחודשת בקיץ 2011 עם האוהלים שנפרשו בשדרות רוטשילד וברחבי הארץ. כך הצטרפה ישראל, אם אפשר לומר מחדש, למגמות העולמיות שמיישמות את המודל הקואופרטיבי בחיי היום יום.

יובל: כרגע אנחנו 360 חברים שכל אחד שם 1,000 שקלים וביחד יוצרים מקום שהוא של כולנו, מקום שבו החברים מקבלים הנחה, מקום שפועל לטובת קהילת החברים והקהילה בדרום תל אביב.

ג'וליאן פדר: התנועה הקואופרטיבית כיום נמצאת באחד מהשיאים ההיסטוריים שלה – יש היום כמיליארד אנשים מאוגדים בקואופרטיבים והמשברים הכלכליים הוכיחו שהמודל הזה הרבה יותר בר קיימא, הרבה יותר מבוסס.

כתב: הקואופרטיבים בארץ ובעולם שואפים לדאוג לחבריהם בכל אופן אפשרי, בין אם זה מזון, קניות, עבודה, תרבות והעשרה ואפילו בנקים – בימים אלה עומל דורון שורר ביחד עם שותפים על הקמת הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל – "אופק", שלקוחותיו יהיו בעלי מניות ויוכלו אפילו לנהל את הבנק באופן דמוקרטי.

דורון שורר: הבנק הקואופרטיבי שלנו "אופק" הוא בנק אשר יהיה פתוח ליחידים, למשקי בית ולעסקים קטנים שנושאים היום בעיקר נטל העלויות של המערכת הבנקאית.

קריין: הקואופרטיבים לא רק עוסקים בצרכנות ודואגים לחבריהם לקניות של שבת, אלא מהווים גם מקומות עבודה בהם העובדים מקבלים את ההחלטות בצורה דמוקרטית והמשכורות ותנאי העבודה הוגנים לשם שינוי.

עמית פרידמן מזרחי: אנחנו משווקים אירועי הגברה ותאורה, אנחנו עובדים באירועים האלה, מקבלים תמורתם שכר ובשכר הזה אנחנו מתחלקים. אנשים התרגלו כבר שעדיף להיות שכיר על פני להיות בעל הבית כי כשאתה שכיר אז אין לך את האחריות, אבל התשובה לזה היא שכשאתה שכיר גם אין לך את הביטחון ואין את האחראיות כלפיך.

ג'וליאן פדר: כשיש לך מפעל ששייך לאנשים שצורכים את המוצרים שלו ולאנשים שעובדים בו הסיכוי שהוא יעביר את עצמו לסין אפסי – אף אחד לא יצביע בעד חיסול מקום העבודה שלו.

קריין: ואיפה הממשלה שלנו בכל העניין? שלא כמו מדינות מערביות בעולם, הממשלה נשארת הרחק מאחור.

יפעת סולל: בממשלה הבריטית היום מקדמים מדיניות מאוד דומיננטית של קידום קואופרטיבים של עובדים. הם הולכים עכשיו לשנות את מדיניות המיסוי כך שדיבידנדים שמחולקים לכל העובדים לא ימוסו.

קריין: ומה מנהיגי הקואופרטיב הישראלי מייחלים לעתיד?

יפעת סולל: האלטרנטיבה הקואופרטיבית היא כאן – היא כאן בכל התחומים ואני חושבת שהשינוי שהיא תייצר גם בנושאים של יוקר מחייה, גם בנושאים של זכויות עובדים, אי-אפשר יהיה להתעלם ממנו.

מגיש: הנה יש אלטרנטיבה אופטימית, שמגיעה מהעובדים והצרכנים.

סוף תמלול הכתבה: תחיית הקואופרטיבים